מיס סייגון: האם וייטנאם תהפוך ל"סין הקטנה"?
סין והודו הולכות ומתייקרות - ובהיי-טק מחפשים חלופות. בשבוע שעבר חנכה אינטל מפעל ענק בווייטנאם: "זו מדינה עם פוטנציאל להפוך ל'סין הקטנה' בתחום הייצור להיי-טק". עכשיו רק צריך להתגבר על הקרקע החולית, פערי המנטליות והעובדים שלא יודעים מילה באנגלית
"בשם 85 אלף עובדי אינטל אני רוצה לומר, 'שלום וייטנאם'", אמר מנכ"ל אינטל, פול אוטליני, לאולם מלא בפקידי ממשלה נלהבים, עובדים ונציגים שונים, במהלך טקס שכלל ריקוד דרקון ונשים לבושות בגלימות וייטנאמיות מסורתיות.
הגעתו של ענק השבבים מסנטרה קלרה שבקליפורניה למדינה הקטנה שבדרום מזרח אסיה, "הציב אותה על מפת השקעות ההיי-טק וסייע לה למשוך השקעות משמעותיות ממספר חברות טכנולוגיה בינלאומיות, בהן פוקסקון וקומפל", הוסיף אוטליני.
אמנם עדיין אי אפשר להתחרות בתפקיד שממלאת סין בקווי הייצור עבור אייפונים ומחשבים אישיים, אולם מדינות כמו וייטנאם מקוות להצליח להשיג לעצמן פלח משמעותי מעסקי ההיי-טק, על מנת להפוך לחברה-בת של הייצור העולמי.
כשאינטל הכריזה ב-2006 כי היא מתעתדת להקים מפעל במדינה שאין בה אפילו אוניברסיטה אחת ברמה עולמית - במקום להעדיף מדינות כמו הודו וסין - טלטלה קלה עברה בשוק הטכנולוגיה הגלובלי. "זה בדיוק מה שסין לא רוצה להפסיד", אומר ג'ין טינדל, מומחה לשרשרת האספקה העולמית בחברת הייעוץ Associates Tompkins. "לא כל כך אכפת להם מלואו-טק, אבל יש לחץ גדול מצד הממשלה לשמור על מה שקיים בתחום ההיי-טק הגלובלי - ולהשיג עוד".
אך בינתיים נראה שהרוח נושבת דרומה: "חברות בסין כבר מחפשות מזה זמן חלופות", מספר לאם נגויין, אנליסט של חברת הסקרים הבינלאומית IDC. "עלות העבודה בסין מתייקרת, המחיר של עשיית עסקים בסין מתייקר - וייטנאם היא החלופה הנכונה".
כאשר יעבוד בתפוקה מלאה, המפעל הראשון בווייטנאם למוליכים למחצה - שמייצר שבבים למכשירי טלפון ומחשבים ניידים - יכפיל את יכולת הייצור והניסוי של אינטל. ויש לו גם יכולת להתרחב לתחומים נוספים, כמו מיקרו-מעבדים.
המפעל הענק ממוקם במחוז 9 - אזור מרוחק ממרכז העיר, והוא משתרע על פני כ-47 דונם - כפליים מהמפעל השני בגודלו של אינטל, במלזיה. מבחינת לוגיסטית היה מדובר במבצע לא פשוט ובסופו של דבר נאלצו המהנדסים לבנות את המפעל על 8,800 "קביים" שנתקעו באדמה בעומק בניין בן 6 קומות - כדי לחדור מבעד לאדמה החולית הלא יציבה
אינטל נתקלה גם במחסור במועמדים מתאימים לעבודה במפעל החדש. העובדים הווייטנאמים אמנם נחשבים לחכמים וחרוצים, אולם מערכת החינוך האקדמי במדינה מתמקדת יותר בתיאוריה מאשר בלימוד מעשי. לפני כשנתיים בחנה החברה 2,000 סטודנטים לקראת סיום לימודיהם. רק 90 מתוכם הצליחו לקבל לפחות ציון 60 במבחן הסטנדרטי של החברה, ומחצית מאלה שעברו נכשלו בבחינה באנגלית. כעת תומכת אינטל במספר יוזמות חינוכיות בווייטנאם ואף סייעה להכשיר שם 87 אלף מורים.
מומחים לשרשרת האספקה סבורים שמדובר במגמה שתלך ותתרחב - חברות בינלאומיות המחפשות אזורים מגוונים לבנות בהם את המפעלים שלהן. "אני חושבת שהעידן של 'נעביר את הכל להודו' חלף עבר", אומרת ג‘ניפר דניאל בליסנט, אנליסטית ב-Forester Research. "כיום, כאשר הכלכלה הופכת ליותר גלובלית, נוח לחברות להחזיק מספר מדינות בשרשרת האספקה שלהן. אנו צפויים לראות יותר גיוון".
וייטנאם היא אחת הארצות שנהנות מהמגמה הזו, ולא רק מכיוון אינטל. באחרונה החלה HP לגייס מהנדסי תוכנה כדי לאייש מבצע מיקור חוץ חדש בהו צ'י מין סיטי. לפי הדיווחים מדובר בהשקעה של 18 מיליון דולר. גם חברות מיקור חוץ לתוכנה שבסיסן בווייטנאם מדווחות שמגיעות אליהן פניות מחברות השוקלות להעביר כמה מהפרויקטים שלהן מהודו וסין - היקרות יותר.
"נפגשתי עם כמה וכמה נציגים של חברות הנותנות פרויקטים למיקור חוץ בסין, בהודו או בשתיהן, וכעת הן מתעניינות בווייטנאם", מספר ריק יבנוביץ', מייסד ומנכ"ל חברת התוכנה TRG International - שבסיסה בהו צ'י מין סיטי.
וייטנאם זולה ורעבה לחברות טכנולוגיה כמו אינטל. ההכנסה השנתית לנפש בווייטנאם, 2,900 דולר, היא פחות ממחצית מההכנסה השנתית לנפש בסין. וייטנאם גם נתנה לאינטל "קו חם" היישר לפקידי הממשלה הבכירים. לריק הווארת', מנהל האתר החדש של אינטל בפארק ההיי-טק החדש בסייגון, יש הזמנה פתוחה לבקר אצל מנהיגי המדינה בכל פעם שהוא מזדמן לבירה האנוי. "ברור לגמרי שווייטנאם היא בעד עסקים ושהיא עושה כמיטב יכולתה על מנת למשוך היי-טק", מציין טינדל, "אני גם בטוח שהיא מציעה הטבות מס מפליגות".
ועדיין, לדברי המומחים, את סין - עם הכלכלה הפורחת שלה, המעמד הבינוני המתרחב וחברות רבות להרכבת חלקים - כמעט בלתי אפשרי לשכפל. "אי אפשר להתחרות עם התשתיות של סין", אומר רוג'ר ריי, נשיא Technologies Associates Endpoint.
אל קווק, קבלן בעמק הסיליקון המחלק את זמנו בין סאן חוזה לסוזו שבסין, טוען שחברות גם ירצו לפזר את הפעילות שלהן כדי להבטיח שלא ייפגעו קשות מאסונות טבע, כמו רעידות אדמה, או מבעיות פוליטיות, כמו ניתוק יחסים דיפלומטיים בין מדינות. "אני לא רואה אף אחד סוגר את עסקיו בסין, זה יהיה טירוף. יש שם בסיס לקוחות עצום. אינטל חייבת להפגין נוכחות בסין, ובגדול", הוא ממליץ.
ואכן, ימים ספורים לפני שאינטל חנכה את המפעל החדש בווייטנאם, שבסופו של דבר יעסיק 4,000 עובדים, היא חנכה מפעל בעיר דליאן שבצפון מזרח סין, בהשקעה של 2.5 מיליארד דולר ובגודל 23 מגרשי כדורגל. "אבל לווייטנאם יש פוטנציאל להפוך לסין הקטנה בתחום הייצור להיי-טק", מתעקש תן טרונג פוק, מנהלה לשעבר של אינטל בווייטנאם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם