שוק ספרי הלימוד: מכונת מזומנים פדגוגית

ספרי לימוד נתפשו תמיד כאמצעי חינוכי אלמנטרי בבתי -הספר, אולם מתברר כי מאחורי הבחירה בספרים הנכונים עומדים אינטרסים שונים ותרגילים לניפוח החשבון של ההורים; מה ניתן לעשות כדי להקטין ככל האפשר את הפגיעה בכיס

רותם סלע | 22/7/2011 11:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שנת הלימודים מתקרבת ואיתה גם רכישת ספרי הלימוד לבית הספר. אך מאחורי הטקס הפרוזאי כביכול, שבו משרכים ההורים את ארנקם ורוכשים בלית ברירה ערימת ספרי לימוד לילד, מסתתרת מכונת כסף משומנת, המגלגלת מדי שנה בשנה מאות מיליוני שקלים ואינה בוחלת באמצעים כדי למצוא דרכים לחשבון הבנק של ההורים. הכירו את שוק ספרי הלימוד - המגזר שאפילו מחיר הקוטג' מחוויר לידו. דעו את זכויותכם בג'ונגל ההוצאות החינוכי.

משרד החינוך מאשר בכל שנה את ספרי הלימוד שעונים על הקריטריונים: מחיר, משקל ושוב מחיר. ספרי הלימוד המאושרים הם הספרים שתוכניהם תואמים ברמתם ובנושאיהם את אלה של מערכת החינוך. כמו כן, אסור שמשקלם יהיה כבד מדי - התיק לא יעלה על 15% ממשקל גופו של התלמיד - ושמחיריהם יפרצו את הקופה המשפחתית של הורי הילדים. אולם עם מגוון של 4,748 ספרי לימוד מאושרים - כ-20 בממוצע לכל מקצוע - הבחירה הופכת מתישה, אך מבטיחה שאין בית-ספר שידמה למשנהו.

אף שבאתר משרד החינוך ניתן למצוא טבלת אקסל המציגה את הרשימה המלאה של ספרי הלימוד המאושרים על מחירם המקסימלי המפוקח, הרי שבחנות הספרים אפשר להיווכח כי המחיר האמיתי של המוצר גבוה יותר. איך זה קורה? הוצאת ספרי הלימוד מכריחה אתכם לרכוש עיסקת חבילה.

הערכות לגבי ההוצאה הממוצעת על ספרים משתנות מכיתה לכיתה, מאזור לאזור, משנה לשנה ומבית-ספר לבית-ספר. ככלל, ההוצאה הנמוכה ביותר עומדת על כ-280 שקל בבתי-ספר שבהם מתקיים שירות של ליסינג לימודי - ההורים מקבלים ספרים משומשים ומחזירים אותם בסוף השנה - ויכולה להגיע ל-1,000 שקל בבתי-ספר ובשכבות גיל מסוימות באמצעות טריקים שונים ומשונים של הוצאות ספרי הלימוד.

טריק אחד הוא פנייה באמצע השנה היישר למורה מסוים כדי לשכנע אותו לרכוש ספר, חוברת או ערכה, שתשמש אותו במהלך סמסטר ב'. המורה , אשר עשוי מסיבותיו לקבל את ההצעה בשם התלמידים, כופה בדרך זו הוצאה נוספת על ההורים. שיטה נוספת היא הוספת תקליטור, חוברת, קלטת וכדומה לספר הלימוד שאת מחירו מאשר משרד החינוך; כריכתם יחד יוצרת עיסקת חבילה שאיננה ניתנת להתרה, ומחירה מפולפל מזה של הספר הבודד.
נלחמים בקרטל

את ח"כ אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), המפורסמת בין השאר בשל היותה הן אשת קריירה והן אם ל-7 ילדים , המציאות הזאת מכעיסה מאוד. ומי יודע, אולי בשל היכרותה הקרובה עם מערכת החינוך כמי ששולחת אליה ילדים, היא הפכה את נושא ספרי הלימוד ועלותם לנושא מרכזי בסדר היום שלה. הצעת חוק חדשה, שהניחה על שולחן הכנסת ועברה כבר קריאה אחת במליאה, מבקשת לחתוך את החבילות ולכפות על הוצאות וחנויות ספרי הלימוד למכור את הספרים בנפרד.

"הצעת החוק למארזים אוסרת מכירת מארזים משולבים של תוכן דיגיטלי עם ספר לימוד כיוון שהחבילה היא למעשה אמצעי להגדלת ההוצאה השולית על המוצר", היא טוענת. מיכאלי מעלה תהיות לגבי ההצעה

להעביר את ספרי הלימוד כולם לפורמט דיגיטלי, העשוי לטענת רבים להוביל לירידה של 40% בהוצאה על ספר: "הדיגיטציה תעלה יותר. אני מהנדסת אלקטרוניקה ומתכנתת, ואני יודעת טוב מאוד איך מפעילים מערכות כדי להגיע לאותו הספר. ייבנה בו מודל כלכלי שמיועד לספק משכורת למאות העובדים בקרטל הוצאות ספרי הלימוד, וכאשר נעבור לדיגיטציה ניאלץ לשלם בכל שנה תמורת הרישיון להשתמש בתוכנה".

מיכאלי מעלה תהיות נוספות בנוגע לספרי הלימוד הדיגיטליים: "מה יקרה כאשר לילד מסוים יישבר המחשב או כאשר הגישה לאינטרנט תנותק בשל שהייה במקלטים? ומה על הקרינה שמפיקה רשת אינטרנט פנימית בבתי-הספר? איש לא בדק את השפעתה?".

אדי ישראל
בית ספר. משקל הילקוט מוגבל ל-15% ממשקל הילד. אדי ישראל
כשהרשימה משתנה

משתנה נוסף שיש להביא בחשבון הוא ההבדלים הרבים בין בתי-הספר. אם במשפחה אחת יש כמה ילדים, שפערי הגילאים ביניהם אינם גדולים מדי, הרי שהעובדה שהם תלמידים באותו בית-ספר בשכבות גיל שונות תאפשר להורים להכיר טוב יותר את הצוות החינוכי והפדגוגי, לדעת למה לצפות ולהעביר את הספרים המשומשים משנה לשנה. "במקרה שהילד לא מסתדר בבית-הספר וההורים נאלצים להעביר אותו, אפשר לגלות כי כמעט כל הרשימה השתנתה", אומרת מיכאלי. "בתי-הספר אינם מחויבים בספרי לימוד זהים, והמגוון העצום גורם להם להשתמש בספרים שונים", מסבירה מיכאלי.

"לבתי-הספר מותר לדרוש מההורים לרכוש רק ספרים מאושרים, אך מה שקורה בפועל הוא יישום בעייתי מאוד של ההנחיות האלה מצד בתי-הספר", אומר מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות עו"ד אהוד פלג. לדבריו, "על-פי בדיקתנו לפני שנתיים, רשימות הספרים שבתי-הספר דרשו מההורים לרכוש היו מלאות בספרים לא מאושרים, איכותיים פחות, יקרים יותר וכבדים יותר מהספרים המאושרים". המועצה לצרכנות קוראת להורים ליצור איתה קשר כדי לוודא אם הספרים המצויים בסל הספרים הינם מאושרים על-ידי משרד החינוך.

לדברי פלג, המועצה הציעה למשרד החינוך פתרון שסיפק אמצעי בקרה להורים ללא פיקוח של המשרד: מנוע חיפוש שיאפשר לדעת אם הספר מאושר או לא. מנכ"ל משרד החינוך הורה ליישם את המדיניות, וכיום יכולים ההורים למצוא כאמור טבלת אקסל ובה כלל הספרים. "השימוש באמצעי זה מושלם. לטעמנו יש לשפר אותו אבל הוא מספק אמצעי בקרה כלשהו. אנחנו קוראים לוועדי ההורים לעשות את הבדיקות הללו עם כל ההורים בבתי-הספר". את הבדיקה יכולים לעשות כל ההורים.

במסגרת הוראה של משרד החינוך, שעוגנה בחוק של הכנסת לאחר שלא יושמה, אסור לבית-ספר להחליף ספרי לימוד לשנתון בתדירות שעולה על פעם ב-5 שנים . כך שאם יש כמה אחים במשפחה הם יוכלו להעביר את הספרים זה לזה ולא יחויבו לרכוש ספר חדש. כמו כן, ניתן יהיה להעמיד את הספרים למכירה לתלמידי השנתון הנמוך יותר במחיר משומש. היוצאים מן הכלל במקרה זה הם ספרים המיועדים לתלמידי כיתות א' וב' וכן לאלה הלומדים את מקצועות המתמטיקה והשפה הזרה בכיתות ג' וד'.

מדינת ישראל אוסרת לכתוב בספרי לימוד כדי לעודד את "שוק המשומשים" ולהקטין את ההוצאה החינוכית המשפחתית. כמו כן, היא כן אוסרת שימוש בחוברות שכתיבה היא חלק מהשימוש בהן ולא ניתן להעבירן מתלמיד לתלמיד. "יש לבחון אם הוכנסו לרשימות חוברות לימוד. אם כן, זו עבירה על הוראות משרד החינוך. בשנה שעברה היה בלבול ומשרד החינוך הכליל חוברות ברשימת הספרים המאושרים. אני מקווה שהשנה לא יעשו זאת", אומר פלג.

שוק המשומשים

בישראל פועלים כיום יותר מ-2,700 בתיספר שברובם המוחלט לא מקיימים נוהל מסודר של העברת ספרי לימוד משנה לשנה. יוצאים מן הכלל הם כ-300-500 בתי-ספר בלבד, אשר מקיימים נוהל מסודר שבמסגרתו ההורים משלמים 250-280 שקל ובתמורה מקבלים את הספר ומעבירים אותו משנה לשנה.

כדי להפעיל פרויקט כזה בבית-הספר, שיחייב את כלל ההורים והתלמידים, היה בעבר צורך בהסכמתם של 90% מההורים, אך חוק חדש מאפשר לעשות זאת גם בהשגת רוב מצומצם של 60% בלבד. במקביל להורדת הדרישה לרוב מיוחס, משרד החינוך, שהעמיד לפרויקט תקציב של 1.9 מיליון שקל בשנת 2000, הגדילו ל-5.5 מיליון שקל. פעולה זו תאפשר כעת למספר גדול יותר של בתי-ספר להיכנס לפרויקט ההשאלה, שבמסגרתו מקבל על עצמו המוסד החינוכי את ההוצאות ואת כאבי הראש המנהליים הכרוכים בסידור זה.

במקרים אחרים מקבלות על עצמן חברות פרטיות את הנשיאה בעול. חברת בוקמרקט, הפועלת ב-82 בתי-ספר, מתפעלת תוכנית כזו, ומלבד ריכוז הספרים היא גם מתקנת, כורכת ומסדרת את הספרים הדורשים תיקון לאחר השימוש שנעשה בהם במהלך השנה. בעיריות חולון וחיפה, למשל, פרויקט השאלת הספרים הוא מנדטורי, וכל בתי-הספר וההורים משתתפים תמורת 250 שקל לשנה.

אם אינך דון קישוט, ראש העיר או יו"ר ועד ההורים, הרי שאם אתה משתייך לביתספר שלא קיימת בו תוכנית מיוחדת להשאלת ספרים, כל שנותר לך לעשות, מלבד ריכוז כל ילדיך במוסד חינוכי אחד, הוא לכתת רגליים כדי למזער במידת האפשר את הפגיעה בכיס.

כיום אין צורך להסתמך אך ורק על רשתות הספרים הגדולות, ומומלץ לערוך השוואות מחירים של הספרים באתרים כדוגמת זאפ. נוסף על כך, מומלץ לבחון גם את אתרי הספרים הגדולים, כמו בוקמרקט, המפעיל את הפרויקט בבתי-הספר ומציע גם רכישה של ספרים משומשים בהנחה של עשרות אחוזים. כך גם ספרנט, books4u ותוצאות רבות אחרות שיעלו במנוע החיפוש.

בכל מקרה, אל תקבלו כל דבר כמובן מאליו. מאחורי דרישות ובקשות פדגוגיות של המורה לרכישת ספרים נוספים, חוברות לימוד הצצות ברשימת המצאי לשנה החדשה או ספרים נוצצים ובלתי מאושרים - מצויים אינטרסים ומיליוני שקלים שאין להם דבר עם חינוך ילדיכם, והם קשורים קודם כל בכיסים ובאינטרסים זרים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/consumerism/ -->