"זוהי הזדמנות יוצאת דופן - אגרקסקו שווה הרבה כסף"
לאחר שהעמיד את אגרקסקו למכירה, שלמה נס מוריד את הכפפות; על ההנהלה: "מנכ"ל החברה ביקש לפרוש-קיבלנו את בקשתו"; על הנושים: "סיכויים נמוכים שהם יקבלו את מלוא כספם בחזרה"; על המדינה: "נדהמתי"
הנכס העיקרי של החברה הוא פלטפורמת השיווק הבינלאומית שלה.
איש עסקים פרטי שהיה רוצה להקים פלטפורמה מסועפת כזו ברחבי העולם היה זקוק לשנים רבות של עבודה, וכאן הוא מקבל אותה מן המוכן". בראיון למעריב עסקים אומר נס שמי שיקנה אותה יקבל חברה נקייה מכל חובות העבר. "החברה שווה הרבה מאוד כסף".
איך אתה מסביר שהמתחרות העיקריות של אגרקסקו אינן מועמדות לרכישה? "אנחנו לא בטוחים שהמתחרים לא ייגשו לעיסקה. ייתכן שחלקם חוששים שלא יקבלו את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, אף שבפרשת קלאבמרקט אישר הממונה על ההגבלים שהמתחרה שופרסל תרכוש את חברה. הנימוק בדרך כלל הוא שהחברה קורסת, ואם לא יימצא לה קונה ממילא ייפול נתח השוק שלה לידי המתחרים".
כיצד יתנהל הליך הרכישה? יש מחיר מינימום?
"במקרים כאלה אין בדרך-כלל מחירי מינימום, אבל תיאורטית יכול להיות מצב שנקבל הצעות נמוכות מאוד, ואז אציג אותן לבית-המשפט ואמליץ שלא לקבל אף אחת מהן. אני לא צופה שזה יקרה. הליך המכרז כולל הגשת הצעות מחיר, ומגיש ההצעה הגבוהה מקבל בדרךכלל את הנכס לידיו ללא התמחרות נוספת. רק אם יוגשו הצעות קרובות תיתכן התמחרות".

עו''ד שלמה נס. בודקים ראובן קסטרו
השופטת הורתה לחקור את הקריסה. לשם מה נועדה החקירה? אתה מעריך שנעשו בחברה מעשים פליליים?
"מטרתה של החקירה היא לבדוק קודם כל כיצד קרסה החברה. אנשים נוטים לחשוב שאם חברה קורסת נעשו מעשים פליליים. זה לא נכון בהכרח".
גם כאן אנחנו שומעים שכסף נעלם. יש 15 מיליון שקל שלא יודעים לאן הלכו.
"מדובר בכספים שהזרימה המדינה לפני חצי שנה לחברה, וחלקם היו מיועדים לקרנות העובדים. מתברר שהכסף הזה לא הגיע ליעדו ואנחנו באמת נבדוק מה קרה לכסף ולמה הוא שימש".
החברה חייבת יותר מ-500 מיליון שקל. יש לנושים סיכוי לראות את כל כספם בחזרה?
"תלוי מה תהיה תמורת המכירה. הניסיון מראה שלא ניתן בדרך-כלל לכסות את כל החובות מהמכירה, אבל אפשר להחזיר חלק ניכר. בראש רשימת הנושים המובטחים עומדים הבנקים, אחריהם העובדים ואחריהם כל היתר. בימים האחרונים יש מאבק בין הנושים לבין בעלי העניין הרבים, אבל הם צריכים להבין שהתוצאה הטובה ביותר עבור כולם תושג רק על-ידי שיתוף-פעולה במאמץ להציל את החברה, ולא במריבות".
המדינה היא בעלי החברה, והיא לא רצתה להזרים כסף להליכי ההקפאה, אבל היא עשויה להתייצב בראש רשימת הנושים.
"נדהמתי מהתנהגות המדינה. היא ביקשה להפריט את החברה והזרימה לה 55 מיליון שקל שנפלו לתוך הבור. עכשיו ביקשנו להזרים סכום קטן שיוחזר לה במלואו ויציל את החברה, את אלפי החקלאים ואת מאות העובדים, אך לצערי למדינה יש פקידים שחשבו שפירוק הוא דרך טובה לגמור את החברה. הם אינם מבינים שהנזק בתשלומי הפיצויים ובאבטלה של העובדים גדול הרבה יותר מהחיסכון בהזרמה הקטנה שביקשנו. כאשר נגבש את הסכם הנושים המדינה לא תצליח לעמוד בלחץ ובמחאה ותיאלץ להזרים את חלקה".
מה קורה בינתיים בחברה? ההנהלה ממשיכה לתפקד?
"צריך לזכור שההנהלה של החברה חדשה יחסית ומונתה לאחר החלפת ההנהלה הקודמת. המנכ"ל דוד בונדי, שנתקל בעוינות רבה, הודיע לי היום שהוא מבקש לפרוש עלמנת שלא לפגוע בסיכוי להציל את החברה, וקיבלנו את בקשתו. החברה לא נוהלה באופן מיטבי, מערכות המידע אינן ברמה שהייתי מצפה ממערכות של חברה בסדר גודל כזה. ייתכן שזה מה שקורה כשאין בעל בית שמנחה את החברה. אני משוכנע שבעלים פרטי בעל אוריינטציה עסקית-כלכלית היה מפיק ממנה מכרה זהב".