שותפויות הגז לא מקבלות המלצות ששינסקי: "זה עוד לא נגמר"
ועדת ששינסקי הגישה את מסקנות הביניים - אבל הקרב על תמלוגי הגז והנפט רחוק מלהסתיים. חברות הגז כבר הודיעו "המסקנות לא מקובלות עלינו" ומתכננות את המשך המאבק. האיומים מגוונים: החל מהתערבות הממשל האמריקאי, דרך פנייה לבית הדין הבינלאומי ועד בג"ץ. במשרדי התשתיות והאוצר לא מתכוונים לוותר
ביום רביעי בערב, בתום מסיבת העיתונאים בירושלים, החל מרתון שיחות טרנס-אטלנטיות ומקומיות עד השעות הקטנות של הלילה בין השותפות בקידוחים "תמר" ו"לוויתן" - דלק, רציו, נובל אנרג'י האמריקאית, ישרמאקו ודור אלון - בנוגע למשמעויות הדוח.
השותפויות מתכננות את מהלכיהן הבאים - ובעיקר לממש את האיום שהשמיעה נובל אנרג'י פעמים אחדות, כולל בכנסת, כי תפעיל את הממשל האמריקאי, שכן ישראל מפרה הסכמים בילטראליים בינה לבין ארה"ב. כמו כן בכוונתן להמשיך ולהזהיר כי הפקת הגז הטבעי תתעכב, מאחר שהבנקים המממנים לא אוהבים את העלאת המיסוי; לאיים בפנייה לבית הדין הבינלאומי, שכן נובל נכנסה לפרויקט קידוחי הגז לפי תנאים כלכליים מסוימים, ששונו רטרואקטיבית; ולבחון גם הגשת בג"ץ אם אלה יהיו המסקנות הסופיות.
הפעם יתערב בנושא גם איגוד חברות האנרגיה בראשות אורי אלדובי, שהוקם לאחרונה באיגוד לשכות המסחר, וסביר ששוב נראה פרסומי ענק בעיתונות ובמקומות נוספים במסגרת המאבק הציבורי שיתנהל עד לגיבוש המסקנות הסופיות.
אתמול נורתה הירייה הראשונה והמרעישה, כששותפויות הגז חשפו את המסמך המעניק פטור ממס שנתנה מדינת ישראל לחברת הגז המצרית EMG, שבה שותף איש העסקים יוסי מימן באמצעות קבוצת מרחב. EMG היא המתחרה היחידה של השותפויות על אספקת הגז. לפי המסמך, ב-28 באפריל 2004 העניקה נציבת מס הכנסה דאז, טלי ירון אלדר, ל-EMG, למימן אישית ולחברת מרחב שבשליטתו פטור ממס על הכנסות ממכירת ומהובלת גז טבעי ממצרים לישראל - פטור ל-15 שנה עם אופציה ל-5 שנים נוספות. כמו כן הוענק להם פטור ממס על דיבידנדים.
מהמסמך עולה כי בניגוד לטיעונים שהעלתה המדינה בעבר, EMG לא שילמה מס במצרים לפחות עד 2008, ואף שהיא מניבה רווחים בישראל ממתקן הקליטה, היא אינה משלמת מס גם בישראל. הפטור אמנם ניתן משיקולים מדיניים לאחר שהתנהל משא ומתן בנושא בין ממשלות מצרים וישראל - אך שותפויות הגז הישראליות טוענות לאפליה. גורמים בקבוצת דלק טענו כי הנושא ראוי לחקירה משטרתית והלינו על כך שהמסמך - שאותו הורה בית המשפט המחוזי בירושלים להעביר מהמדינה לשותפות תמר לפני חודש, כדי שתציגו בפני ועדת ששינסקי - הגיע יום לאחר פרסום מסקנות הביניים.
אתמול נמסר בתגובה מאיגוד תעשיות הגז והנפט: "אנחנו רואים בחומרה רבה את המצב שבו ממשלת ישראל מעדיפה גז מצרי על חשבון גז ישראלי. נוצר מצב פסול, שלפיו צרכני החשמל הישראלים מסבסדים את ממשלת מצרים. על ראש הממשלה לפעול לתיקון המצב באופן מיידי".
גורמים המקורבים למימן מסרו בתגובה כי המסמך דווקא מפריך את הטענה שיש אפליה לטובת הגז המצרי. "מהמסמך עולה כי בפטור שניתן לחברה המצרית לא היה כל דבר ייחודי או חריג, והוא זהה להתייחסות של רשויות המס לכל חברה זרה המייצאת לישראל. החברה אמנם נהנתה מפטור ממסים במצרים מ-2005, אך עם זאת, בשנת 2008 הטילה ממשלת מצרים מס של 20% על EMG למרות שבעת הקמתה הוענק לה מעמד של 'אזור סחר חופשי' הפוטר ממסים.
"עוד עולה מהמסמך כי רשות המסים קבעה שכל הכנסותיה של מרחב מ-EMG יחויבו ב-57% מס בשל הגדרתה כחברה משפחתית, ומאחר ש-EMG נחשבת לחברה 'שקופה' עבור חלקה היחסי של מרחב בה. לעומת זאת, שותפויות הגז הישראליות חויבו עד היום ב-25% מס הכנסה בלבד. גם בתחום התמלוגים מצבה של תמר היה טוב יותר, וגם המלצות ששינסקי לא מבטלות את היתרון של גז ישראלי בהשוואה למצרי בתחרות על הלקוחות בארץ: המסים המוטלים על מרחב באים לאחר ש-EMG משלמת מס של 20% במצרים, ולאחר שבמחיר הגז ש-EMG רוכשת במצרים עבור לקוחותיה בארץ מגולמים תמלוגים של 75%, שאותם גובה ממשלת מצרים. כך שבפועל, גם לאחר מסקנות ששינסקי מרחב תשלם מס הגבוה מזה שישלמו שותפויות הגז הישראליות".
כך או כך, אין ספק ששותפויות הגז יציגו את מסמך הפטור בשימוע בוועדת ששינסקי לקראת קביעת המסקנות הסופיות.
אם שבים לרקע שבו פעלה ועדת ששינסקי, הרי שחוק הנפט הישראלי שנחקק ב-1952 קובע כי מי שמפיק גז או נפט משטח מסוים, חייב לשלם למדינה מדי חודש תמלוגים של 12.5% מהמשאב המופק. מדינת ישראל לא ממש שפעה בשנים האלה נפט או גז, וגם לא בשנים שלאחר מכן. שדה הנפט הראשון שצלח ("חלץ") היה ממילא פרויקט של המדינה, ורוב המשקיעים רק שפכו כסף בקידוחי סרק - בלי שהפיקו מהאדמה ולו חבית אחת של נפט. כך שהנושא לא ממש היה בראש מעייניהם של חברי הממשלות והכנסת לדורותיהם.
אז מה השתנה? גילוי גז טבעי לפני יותר מעשור מול חופי אשקלון בקידוח "מרי B" של קבוצת ים תטיס, הכוללת את נובל אנרג'י, את קבוצת דלק ואת ישראמקו. גם אז עלתה יוזמה דומה להעלאת המס על קידוחי הגז ל-60%, אך היא נפלה בסופו של דבר בעקבות לחץ של הממשל האמריקאי, שדאג לאינטרסים של נובל אנרג'י.
לפני שנה, בעקבות התגלית המסחרית של גז טבעי ב"תמר 1" וההתעוררות בשוק הנפט והגז - הן בחיפושים והן בבורסה - החליטו באוצר לחדש את היוזמה להגדלת הכנסות המדינה
לדבריו, ניתן יהיה לעשות שימוש במיליארדי השקלים שתקבל המדינה מהתגליות לטובת חינוך, בריאות וכדומה. עובדה נוספת שעליה הצביעו מקדמי השינוי היתה שהתמלוגים של 12.5%, יחד עם מס חברות בשיעור 25% (שאמור לרדת עד ל-18%), הם מהנמוכים בעולם המערבי.
כדי להימנע מלחצים מדיניים ופוליטיים הקים שר האוצר ב-12 באפריל את ועדת ששינסקי במטרה לבחון את המדיניות הפיסקלית, כלומר את המיסוי, התמלוגים והאגרות בתחום הנפט והגז בישראל. בראש הוועדה הושם פרופ' איתן ששינסקי, וכחבריה מונו ד"ר אודי ניסן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר; יהודה נסרדישי, ראש רשות המסים; פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; שאול צמח, מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות; וד"ר יעקב מימרן, הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות.
הוועדה התבקשה להשוות בין המדיניות הישראלית למדינות אחרות בעולם המערבי, תוך התחשבות במצב הגיאופוליטי הייחודי לנו. כמו כן נדרשה הוועדה לבדוק את ההשלכות של העלאת התמלוגים על שערי המטבע ועל התחרותיות של הייצוא הישראלי. יש לציין כי ההשוואה בין גובה התמלוגים בארץ לזה שבחו"ל היא מסובכת, משום שבמדינות דמוקרטיות פחות, כמו קטאר, המדינה נהנית מהכנסות של כ-90% - אבל גם מכסה את מלוא ההשקעה בקידוחים (גם יבשים), כך שהיזם לא מסכן דבר ורק מרוויח.
בארה"ב, שם נהוגה שיטת הרישיונות והזיכיונות כמו בישראל, נגבים תמלוגים ששיעורם 12.5% בעיקר בקידוחים ימיים בעלי סיכון גבוה ועלות גבוהה. כשהקידוחים מסובכים פחות, שיעור התמלוגים שם גבוה יותר ומגיע עד 25% (לא כולל מס חברות). יש מדינות שבהן שיעור התמלוגים פרוגרסיבי: ככל שהיקף התגלית גדול יותר, התמלוגים גבוהים יותר. יש גם מדינות שמשתתפות בפרויקט הקידוח כשותפות, ובהתאם לגובה השותפות - כך גובה הרווח של המדינה. מה שבטוח הוא שעד הקמתה של ועדת ששינסקי, המסים שהיתה אמורה נובל לשלם בישראל היו הנמוכים ביותר בין כל המדינות שבהן היא פועלת, כך אמרו במשרד האוצר.
שר התשתיות עוזי לנדאו ניצב מההתחלה לצד השותפויות, שטענו כי אין מקום להעלאת התמלוגים משום שהמדינה מעולם לא השתתפה בסיכונים של חיפושי הגז והנפט. כמעט כל החיפושים היו יבשים, והיזמים השקיעו בהם מאות מיליוני דולרים לשווא - ולכן אין מקום שהמדינה תיהנה מתמלוגים גבוהים יותר.
כמה ימים לאחר שהגיעו הבשורות מלוויתן, ערך לנדאו מפגש הרמת כוסית עם השותפים באתר הגז הטבעי, ובהם יצחק תשובה, יו"ר קבוצת דלק, ראשי רציו-ים, נציגי נובל אנרג'י ועיתונאים, כמובן. לנדאו הסביר את הפן הגיאופוליטי והדגיש כי אם ישראל תהפוך ליצואנית גז טבעי לדרום אירופה, הרי שאירופה תהיה פחות תלויה בצפון אפריקה - דבר שיחזק מאוד את מעמדה של ישראל באירופה.
לנדאו אמר בגלוי כי למדינה על קנו לגבי כל הגילויים עד כה וגם בעתיד, כדי לתמרץ משקיעים להמשיך ולחפש גז ונפט בארץ: "ברגע שחתמנו על הסכמים עם היזמים והסכמנו לגובה תמלוגים מסוים, צריך לכבד את זה. הסכמים צריך לקיים. אנחנו לא בתקופת 'פראבדה' (עיתון השופר של השלטון הקומוניסטי בברית המועצות לשעבר - ר.מ), ולכן זכויות שניתנו ותגליות שנתגלו, כולל לוויתן, צריכות לעמוד לזכות היזמים שגילו אותן", אמר השר.
"נכון שמגיע לעם ישראל ליהנות מאוצרות הטבע של ישראל, אבל יש לו את אוצרות הטבע האלה כי היו יזמים שגילו אותם והשקיעו לשם כך הרבה מאוד כסף. צריך לשמור על התמריץ כדי שיבואו לחפש פה".
תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, הוסיף בנידון כי "מעל 100 אלף משקיעים השקיעו בחיפושי נפט וגז בישראל. 500 קידוחים נמצאו יבשים - ומיליארדים ירדו לטימיון. מישהו החזיר להם את השקעתם? יש כאן היגיון פשוט: המדינה לא השתתפה בסיכון של המשקיעים, שכיום יש להם סיכוי ליהנות מהתמורה, ולכן אסור לגעת בנושא התמלוגים ולפגוע באותם משקיעים. מה, אנחנו והמדינה שותפים בקידוח כמו בקובה? אין פה שותפות קולקטיבית: יותר מ-90% מהקרקעות שייכות למדינה, אז מי שבונה בית על קרקע, הבית לא שלו? אסור לגעת ברישיונות חדשים, אבל קל וחומר ברישיונות קיימים, שהושקעו בהם סכומי עתק".
עוד טענות שהעלו שותפויות הגז נגד העלאת התמלוגים היו כי אין מקום לשינוי רטרואקטיבי (מה שבפועל קרה), וכי ההעלאה נוגדת את אמנת הסחר ההדדית עם ארה"ב ואת ההגינות העסקית בכלל. כמו כן נטען כי העלאת התמלוגים או המיסוי על הגז הישראלי פועלת לטובת הגז המצרי שאותו רוכשת ישראל, וכי הדבר ירחיק משקיעים מישראל במיוחד לאור המצב הגיאופוליטי הרגיש. "כל מי שבא להשקיע בישראל מסתכן בכך שיחרימו אותו במדינות ערביות ומוסלמיות", אמר השבוע לנדאו בכנס בהתאחדות התעשיינים.
משרד האוצר טען מנגד כי מדובר באוצרות טבע השייכים למדינה ולא ליזמים, וכפי שהמדינה מכסה נזקים של אסונות טבע - כך היא רשאית ליהנות ממשאבי טבע. בנוסף, הכסף (בענף מעריכים כי היקף ההכנסות מכל תגליות הגז הוא 150-300 מיליארד דולר) נחוץ לכלכלת מדינה, ויש תקדימים בעולם - לאחרונה באוסטרליה - של שינויים בגובה התמלוגים לטובת המדינה גם לאחר שהתגלו התגליות. עוד טען האוצר כי מס החברות אמור לרדת ל-18% בתוך שנים אחדות, כך שהיזמים ישלמו פחות למעשה.
ועדת ששינסקי החלה את עבודתה בחודש מאי השנה - ומיד נלכדה במלחציים שבין התומכים למתנגדים. עם התומכים בהעלאת התמלוגים נמנו כמה חברי כנסת ובראשם שלי יחימוביץ', שאף מקדמת הצעת חוק להעלאת התמלוגים ל-25%, ולצידם ארגונים חברתיים כמו שתי"ל, הפורום לפעולה אזרחית בראשות הרב מיכאל מלכיאור והקרן החדשה לישראל.
הלחצים הנגדיים הופעלו כמובן על ידי חברות הענק והטייקונים, כפי שכונו, בראשות יצחק תשובה. החברות השקיעו ממון רב בגיוס יועצי תקשורת, יועצים משפטיים ולוביסטים, ש'ישבו' על חברי הכנסת וגם דאגו להדליף ידיעות בעיקר נגד פרופ' ששינסקי, אשר שתיים מהן הגיעו לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה: פעילות רעייתו של ששינסקי בקרן החדשה לישראל(שכאמור תמכה בהעלאת התמלוגים), וחברותו בדירקטוריון פסגות. פסגות מושקעת באמפל שבבעלות מימן; ומימן מחזיק באמצעות אמפל ומרחב בכ-21% ממניות EMG, שכאמור היא המתחרה היחידה של השותפויות הישראליות.
היועץ המשפטי פסל את שתי הטענות והתיר לששינסקי להמשיך לכהן כיו"ר הוועדה, אולם הדבר לא סיפק את העמותה לקידום דרך אחרת, אשר עתרה לבג"ץ נגד המינוי. לטענת העמותה, לששינסקי אינטרסים פרטיים ואישיים (החברות בדירקטוריון פסגות ופעילות רעייתו), הנוגדים את אינטרס הציבור.
אם כן, הקרב על התמלוגים רחוק מלהסתיים. ההמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי עדיין לא גובשו, וצפוי מאבק פוליטי על אישורן בממשלה. עד אז צפויות להמשיך המלחמות בין התומכים לבין המתנגדים להעלאת המס והתמלוגים - עם לא פחות אמוציות משהופגנו עד כה.
מה שבטוח הוא שכדי שהגז הטבעי יופק מקידוח תמר בתחילת 2013 - דבר שנחוץ למשק הישראלי לא פחות מאשר לטייקונים - יצטרכו ראש הממשלה והשרים לתת את דעתם כבר בימים הקרובים על מהלך שימנע את בריחת הבנקים הבינלאומיים ממימון הפרויקט. אם להאמין למה שאומרים בסביבת משרדי האוצר והתשתיות, גם לזה יהיה פתרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם