מצלצלים ומנתקים: שלב התביעה הייצוגית
ביהמ"ש אישר להפוך תביעה נגד שתי חברות שהשתמשו ב"צלתוקים" כשיטה לפרסום מסרים מסחריים לייצוגית, בטענה שזו הפרה של החוק
מדברת בסלולר, ולא ניתן לטעון כי החיוג החוזר מקורו ב"סקרנות". צילום ארכיון: אס-אקס-סי
> רוצים עדכוני nrg בפייסבוק? היכנסו לדף שלנו ועשו לייק
במסגרת השיטה, מחשבי החברה המפעילה מחייגים למספר רב של קו טלפון סלולארי ומיד מנתקים כשהמטרה היא ליצור שיחה שלא נענתה. בבית המשפט טוענים התובעים כי פרקטיקת הפרסום הזו מהווה הפרה של סעיף בחוק התקשורת שזכה לכינוי "חוק הספאם".
עזות מצח
בתגובה לבית המשפט טענו הנתבעות כי שיקול הדעת האם להשיב שיחה נתון ללקוח ועל כן אין המדובר בשיגור דבר פרסומת בניגוד להוראות החוק. "טלרן" פיתחה שלושה מודלים עסקיים ייחודיים שביסודם מושתתים על רצונו וסקרנותו של הלקוח הפוטנציאלי כך שמי שאינו – "לקוח סקרן" כלל אינו מהווה קהל מטרה אליו מגיעה חברת "טלרן"", כתבו בתגובתם.
אך הטענה לא התקבלה בבית המשפט. "בטענות אלו של המשיבים יש משום עזות מצח", כתבה שופטת המחוזי ד"ר מיכל אגמון-גונן, "כל מי שחוזר למשיבים עקב קבלת שיחה שנותקה עושה כן על מנת לברר מי התקשר עימו, או כי עבודתו
או מצבו האישי מחייבו לברר זאת, או בשל זכותו הטבעית והבסיסית לברר מי מתקשר למספרו האישי והפרטי.
כפי שעולה מהדוגמאות של המבקשים, מדובר בצורך אמיתי לברר מי הוא הפונה. כיום מכשיר הטלפון הסלולרי מהווה מכשיר עבודה מרכזי. ולא ניתן לטעון כי החיוג החוזר מקורו ב"סקרנות". לאדם זה אין כל סקרנות, רצון או משאלה בקשר למוצרים או לשירותים אותם חפצים המשיבים למכור לו באמצעות דבר הפרסומת, והוא לא ביקש ובוודאי שלא נתן הסכמתו כי דבר הפרסומת יושמע לו. לא כל שכן, שהוא לא נתן הסכמתו לשלם עבור השיחה באמצעותה מושמע לו דבר הפרסומת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם