ששינסקי ממליץ: המס על תגליות יעמוד על 20% ויעלה בהדרגה; התמלוגים - לא
מסקנות הביניים של הוועדה קובעות כי שיעור המס על תגליות הגז יעמוד על 20% ויעלה בהדרגה ל-60%, בהתאם לעליית הרווחים של החברות. התמלוגים יישארו ללא שינוי. ששינסקי: "ישראל מצויה במצב קיצון והיה צריך לשנות אותו. שמרנו על כך שתמריץ החברות יהיה כמו שהיה בעבר"
שטייניץ ציין כי הוועדה הייתה צריכה לעמוד בלחצים כבדים וציין כי פרופסור ששיסנקי היה צריך לעמוד בפני לחצים והפחדות "שכוונו כלפיו וכלפי משפחתו".
שר האוצר הדגיש כי ההנחיות שקיבלה הוועדה היו לבחון את המדיניות הפיסקלית, לאור הסטנדרטים המקובלים במערב הנאור, לאזן בין האינטרסים של המשקיעים ושל היזמים לבין האינטרסים של כלל הציבור, ולערוך סטנדרטיזציה ונורמליזציה של הנושא.
שטייניץ חזר והדגיש את החשיבות העצומה של עשרות המיליארדים אותה יכולה המדינה להפיק ממיסוי על תמלוגי הגז והנפט על פי סטנדרטים הנהוגים בעולם המערבי. "זמן קצר לאחר כניסתי לתפקידי כשר האוצר, נדהמתי לשמוע כי חלקה של מדינת ישראל בתגליות הגז והנפט הוא מהנמוכים בעולם כולו", אמר.
שטייניץ ציין כי בעבר ניסו להעלות את התמלוגים, אך בעקבות לחצים שונים לא עלה בידה של הממשלה להעלות את המיסוי על התמלוגים, ולמעשה בישראל שונה לאחרונה החוק אך ורק בשנת 1952, ואמר: "הייתי מועל בתפקידי כשר אוצר, אילו הייתי שומע לעצות שקיבלתי שלא לעסוק בנושא בגלל הלחצים הצפויים, ולהשאיר את המטלה לבאים אחריי".
"פעולתם של משקיעים ושל יזמים היא חיונית להתפתחות המשק והכלכלה", הוסיף, "אבל באותה מידה, וכאן כשר האוצר אני חייב לעמוד בתוקף על זכותם של אזרחי ישראל ליהנות גם הם מאוצרות הטבע של המדינה, על פי אמות המדינה המקובלות בעולם".
עוד אמר שטייניץ: "עיני אינה צרה באותם אנשים אמידים שרכושם ועושרם הגיע לפי אלף מבני תמותה רגילים. אך דאגתנו הכנה לאינטרסים של אותם אישים וחברות אינה יכולה לבוא על חשבון האינטרסים החברתיים והכלכליים של העם כולו".
"הגיע זמן בו מדינת ישראל, האזרחים, הכנסת, הממשלה, חייבים להכריע: האם אנחנו מדינה מודרנית, הדואגת לאזרחיה ושייכת להם, או שמא אנחנו מדינה שההפחדות והאיומים של בעלי האינטרסים מונעים ממנה מלהידמות - הן במשטר המסים והתמלוגים על תחומי הגז והנפט, והן בנושאים אחרים - למדינות ה-OECD אליו התקבלנו לאחרונה", סיכם.
לאחר דבריו של שר האוצר, הציג פרופ' ששינסקי את מסקנות הביניים של הוועדה בראשותה הוא עומד, והדגיש כי משטר המס החדש יחול על כל הגורמים בענף ב-2011, כפי שנהוג בעולם. "היה ברור כי חייב לחול שינוי", אמר ששינסקי בפתח דבריו וציין כי רמות המיסוי בישראל נמוכה בהשוואה עולמית. "ישראל מצויה במצב קיצון והיה צריך לשנות מצב זה", הוסיף.
על פי החישוב אותו הציג ששינסקי, במציאות הקיימת כיום חברת הפקת גז משלמת 31% מהרווח, בדיוק כמו חברה פרטית רגילה ולפיכך, "הציבור אינו זוכה לתמורה בגין השימוש באוצר
על פי נתונים שהציג ששינסקי רמות המיסוי הנוכחיות הופכות את ישראל למדינה אשר אחוז המיסוי שלה על רווחי תגליות הוא מהנמוכים בעולם, כשבצידו השני של הגרף עומדת איראן, הממסה חברות אלו בלמעלה מ-90%. כן הוא ציין כי בארה"ב ובקנדה - "מדינות שאנחנו רוצים להידמות אליהן" - שיעור המס גבוה בהרבה.
ועדת ששינסקי קובעת כי יש להשאיר את שיעור התמלוגים העומד כיום על 12.5% על כנו, אך מנגד לבטל את ניכוי האזילה, המאפשר לחברות לנכות חלק ניכר מהכנסותיהן. כמו כן קובעת הוועדה כי יש להטיל היטל מיוחד על רווחי גז ונפט שיגבה מהכנסות הפרויקט (בניכוי ההוצאות), ויחול רק לאחר החזר של ההשקעה, בתוספת רווח של 50% ממנה. שיעורו של היטל זה יעלה עם העלייה ברווחים על פי נוסחה מיוחדת. המיסוי יוטל על כל מאגר בנפרד.
כמו כן המלצות הוועדה קובעות כי חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי לאחר החזר ההשקעות ממכירת הגז והנפט, יעלה משיעור של כשליש לכשני שליש במאגרים רווחים יחסית.
לטענת ששינסקי בדיקות הוועדה מוכיחות כי החברות יתחילו לשלם את ההיטל אך ורק לאחר 8 עד 15 שנה, וכי הוא לא צפוי להשפיע בצורה משמעותית על תזרים מזומנים של פרויקט בשנותיו הראשונות, ולפיכך גם לא לפגוע בצורה משמעותית בכדאיות החיפושים.
"אנחנו רוצים שהיזם יכסה את עלות הפרויקט ויותר, עוד לפני שהמדינה מקבלת היטל נוסף מהרווחים. שמרנו על כך שתמריץ החברות יהיה כמו שהיה בעבר. אנחנו לא רוצים לפגוע ברווחיות", אמר ששינסקי, "אנחנו רוצים שהמערכת תתאים את עצמה לרווחי הגז".
ואלו עיקרן של מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי, אשר נתקבלו פה אחד - כך נמסר.
◄ השארת שיעור התמלוגים הקיים וחלק מן הטבות המס. הוועדה קבעה כי שיעור התמלוגים במדינת ישראל הוא שכיח בהשוואה למדינות העולם. כן מציינת הוועדה כי רובן המכריע של המדינות המשתמשות בתמלוגים בשיעור זה, התמלוגים אינם הכלי הפיסקלי העיקרי שבו משתמשות מדינות כדי לקבל תמורה על ניצול אוצרות הנפט והגז שלה, ולצידם גבייה משלימה בדמות כלים פיסקליים ייעודיים לענף.
הוועדה שקלה אם להעלות את שיעור התמלוגים, אך סברה לבסוף כי יש להשאיר את שיעור התמלוגים על כנו וזאת בשל ההשפעה השלילית שעשויה להיות למהלך על פיתוחם של שדות רווחים פחות, כמו גם ההשפעה על רווחיות המאגרים תחת תנאי שוק משתנים, אשר עשויה אף להשפיע על יכולת המימון של המיזמים.
◄ ביטול ניכוי האזילה. ניכוי האזילה מהווה חריג בכל הנוגע להתרת הוצאות, ומביא להקטנה מהותית בהכנסה החייבת בשיעור מההכנסות הנרשמות בגין נכס נפט - כך קובעת הוועדה. שינוי זה הוא רכיב ראשון והכרחי ביצירת מערכת פיסקלית ראויה וסבירה בענף חיפושי הנפט והגז.
◄ היטל רווחי נפט וגז. הוועדה סבורה כי יש להנהיג היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים. שיעור ההיטל ייקבע בהתאם ליחס שבין ההכנסות המצטברות (בניכוי הוצאות שוטפות, תמלוגים והיטל ששולם בשנים קודמות), לבין ההשקעה הכוללת בחיפוש ובפיתוח ראשוני של המאגר.
הוועדה החליטה כי ההיטל לא ייגבה עד לשלב שבו יעמוד בסיס זה על יחס של 1.5 (החזרת ההשקעה במלואה בתוספת 50%, לפני מס חברות). שיעורו הראשוני של ההיטל יעמוד על 20% ויעלה בהדרגה עד לגובה של 60% בהתאם לגובהם של רווחי היתר.
◄ מימון פיתוח מאגרי הגז. הוועדה מסרה כי היא רואה חשיבות רבה בפיתוח מאגרי הגז שנתגלו עד עתה בלוח זמנים המתאים לצורכי המשק. לכן, אם יתברר במהלך שמיעת עמדות הציבור כי קיימת בעיה מימונית בשנים הראשונות להפקה מהמאגרים הנמצאים בשלבי פיתוח בעקבות המלצותיה, היא תמליץ על פתרונות פיסקליים כדי לפתור בעיה זו.
◄השינויים המוצעים יחולו החל מיום ההחלטה. זאת על כל מאגרי הנפט והגז, כיוון שמדובר במיסוי רווחים עתידיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם