מנכ"ל קרן קורת: "ישראל אינה מדינה מפותחת"
קרן קורת מסייעת לעסקים קטנים; לטענתו, הממשלה והבנקים מקפחים את העסקים הקטנים ואת היישובים החלשים במתן אשראי והלוואות; במשך 18 שנה חילקה הקרן מיליארד שקל, אך אלה, לטענת קפלן, הם רק "טיפה בים"; ראיון לא אופטימי
עם קבלת ההחלטה של הממשלה בנושא מתן סיוע לעסקים קטנים הוא רואה סוף-סוף את האור בקצה המנהרה. לראשונה אימצה הממשלה רעיונות שניסה לקדם כל השנים, ובהם דמי אבטלה לעצמאים, קביעת רף מינימלי במכרזי המדינה שיוקצה לעסקים קטנים ודחייה של מועד תשלום המע"מ מיום הוצאת החשבונית ליום קבלת התשלום.
למרות ההתקדמות בחקיקה, קפלן לא נשמע אופטימי בראיון למעריב עסקים. מבחינתו זו רק התחלת השינוי שהוא מבקש להוביל, והדרך עוד ארוכה.
במה תורמת ההחלטה שקיבלה הממשלה ביום ראשון האחרון לעסקים קטנים?
"השינוי במועד תשלום המע"מ ומתן דמי האבטלה לעצמאים הם צעדים משמעותיים מאוד שאנחנו בקרן קורת תמכנו בהם במשך הרבה מאוד שנים. עוד בשנת 2004 עבדנו על המע"מ והצבענו על היתרונות העשויים לנבוע מכך, אבל האוצר התנגד כיוון שבסופו של דבר המדינה היא עסק גדול, וכעת במקום לקבל את תשלום המע"מ מוקדם יותר היא תצטרך לחכות עד שבעל העסק יקבל את הכסף ויעביר אותו.
"גם נושא המכרזים חשוב מאוד. גודלה של עוגת תקציב המדינה המתועלת למשק דרך מכרזים היא פנומנלית. מדובר בהרבה מאוד כסף, ועסקים קטנים צריכים לקבל חלק מהמשאבים האלה. עד היום הכל היה תפור לטובת החברות הגדולות שלקחו את כל הנתח התקציבי לעצמן".
מה המדינה יכולה עוד לשנות כדי לשפר את מצבם של העסקים הקטנים?
"אני חושב שהמדינה יכולה להרחיב את האשראי שהיא נותנת לעסקים קטנים, אבל הדבר הטוב ביותר שתעשה הוא לחייב את הבנקים לפרסם בפומבי הכוונה לבעלי עסקים קטנים: היכן וכיצד עסקים קטנים יכולים לקבל אשראי, ולאיזה אשראי זכאי כל סוג עסק, כולל התייחסות לאזור שהוא פועל בו. הרישיון של הבנקים צריך להינתן להם גם על בסיס העמידה ביעדים כאלה".
לדעתך הבנקים מקפחים את העסקים הקטנים במתן אשראי?
"העובדות ברורות. המצב היום הוא ש-90% מכלל העסקים בארץ הם עסקים קטנים אשר זוכים רק ב-20% מהאשראי, זאת לעומת 1% מהעסקים הגדולים שזוכים ב-70% מהאשראי הניתן בארץ. הבנקים בישראל פשוט לא רוצים לקחת סיכון. הדבר המרכזי שנותר לא פתור בנושא הסיוע לעסקים קטנים הוא סוגיית מתן האשראי. צריך לשנות את המציאות הזאת".
האם לדעתך גם המפקח על הבנקים צריך לשנות את המדיניות שלו בהתייחסות לעסקים קטנים?
"הבנק המרכזי צריך להציב לעצמו יעדים נוספים לצד היציבות של המערכת הבנקאית, הכוללים גם קריטריונים של שקיפות, כך שניתן יהיה לדעת מהו האשראי שמקבלת תל-אביב לעומת האשראי שניתן בלוד. זה כל הסיפור, וזה נותן גם אינדיקציה למצבם של העסקים הקטנים באותם היישובים".
קפלן טוען שצריך לכפות על הבנקים לקחת את הסיכון במתן אשראי לעסקים קטנים. לדבריו, המודל שהוא מבקש להחיל בישראל קיים בארה"ב, שם חוק "ההשקעה מחדש בקהילות" (CRA) כופה על הבנקים להקצות משאבים גם למשפחות ועסקים שאינם מצויים במקומות המאופיינים בפרופיל סוציו-אקונומי גבוה; בנקים אשר לא מצליחים לעמוד ביעדי ההקצאה עשויים להיתקל בקשיים בהתנהלותם מול הרגולטור.
קפלן, שעלה לארץ מארה"ב, מכיר מקרוב את המודל האמריקאי. הוא ניהל קריירה מצליחה
מאז הקמתה חילקה קרן קורת כמיליארד שקל וקרוב ל-10,000 הלוואות במודל שאימצה גם המדינה - השחקן הגדול ביותר בתחום מענק הסיוע. זה סכום גבוה מאוד, אך קפלן לא מרוצה: "מדובר רק טיפה בים".
מדוע אתה סבור שהמימון המוענק לעסקים הקטנים בישראל אינו מספק?
"יש בישראל קרוב לחצי מיליון עסקים קטנים. בהכללה גסה ניתן לומר כי שליש מהם מסתדרים עם המערכת הבנקאית באופן משביע רצון, השליש האחר נמצא כל הזמן על הסף ולו גם אנחנו לא ניתן כסף; השליש שבמרכז, אשר על-פי חישוב מהיר מכיל יותר מ-150 אלף עסקים, זקוק לסיוע שלנו ושל קרנות דומות לנו. בשנה האחרונה חילקו קרנות כאלה רק כ-4,000 הלוואות לעסקים קטנים. אז מה נראה לך? מדובר בלא יותר מטפטוף".
מה יזם צריך לבדוק, לדעתך, לפני פתיחת עסק?
"הדברים החשובים בפתיחת עסק הם הבן אדם עצמו, המוצר, מערכת השיווק, התוכנית העסקית וכמובן השאלה האם יש לו אשראי מספק. יש להתייחס גם למדיניות והבירוקרטיה של המדינה. אי אפשר לשים אצבע על דבר אחד, אבל אין ספק שזה תלוי במידה רבה ביזם עצמו. אדם שרוצה לפתוח בית קפה בצומת רחובות שקיימים בה כבר 3 בתי קפה צפוי ככל הנראה להיכשל".
האם העלאות הריבית האחרונות מקשות על התנהלות העסקים הקטנים?
"ריבית ואינפלציה משפיעות על עסק קטן, ונדרש איזון בין שני הדברים. אם יש אינפלציה גבוהה היא משפיעה על רמות המחירים שעמן צריך העסק להתמודד ברכישותיו. נכון להיום רמת הריבית במשק עדיין סבירה והשאלה היא מה יהיה בעתיד".

מלבד הלוואות לעסקים קטנים שמעניקה הקרן מאז הקמתה, היא מפעילה מאז 2002 תוכנית הלוואות במיקרו-פיננס (מיקרו מימון - ר"ס) ליזמים זעירים באוכלוסיות חלשות, שמטרתה לתת סיוע והדרכה לאותם היזמים כדי להעלות את חייהם על מסלול ההצלחה. גובה ההלוואות בתוכניות אלה נע בין 10,000 ל-20 אלף שקל. בשנת 2006 פתחה הקרן את תוכנית SAWA המיועדת לנשים במגזר הבדווי.
אופן הפעולה של התוכנית דומה לאופן הפעולה של זו שמפעיל בנק גרמין, שייסד הכלכלן זוכה פרס הנובל מוחמד יונס בבנגלדש. לפי התוכנית, הערבות להלוואה אשר גובהה הממוצע עומד על 4,000 דולר בלבד איננה אישית אלא הדדית.
אתה חושב שמודל שמתאים למדינות נחשלות ומתפתחות כבנגלדש נחוץ גם למדינה מפותחת כישראל?
"ישראל היא מדינה מפותחת רק בהתייחס ל-40% מהאזרחים שלה. אמנם אנחנו מוגדרים כמדינה מפותחת, אך 60% מהאוכלוסייה חיים בסטנדרטים של מדינה מתפתחת. הם לא יכולים לקבל אשראי בשום מקום, ואני לא מדבר רק על אזרחים שחיים בפריפריה בצפון הארץ או בדרומה, אלא גם על אלה שחיים במרכז הארץ, בלוד או בדרום תל-אביב.
"בתוכנית SAWA שמתבססת על המודל שפותח בבנגדלש העניקו עד היום כ-1,700 הלוואות בסדר גודל של 8 מיליון שקל. בעקבות ההצלחה הזאת פנתה אלינו המדינה וביקשה שנגדיל את ההשקעה שלנו בתחום המיקרו- פיננס לכל האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. אנחנו מדברים על הלוואות של 10,000 שקל לכל היותר, אשר בשלב מאוחר יותר בכוונתנו להגדילן ל-20 אלף שקל. אנו משלמים חצי מהסכום והמדינה את החצי השני".
עד שמדיניות מתן האשראי לעסקים קטנים תשתנה, מפעילה קרן קורת תוכנית בשם אופ"ק כדי לסייע באופן נקודתי במימון עסקים קטנים ובינוניים בגליל ובנגב. הסכום שהתוכנית, שפועלת מאז 2010, צפויה להעניק עומד על 600 מיליון שקל, ובחודש האחרון היא חצתה את גבול 100 מיליון השקלים הראשונים. מדובר בסכום לא מבוטל, אך קפלן טורח לצנן את התלהבותי ומזכיר שביחס לכמות העסקים הקטנים בישראל אשר צמאים למימון - מדובר רק בטפטוף מתסכל".
כשהקמת את קרן קורת הערכת שהבעיות המרכזיות בתחום הן המימון והיחס לעסקים הקטנים. גם היום אתה חושב כך. אתה אופטימי לגבי העתיד?
"תשמע, כשהתחלנו את הסיפור הזה לא היו בארץ קרנות. התחלנו בקטן ואז המדינה העתיקה את המודל שלנו, זה הצליח וזה טוב. אנחנו רואים זאת כדבר חיובי. כמדינה אנו מצויים במצב די טוב, ובנוגע למצבם של העסקים הקטנים-כדי לדעת מה עובר עליהם אתה צריך לדבר עם עסקים קטנים, לא איתי. הם חיים את המציאות הזאת יום-יום.
"לצערי לא כולם יודעים על האפשרות לקבל סיוע מהקרן. אלה שנעזרו בנו יכלו לתרום בעניין, אבל אנשים לא אוהבים לדבר על שקיבלו עזרה, הם לא רוצים שהעולם יידע שהיו צריכים להישען על מישהו כדי להצליח".