אברהם ביגר בראיון בלעדי: "לא לעניין להפיל עליי את תיק מכתשים"
אברהם ביגר טוען שפרש מתפקיד יו"ר מכתשים אגן בדיוק לפי לוח הזמנים שתכנן. אבל לא מעט דברים אחרים השתבשו. בראיון נדיר לעסקים שישי הוא מודה: "ייתכן שהמשכתי בתפקיד יותר מדי זמן והייתי צריך ללכת כשארז ויגודמן הגיע לחברה"
אולם התברר כי ביגר ניצל את הישיבה כדי למסור הודעה דרמטית על פרישתו מהתפקיד - והרעש התקשורתי שנוצר בעקבותיה אילץ אותו לדחות את הטיסה לשעות הערב. אולי הגשם הפריזאי שירד על עיר האורות יעזור לצנן במקצת את הרוחות. הדוחות, אגב, הצביעו על כך שההפסדים של מכתשים גדלו ברבעון פי 3 ל-56 מיליון דולר.
האם זו הסיבה לפרישה דווקא בעיתוי הנוכחי?
"התכוונתי ממילא לפרוש עד סוף השנה ולא תכננתי שזה יקרה דווקא בישיבת הדירקטוריון השבוע", אומר ביגר בראיון בלעדי לעסקים שישי. "הודעתי על כך מראש לנוחי דנקנר. הוא ביקש שלא אפרוש מיד אלא שאמתין עד סוף השנה, וכך היה. הכל נעשה ברוח טובה. בניגוד לפרסומים, העזיבה שלי לא נגמרה במריבה או בהדחה - אני יכול להרגיע את כל המלעיזים. בפירוש לא הודחתי מהתפקיד".
ביגר (64) מוכר היטב במערכת העסקית כמנהל נחרץ, שמבחינתו דבר אינו מובן מאליו. ייתכן שזה מסביר את נטייתו לאורך הקריירה שלו להגיע לחברות שנאלצו לעבור תהליכי התייעלות ושינויים ארגוניים מרחיקי לכת - והוא לא היסס לשנות בהן נורמות, להזיז מנהלים או להתעמת עם בעלי תפקידים. מהלכים כאלה הוא הוציא לפועל בעבר בחברות כמו בנק כללי, מנורה, פז, החברה לפיתוח קיסריה, שופרסל וכעת במכתשים אגן.
לא כולם אהבו את שיטות העבודה שלו ואת העובדה שהוא מתקשה לזייף חיוכים, להתחנף לממונים או להתמנגל בשבתות בצהריים. יש שיאמרו שהוא אפילו "לא נחמד". אולם בעלי השליטה שתחתם עבד בחברות אינם מחפשים דווקא את הנחמדות אלא את התוצאות - וביגר ידע לספק את הסחורה.
יו"ר אי.די.בי, נוחי דנקנר, מכיר היטב את איכויותיו. עם פרישתו הוא מסר: "ביגר שימש בתפקידי ניהול בכירים בקבוצה יותר מ-7 שנים, כיו"ר פעיל של שופרסל וכמנכ"ל ויו"ר מכתשים אגן. הוא תמיד פעל בתבונה וגילה מנהיגות ושכל ישר. אני מודה לביגר על
העובדה שב-20 השנה האחרונות ניהל ביגר בנק, את חברת האנרגיה הגדולה במדינה, חברת ביטוח, רשת קמעונות וחברת אגרוכימיה - כנראה מעידה עליו כמנהל. ביגר החל לנהל את מכתשים בשנת 2007, חודשים ספורים לאחר שניהל בהצלחה את שופרסל. המהלך הגדול שעשה בשופרסל היה הטמעתה של רשת קלאבמרקט, אשר נרכשה ערב קריסתה.
ניהול מכתשים אגן ב-3 השנים האחרונות היה אתגר קשה במיוחד. את השנתיים הראשונות לכהונת ביגר (2007-2008) סיימה החברה ברווחי שיא והן הוכתרו כשנים הטובות ביותר של מכתשים מאז ומעולם - אולם בעקבות המשבר הגלובלי החלו ב-2009 להתעורר סימני שאלה. לפני כשנה וחצי שלף דנקנר את ארז ויגודמן מניהול קבוצת שטראוס והעבירו למכתשים. ביגר קודם לתפקיד היו"ר.
ההנחה היתה שמכתשים תיחלץ מהמשבר ב-2010, אך היא לא הצליחה לעשות זאת. החברה עברה בעקבות זאת תהליך התייעלות מקיף וכמה התפתחויות יוצאות דופן: עיסקה לרכישת המתחרה אלבאו שלא יצאה אל הפועל, והכנסת ענקית הכימיקלים כימצ'יינה לחברה על תקן משקיעה אסטרטגית. המגעים להשלמת העיסקה עדיין מתנהלים.
השבוע, עם סיום תפקידו, אמר ביגר: "מכתשים אגן עברה ב-4 השנים האחרונות דרך מעניינת ומאתגרת. אני שמח שהצלחנו לשמר את מעמדה כשחקנית דינמית וכמובילה עולמית עם מכירות של מיליארדי דולרים על פני 5 יבשות, תוך התבססות על הון אנושי איכותי, חדשנות ויוזמה. למכתשים אגן פוטנציאל רב ואפשרויות צמיחה מגוונות, ואני משוכנע שהחברה תמשיך לשגשג ולהוביל בעולם בתחומה".
ביגר אינו היחיד שסבור כך. גם המנכ"ל ויגודמן אמר למעריב עסקים השבוע כי תוצאות מהלכי ההתייעלות יבואו לידי ביטוי בשנת 2011, והחברה תעבור לרווחיות.
למרות ההצהרות האופטימיות בנוגע לעתידה של מכתשים, יש שטענו השבוע כי פרישתו של ביגר נובעת מהתוצאות העסקיות הגרועות, שהוא האחראי המרכזי להן. ביגר, כאמור, שולל טענות אלה מכל וכל. "ארז ויגודמן הכין את תוכנית העבודה ל־2010 ואני ליוויתי אותו", הוא אומר לעסקים שישי, "פרשתי בדיוק לפי לוח הזמנים שתכננתי".
אז מדוע לא פרשת מיד עם כניסת ויגודמן לתפקיד? מדוע המתנת כמעט שנה וחצי?
"ארז מונה לתפקיד המנכ"ל ואני ליו"ר. כשהוא נכנס לתפקיד לפני שנה וחצי, החלטתי לעבוד איתו במקביל עד תחילת 2010 ואז לפרוש. בתחילת 2010 הערכנו שזאת תהיה שנת היציאה מהמשבר, ואז אוכל לפרוש ללא בעיות. בפועל זה לא קרה. תהליך היציאה מהמיתון לקח הרבה יותר זמן מהמתוכנן, בעיקר בגלל הבעיות בברזיל. בהמשך החלטתי לשים לזה סוף, ובאמצע 2010 החלטתי שדצמבר יהיה החודש האחרון שבו אשאר במכתשים אגן".
אז אתה מודה שאולי טעית - הרי לא ניתן לנהל חברה כזאת בשני ראשים.
"באמת יכול להיות בדיעבד שהמשכתי בתפקיד יותר מדי זמן, וייתכן שהייתי צריך לפרוש קודם וללכת כשארז הגיע לחברה. אבל תבין, בהחלטות לא פשוטות כאלה אי-אפשר להיחפז, צריך לתת לזמן לעשות את שלו. לא רציתי להלחיץ את בעלי השליטה - אני אדם עם אחריות רבה והייתי חייב לעבוד במקביל לארז, כדי שייכנס לתפקיד בהדרגה ובלי לחץ. ארז לקח את ההובלה, ומבחינתי זה בסדר וכך צריך להיות".
יש הטוענים שמערכת היחסים שלך עם ויגודמן לא היתה טובה.
"ראשית, מערכת היחסים עם ארז היתה לאורך כל הדרך באמת בסדר. אבל אני מסכים שזה מצב עדין, ולגמרי לא פשוט שיו"ר ומנכ"ל ידעו לעבוד יחד. יש לנו תכונות אופי דומות, אבל אנחנו גם שונים. בסיכומו של דבר למדנו לחיות זה עם זה, עם היתרונות היחסיים. למדנו לעזור זה לזה. היינו במצב שלא רק שאינו טבעי, אלא גם מסובך.
"אין ספק שהמנכ"ל צריך לנהל את החברה ולא היו"ר. כשנוחי עומד בראש קבוצת אי.די.בי, הוא מנחה את הכפופים למנכ"ל, הוא צריך לדעת כל מה שקורה. בניהול השוטף לא התערבתי, כי זה עניין של ההנהלה והמנכ"ל. תמיד ברמה האקזקוטיבית יש אחד שמנהל. הייתי אחראי ברמת האסטרטגיה וקבלת ההחלטות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם