הגאדג'ט האופנתי ביותר לשנת 2011: יצאנו לסיבוב על הלקסוס החדשה
הלקסוס CT-200 היא קצת כמו גאדג'ט נחשק: משדרת תחושת יוקרה, יוצאת בהצהרה טכנולוגית מתקדמת ומציגה גימור מעולה. תג מחיר נמוך ימשוך גם את מי שלא נהג מעולם במכונית פרימיום, ושוחרי הסביבה יגיעו בזכות ההנעה ההיברידית והחסכוניות בדלק. עוד קצת כוח סוס וכולם יהיו מרוצים
ראשית, CT-200 היא מכונית היברידית "מלאה", והיא מסוגלת לנוע בכוח החשמל בלבד (בינתיים לטווחים קצרים). בעובדה זאת כשלעצמה אין אמנם כל חידוש - טויוטה פריוס כבר מוכרת היטב על כבישינו. אך החידוש הוא שלראשונה מגיעה אלינו מכונית מתוצרת מותג היוקרה לקסוס, שבה נועדה המערכת ההיברידית לחסוך בדלק ובזיהום אוויר, ולא רק כהצהרה טכנולוגית או לצורך תוספת כוח למנוע.
שנית, זו המכונית הקטנה ביותר והכי פחות יקרה שנושאת את סמל חטיבת היוקרה של טויוטה. כלומר, עבור רבים יכולה ה-CT-200 להיות המפגש הראשון עם עולם מותגי היוקרה ולכל הפחות עם עולמה של לקסוס.
מנקודת מבטה של לקסוס, פלח השוק של מכוניות יוקרה קטנות (ב.מ.וו 1 ו-3 אאודי A3 ו-A1 ומרצדס B ,A ו-C) תופס נתח גדול שלא ניתן להתעלם ממנו, בעיקר באירופה. אך כדי להתחרות בגרמניות המצליחות והמוצלחות היא זקוקה למכונית מיוחדת ביותר, מוכשרת ובעלת יכולת. כלומר, היא נדרשת להשקיע ים של כסף ולראות עליו תשואה רק כעבור זמן רב.
אפשרות אחרת, זו שנבחרה, היא להגיע עם המכונית המתאימה מבחינת הממדים, הסמל ו"תחושת הפרימיום". אך במקום להתחרות בתחום הביצועים או ביכולת הדינמית, הוחלט בלקסוס להציע ערך מוסף אחר לגמרי, עכשווי וירוק.
מה שהופך את המכונית הזאת לדבר ה"נכון" לתקופתנו היא הטינה הציבורית המתגברת כלפי ג'יפים זוללי דלק ומחממי כדור הארץ. ה-CT-200 היא מכונית יוקרתית, היברידית וירוקה, ויש לה גם את כל התכונות הדרושות כדי להיחשב "קולית", לפחות כמו אייפד 2 או אייפון 4, בין שמדובר בהצהרה אופנתית ובין שבסיבות אידאולוגיות אמיתיות.
כראוי למי שנועדה לצלוח את השוק האירופי התחרותי, עוצבה CT-200 במבנה האצ'בק 5 דלתות, ומבחינת הממדים שלה היא דומה מאוד למכוניות הקומפקטיות: גודל זהה ל-פולקסווגן גולף (או בהתאמה המתבקשת לקטגוריה, לאאודי). A3 תג המחיר של הגרסה הבסיסית של המכונית, 180 אלף שקל, גבוה באופן מאכזב מעט, אף שדומה לזה של המתחרות הקונבנציונליות. קצת חבל כי במחיר נמוך יותר יכולה היתה CT להיות להיט מכירות של ממש.
להבדיל ממתחרותיה, CT ההיברידית נהנית מהטבת מס משמעותית, ומכיוון שהטבת המס ניתנת לפי אחוזים ממחיר המכונית, היא יעילה יותר ככל שהמכונית יקרה. במילים אחרות, לקסוס נהנית מן ההטבה יותר מטויוטה, לכן היבואן (או היצרן) מרוויח יותר כסף על CT מאשר על פריוס.
העיצוב החיצוני של CT צעיר למראה ואפילו ספורטיבי מעט, אבל קשה לומר שהוא יפיל מישהו מן הרגליים מרוב התלהבות. בעיניי מדובר במכונית חביבה, משונה מעט ובטח לא מספיק זורמת, נועזת או "חתיכה" ביחס למתחרות.
מה שברור, ואת זה אי
כך למשל, החלק האחורי של המכונית איננו האצ'בק רגיל, אלא משהו שנראה יותר כמו "ספורטבק" (וכמו בפריוס, העיצוב מגביל את שדה הראייה לאחור). אחרי שניות מעטות במושב הנהג של CT -200 כבר לא יהיה לכם ספק שאתם יושבים במכונית מתוצרת לקסוס: התחושה, הריח, הצבעים ואיכות הגימור משדרים - לטוב וגם לרע - את תחושת היוקרה שמשדרת כל לקסוס.
יחסית לגודל המכונית ולקטגוריה שבה היא מתחרה, התוצאה הסופית טובה, אף על פי שאני באופן אישי אוהב פחות את הפלסטיקה היפנית הדקה ומעדיף את הקשיחות הגרמנית. תנוחת הישיבה, אפשרויות הכיוון של המושב והנוחות הכללית של הרכב טובים, כך לפחות במושבי העור המפוארים
שבהם צוידה מכונית המבחן. עם זאת, אם שני היושבים מאחור מבוגרים בגודל מלא, הם יאהבו פחות את הסביבה הפנימית הצפופה יחסית.
כל מכוניות הפרימיום שבהן מתחרה CT-200 התברכו בהתנהגות כביש טובה - מי יותר ומי הרבה יותר; רובן גם נוחות מאוד לנסיעה. אך בתחום אחד לא תוכל אף אחת מהן, ככל הנראה, להביס את ה-CT-200: נהיגה עירונית רגועה במהירויות נמוכות ועם מעט תאוצות.
מהנדסי טויוטה הצליחו לבודד היטב את כל הרעשים המכניים של המתלים ושל מערכת ההנעה (במהירויות נמוכות כאמור), ולכן מתקבלת תחושת איכות גבוהה מאוד שמוכרת רק במכוניות יקרות ביותר. כאשר הסוללה טעונה מתחילה CT את גלגוליה הראשונים בכוח החשמל בלבד, בשקט מופתי ועם מנוע בעירה פנימית כבוי.
לחיצה על דוושת המצערת או ריקון הסוללה מעירים לחיים את מנוע הבעירה הפנימית בנפחו 1.8 ליטר. גם זה קורה באופן חרישי וכמעט לא מורגש. בין הרמזורים בנסיעה פרברית ובכל מקרה שבו לא מאמצים את CT יתר על המידה מתקבלת נינוחות מרגיעה וחרישית מאוד. שני המנועים, שמשודכים לגלגלים באמצעות תיבת הילוכים רציפה (CVT), מייצרים יחד כוח משותף שמסתכם בכ-200 סוסים.
העניינים מזהירים פחות עבור מי שמצויד ברגל ימין כבדה וגם נוהג להפעיל כוח על המצערת. CT לא נלהבת להאיץ או להשתולל, זה ממש לא הקטע שלה. אף שנתוני התאוצה הרשמיים מבטיחים תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 10.3 שניות, התחושה היא שמדובר בפרק זמן ארוך יותר.
העברת הבורר המתאים למצב "ספורט" משפרת מעט את העניין, בעיקר על ידי סחיטת כוח וחשמל רבים יותר מהמנוע החשמלי ועל ידי שינוי התחושה של דוושת המצערת. עם זאת, בכל מקרה לא מדובר באצנית ספורטיבית במיוחד.
לחיצה אלימה על המצערת מביאה את מנוע הבעירה הפנימית לסל"ד גבוה, שבו לא יהיה מאושר. יחד עם הצליל הלא נעים של תיבת הילוכים רציפה נחרבים להם השקט והשלווה ומתקבל צליל מאומץ. התנהגות הכביש של CT מפתיעה לטובה, וניכר שאנשי לקסוס למדו היטב את התחרות ובאו מוכנים.
המרכב קשוח, דבר שמשפר מאוד את תחושת האיכות הכללית ותורם חלק חשוב לדיוק של ההתנהגות. גם המתלים מכוילים למינימום גלגול גוף. כמו כן, ההיגוי מדויק ובאופן מפתיע אפילו שוקל טוב ומעביר לא מעט מידע על הנעשה תחת הגלגלים הקדמיים. כך, על כבישים מפותלים מתקבלת תחושה של מכונית בעלת יכולת דינמית טובה עם התנהגות צפויה ובטוחה, כזאת שיכולה לעבוד טוב עם מנוע חזק.
למרבה האכזבה (של חובבי ההגה), המערכת ההיברידית ממש (אבל ממש) לא נועדה ולא מעוניינת להאיץ את המכונית הזאת מספיק מהר כדי לעמוד ביכולת מערכת המתלים. לחיצה חזקה על המצערת גורמת למניעת זנק לסל"ד גבוה, לאחר מכן מנסה התיבה הרציפה להדביק את ההתרחשויות, ורק אחר כך מתחילה המכונית להאיץ על הכביש - אבל לא להאיץ את הדופק.
כדי לעקוף מכונית במהירויות גבוהות נדרש אורך רוח רב מן הרצוי מפני שהמכונית הזאת, כמו הראש של טל פרידמן בסדרת הפרסומות של המשרד להגנת הסביבה, מצמיחה קוצים ירוקים ומזכירה שוב שהקטע שלה הוא לשרוף ולפלוט כמה שפחות.
הדבר המאכזב באמת, ודאי כשמדובר במכונית יוקרה, הוא הניסיון של מהנדסי טויוטה לבנות מכונית "מגניבה" מבלי להקנות לה את הכיסוי הדינמי הנחוץ. מה שהופך את התנהגות הכביש לרהוטה הם מתלים מדויקים וקשיחים, אך הקשיחות הזו באה על חשבון הנוחות הכללית.
לו היתה המכונית הזו משדרת לכביש עוד 100 כוחות סוס, היה כיסוי לקשיחות הזאת: אבל כיוון שהמנוע משדר תחושת רגיעון, היה מקום לכייל את המתלים לרמת שיכוך וספיגה טובים יותר, מפני שאין טעם לסבול ללא תמורה הולמת.
CT-200 היא פריוס ששודרגה ללקסוס קטנה ופחות יקרה. יש למכונית הזאת שלדה ומתלים בעלי יכולת גבוהה מאוד, מרכב קשיח ופוטנציאל דינמי רב, אולם אספקת הכוח תאכזב את שוחרי הביצועים, ורמת הנוחות תאכזב את מי שמבקש להתפנק.
שטחי המחייה האופטימלים למכונית הזו הם כבישים שסלולים ברמה גבוהה, בהם היא נוחה ומשדרת תחושת איכות מעולה או מהירויות נסיעה עירוניות ופרבריות, שבהן נעימה מאוד לשימוש.
מנהלי לקסוס מבטיחים שעלויות האחזקה של ה-CT-200 יהיו נמוכות משל המתחרים, ולא מדובר רק בסעיף הדלק אלא בכל סעיפי התחזוקה. אמנם סביר להניח שקהל רוכשי מכוניות היוקרה לא מוטרד מאוד מעלויות התחזוקה, אבל מכיוון שהגאדג'ט החם ביותר בשוק הרכב הישראלי צפוי למשוך אליו גם את מי שלא משמש הקהל הטבעי של לקסוס ומתחרותיה, טוב לדעת שזה המצב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם