העל-כימאים
לליטל אלפונטה ולמיכאל מיילר יש הרבה במשותף: הם בני זוג, שניהם דוקטורים לכימיה באוניברסיטת בן גוריון ושניהם זכו - בנפרד - במענקי מחקר של מיליונים. אין ספק, יש ביניהם כימיה
ד"ר ליטל אלפונטה, הצלע הנשית בזוג המדובר, זכתה לאחרונה במענק מחקר בסך 1.4 מיליון יורו ממועצת המחקר של האיחוד האירופי, ובסך-הכל אספה עד עתה מענקים בסך 2.5 מיליון דולר. בעלה, ד"ר מיכאל מיילר, זכה במענקים בסך 3 מיליון דולר. שני הכימאים מצהירים כי הם גדלו על אהבת התחום אבל התפתחו לכיווני מחקר שונים - המזכים את הצוותים שלהם בסכומי הכסף הגדולים, בשבחים ובהכרה בינלאומית.
אלפונטה, במקור מדימונה, רצתה ללמוד כימיה כבר בילדותה, אולם הוריה לא מצאו מסגרת מתאימה והמשפחה עברה לרחובות. בתיכון "דה שליט" בעיר החלה להתחבר לכימיה, ובצה"ל שירתה כקצינת אב"כ. במהלך לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית הכירה את מיילר, שהיה דוקטורנט לכימיה במכון וייצמן. כעבור שנה הם נישאו וטסו יחדיו לפוסט-דוקטורט בסן-דייגו.
אחרי 4.5 שנים בארצות הברית החל הזוג הצעיר להתעניין בהמשך המחקר בישראל, והתנאי היה אוניברסיטה אחת שבה יועסקו שניהם. באוניברסיטת בן-גוריון נמצאו לשניהם משרות, וכך חזרו השניים לארץ והתמקמו בבאר שבע: אלפונטה נקלטה במחלקת הביוטכנולוגיה ומיילר במחלקה לכימיה. חלפו 4 שנים וכיום שקועים שניהם במעבדות מחקר נפרדות ומשתדלים להשאיר זמן פנוי לשתי הבנות שלהם.
אלפונטה מובילה צוות מחקר הכולל 8 דוקטורנטים ומסטרנטים, שחלקם שוקדים על פיתוח תאי דלק ביולוגיים. "מדובר בתאי דלק המבוססים על מולקולות ביולוגיות או מיקרו-אורגניזמים המשמשים כזרזים באותם תאי דלק, כאשר הדלק יכול להיות סוכר, עמילן או צלולוז", היא מסבירה. "הייחוד של העבודה שלנו הוא שאנו מהנדסים גנטית תאי דלק לשם קבלת תפוקה חשמלית גבוהה יותר מתאי דלק ביולוגיים, שאינם מהונדסים גנטית".
חלקו השני של הצוות מפתח טכנולוגיות להוספת מרכיבים מלאכותיים לחלבונים קיימים, בשיטת הלגו. "המשמעות היא מתן כלים חדשים למחקר ביולוגי בסיסי ויש לכך גם שימושים רפואיים", אומרת אלפונטה. "אנחנו מסוגלים לקודד גנטית את השינויים בחלבון, וכך לאפשר את קיומן של פונקציות חדשות ולא טבעיות בחלבון. זוהי פלטפורמה לשימושים רבים במחקר. יש לנו דרך לייצר חלבונים בעלי פונקציות חדשות, שעד היום לא ניתן היה לייצר או למצוא כי אין בטבע מערכות כאלה".
כל המחקרים שערכה עד כה אלפונטה מומנו בידי הקרן הלאומית למדע ומרכז "אדמונד ספרא". המענק מהאיחוד האירופי מיועד למחקר חדשני ראשוני בתחום פיתוח פלטפורמה להכנסת חומצות אמינו לא טבעיות לחלבונים שמחוץ לתא החי.
הגלשן המקצועי שתלוי בחדרו של מיילר, בן ליהודים הולנדים ניצולי שואה, מעלה אבק. אין ספק, אחד הגעגועים העיקריים שלו הוא לים, אך האוניברסיטה רחוקה מהים. אולם על פעילות גופנית הוא לא מוותר - וליד הגלשן ניצבים להם בגאון האופניים שמשמשים אותו יומיום בדרכו הביתה.
לפעמים הוא מחליט לגוון ולחזור בריצה מהמעבדה לבית, שנמצא ביישוב עומר, ואז הוא מגיע לעבודה מראש במכנסי ריצה, נעלי ספורט וחולצת טריקו. במהלך לימודי הדוקטורט במכון ויצמן שברחובות, הוא זכה 3 פעמים באליפות ישראל בריצת מכשולים של 3,000 מטר בשנים 1999, 2001 ו-2002. כיום הוא רץ להנאתו ואינו מתחרה עוד באופן מקצועי.
את מענקי המחקר קיבל מיילר מהקרן הלאומית למדע, מהקרן הדו-לאומית של ארצות הברית וישראל ומהקרן הדולאומית גרמניה-ישראל, בנוסף לכספים שקיבל ממרכז "אדמונד ספרא". קבוצת המחקר של מיילר מונה 8 דוקטורנטים, פוסט-דוקטורנט מספרד, טכנאית ומסטרנט, ובמעבדה שלו חוקרים שני תחומים עיקריים: תקשורת כימית בין חיידקים ותקשורת בין חיידקים לבעלי חיים.
"התקשורת של החיידקים מאפשרת להם לשתף פעולה בהתגוננות מפני אנטיביוטיקה ומפני התגובות של מערכת החיסון של גוף האדם", הוא מסביר בנוגע לנושא המחקר הראשון. "אנחנו מבינים את השפה של החיידקים ויכולים להפריע לתקשורת שלהם באמצעות שיבושה".
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות כיום היא להתמודד עם חיידקים מזיקים העמידים בפני אנטיביוטיקה רגילה. "אנחנו במירוץ להכין
נושא המחקר השני הוא להבין כיצד החיידקים מנסים להשפיע על התאים שלנו וכיצד הם מתקשרים עם מערכת החיסון שלנו. "האם זה משהו נפוץ? האם זה מזיק וניתן למנוע זאת? אלה שאלות בסיסיות, שלא ניתן לענות עליהן בלי להבין את הכימיה שבין החיידקים לבין התאים שלנו".
המחקרים של מיילר יסייעו לעולם הרפואה להבין את נושא העמידות לאנטיביוטיקה ובכלל להבין איך אנשים מסתדרים עם חיידקים. "רוב הגוף שלנו הוא חיידקים - על כל תא בגוף האדם ישנם 10 תאים של חיידקים. התאים שלנו גדולים יותר, ולכן בסך-הכל יש בגופנו 5 ק"ג של חיידקים החיים עימנו בשלום ומגינים על גופנו מפני תולעים, פטריות, וירוסים וחיידקים אחרים. אחת התזות במחקר שלי היא שמה שמאפשר לנו לחיות עם כל-כך הרבה חיידקים היא התקשורת בינינו לבינם. לא היה במחקר כמעט ידע על תחום התקשורת הכימית שבין החיידקים, וזהו נושא שחשוב לאנושות". כן , הוא מאשר, יש לו חלום להציל את האנושות - "אבל לפני זה", הוא מדגיש, "אני רוצה שלום במזרח התיכון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם