האם הקטנועים החשמליים יפתרו את בעיית התחבורה בערים?
האם כלי רכב דו-גלגלי חשמלי הוא עתיד התחבורה העירונית? כניסתם לתחום של היצרנים הגדולים והשימוש הנרחב בקטנועים חשמליים בסין עשויים לסמן את הדרך שתביא את מהפכה גם לכבישי ישראל
אחרי הכל, האי-סקוטר אינו רק דגם קונספט, הוא גם נראה כזה. כלומר, יש לו מראה של מוצר המנותק מהמציאות, שעבד עליו מעצב רכב אירופאי בעת שהסתגר בסדנה בעיצומו של חורף מושלג במיוחד. וזה לא משנה שהוא עוצב דווקא בסדנת העיצוב הסינית של פולקסווגן.
המעניין הוא שאם המעצב הדמיוני היה יוצא לטיול ארוך בסין, הוא היה מגלה שהסובסידיות הממשלתיות לכלי רכב מונעים בחשמל החלו לפעול כבר מזמן. סין אדירת הממדים גדושה בלא פחות מ-30 יצרנים מקומיים רציניים, ומן הסתם גם במאות יצרנים רציניים פחות, שכל אחד מהם מייצר בין 5 ל-50 דגמים של קטנועים חשמליים.
ב-2010 נמכרו בסין כ-20 מיליון קטנועים חשמליים, וסיור באתרי מסחר סיניים באינטרנט מגלה קטנועים חשמליים שחלקם נאים מאוד למראה. למעשה, כמה מהקטנועים הסיניים נראים לא פחות מודרניים מהקטנועים הקונבנציונליים באירופה, ובסין הם עולים כ-500 דולר בלבד.
לעומת האי-סקוטר, בעל מנוע בהספק של 350 וואט, רוב הקטנועים החשמליים הסיניים מפזזים עם מנועים רציניים יותר בהספקים של 1,500-500 וואט. חלקם מסוגלים להתמודד בהצלחה עם דרישות התקינה הנהוגות כיום באירופה.
אחרי שסיימנו לצחוק כדאי לשים לב שמדובר בתופעה רצינית, שהחלה לתת אותותיה בכל העולם, וגם בישראל. תופעת כלי הרכב החשמליים הדו-גלגליים עתידה ככל הנראה להפוך לאחד הנדבכים המשמעותיים בתחבורה העירונית בעולם. במילים פשוטות: תעשיית הרכב עומדת לרדת לשניים, ובסבירות רבה גם להתחשמל.
קחו רברס של חצי שנה אל תערוכת פריז בספטמבר, ותגלו שם שני דגמי קונספט יותר מושקעים ויותר מושכי עין מהקונספט של פולקסווגן: סקוטר-אי של מיני לבית ב.מ.וו, וסקוטר-אי (Scooter-e) של סמארט לבית מרצדס. לא התבלבלתם, הגרמנים פשוט לא בוחרים בשמות מקוריים במיוחד.
במיני, שם מצליחים לגבות פרימיום שמנמן על כל המוצרים בזכות מיתוג ה"לייף סטייל" שלהם, המשיכו בעיצוב הקטנוע את הקו האופייני למכוניות ולאביזרי האופנה של המותג. אמנם סקוטראי הוא דגם תצוגה בלבד, אך בכל זאת יש בו כמה אלמנטים מעניינים. הראשון הוא כבל חשמל שמשתלשל מתוכו כמו כבל של שואב אבק, ואליו נשוב בהמשך.
עבור מיני מסמל הקונספט איתות לשאיפה להתרחב אל תחומים נוספים של תעשיית הרכב, ובמיוחד אל התחבורה האישית. בנוסף לסקוטר-אי חשפו בחברה זה מכבר את כוונותיהם בתחום הרכב החשמלי עם מותג ייעודי של מכוניות כאלה, וכך גם במותג עצמו - עם מיני אי (MINI E) החשמלית.
לא הרחק מהביתן של מיני בתערוכת פריז, הציגו בסמארט את סקוטר-אי שלהם. כאן כבר מדובר בכלי
קונספט שמציג קטנוע בשילוב טכנולוגיות היי-טקיות. גם בסמארט יש שאיפות בתחום כלי הרכב החשמליים, והם מציגים גרסה חשמלית של המכונית הקטנה שלהם. לכן מה שבאמת חשוב הוא עצם הרעיון של כלי רכב חשמלי דו-גלגלי תחת המותג של יצרן מכוניות.
בסמארט מציגים רעיונות אחרים מעבר למערכות הבטיחות. בדומה למיני, ניתן למצוא בקטנוע אינטגרציה עם טלפונים חכמים, ובמקרה של סמארט זה הכרחי. למעשה, לא ניתן להתניע את הקטנוע של סמארט בלי טלפון חכם שמשמש כאמצעי לסיכול גניבה.
זה הזמן לחזור אל האי-סקוטר של פולקסווגן, שמציג בראש ובראשונה את רעיון המודולריות בקטנוע חשמלי. למשל, הסוללה של הכלי נשלפת וניתן לטעון אותה בבית או במשרד. לא מדובר בשכלול ההמצאה של שי אגסי, אלא בשיטה שהציגה לראשונה KTM האוסטרית באופנוע המוטוקרוס החשמלי שלה.
מה שמעניין הוא האפשרות לבחור בין סוללות ניקל-מטאל היבריד זולות, שרמת הביצועים שלהן בינונית, לבין סוללות ליתיום-איון מתוחכמות ויקרות יותר. זה לא הדבר המודולרי היחיד בקטנוע. את המנוע הבסיסי שלו אפשר להחליף במנוע חשמלי חזק יותר, בהספק כפול של 700 וואט.
למעשה, האי-סקוטר של פולקסווגן הוא מוצר בסיסי וקל לייצור ולתפעול. חשבו על מברגה חשמלית, על שואב אבק, על מיקסר במטבח ועל קורקינט חשמלי. קטנוע חשמלי הוא השלב הבא באבולוציה לאחר קורקינט חשמלי ואופניים חשמליים.
מי שיסתובב בתל אביב יגלה לא מעט אופניים חשמליים מתוצרת סין, ואלה מעוצבים כמעט כמו קטנועים או אופנועים קלים. למרבה האבסורד, דווקא בישראל, שבה ביטוח החובה של אופנועים וקטנועים הוא מהיקרים בעולם, האופניים החשמליים לא דורשים ביטוח, ורוכבים עליהם בכבישים ציבוריים בלי הדרישה לחבוש קסדה.
שני יצרנים של קורקינטים חשמליים מישראל רשמו פטנטים על כמה מהמצאותיהם ואף פתחו מפעלי ייצור באירופה כדי לעמוד בביקוש הגובר לתחבורה אישית. וזה מחזיר אותנו אל כבל החשמל של סקוטר-אי של מיני.
בשונה ממכונית חשמלית, שזקוקה למקום חניה קרוב אל עמדת טעינה - לקטנוע, לאופניים או לקורקינט חשמליים קל יותר להתמקם ליד עמדת טעינה. בכלים קטנים גם ניתן לאפשר שליפה ונשיאה של סוללות אל מטען ביתי, ובכל מקרה הם צורכים מעט אנרגיה וטווח הנסיעה המצופה מהם נמוך משל מכונית. לכן מי שנוסע בטווח של 20 ק"מ במילא לא זקוק למכונית כדי להגיע ממקום למקום.
בפולקסווגן טוענים שאם קטנועים חשמליים מוצעים בסין תמורת 500 דולר, הרי שיימצא מי שישלם 1,000 דולר עבור כלי איכותי, שנושא את המיתוג שלהם. וזה הנתון המעניין ביותר.
אם פולקסווגן, יצרנית רכב גדולה ומוכרת, מסוגלת לייצר בסין כלי רכב חשמלי אישי שמחירו לצרכן הוא 1,000 דולר, ואם במדינת ישראל יחליטו שהמיסוי על כלי כזה יהיה זהה למיסוי על מכונית חשמלית (10%) הרי שכל מה שמפריד בינינו לבין כלי רכב אישיים וזולים הוא משרד התחבורה.
כיום מוצעים בישראל אופניים חשמליים ב-10,000-8,000 שקל, פי 3 מאלה בסין. זה קורה בין השאר בגלל הברדק שיוצרים במשרד התחבורה; במשך 3 שנים לא מצליחים לקבוע כללי שימוש בכלים האלה.
בהתחשב בהשקעות האדירות ובזמן שנדרשים להקמת רכבת תחתית ורכבת קלה, שר תחבורה בעל חזון צריך להנחות את מנכ"ל משרדו להקים צוות היגוי לקידום התחבורה החשמלית האישית במטרופולינים בישראל. צוות כזה צריך לקבוע מדיניות לאומית ובעיקר את כללי הרישוי והנהיגה על כלים כאלה, כדי להבטיח מקסימום ניידות עם מינימום נפגעים.
הצוות יכול להמליץ על הפקעת חלק מהתשתיות לטובת שבילים ייעודיים לתחבורה אישית חשמלית, והנחת העבודה פשוטה: כל אדם שמתנייד בכלי כזה חוסך את הצורך באמצעי תחבורה אחרים שזוללים דלק - מכוניות, אוטובוסים, אפילו אופנועים.
יצרני הרכב נכנסו לתחום התחבורה האישית החשמלית משום שהם רואים פוטנציאל משמעותי בתחום. ההיצע האדיר שקיים בסין, אם לא ייתקל בתקינה וברגולציה מחמירים מדי בישראל, יכול להפוך גם כאן את התחבורה האישית לעממית ולזולה מכל פתרון אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם