ח"כ אבישי ברוורמן: "המשק העולמי בסכנת מיתון"
השר לענייני מיעוטים לשעבר תוקף בכל החזיתות ואינו אופטימי. על שוקי ההון: "אף שאני מושקע קצת בבורסה, מבחינתי היא כמו קזינו". על המחאה הציבורית: "אני חושש שכאב הראש של המחאה יסתיים בכמה אקמולים בלבד". ועל המלחמה בטייקונים: "התקפות אישיות נגד בעלי ההון מסוכנות אף שקיימת בעיית ריכוזיות"
האם צפית את המחאה החברתית שפרצה בשבועות האחרונים?
"זה הדבר הטוב ביותר שקרה בישראל זה עשרות שנים. מדובר באנשים המשרתים במילואים ותורמים לחברה ובמבחינתם הגיעו מים עד נפש. נוצרה חברה מאוד לא שוויונית שמסכנת את קיום המדינה. אבל כדי לתקן את העיוותים יש צורך בתהליך ארוך".
"אני חושש מפני סיום המחאה בשיפור קטן בלבד במיסוי בשלב המיידי, למרות שיש צורך בשינוי בסיס ההתנהלות הפוליטית ובתיקון הקפיטליזם האוליגרכי. אני פוחד שכאב הראש של המחאה יסתיים בכמה אקמולים בלבד. אני אף חושש שיתחילו לדבר על הבעיות הביטחוניות ולא יעשו את התיקונים הנדרשים כדי לפתור את עצם הבעיה - ואז חלק מהצעירים יהיה מתוסכל ואולי יעזוב את הארץ."
אז מה אפשר לעשות כדי למנוע את זה?
"קודם כל מדיניות המיסוי צריכה להשתנות. זה לא סוד שישראל היתה אחת השוויוניות בעולם מבחינת מדיניות המיסוי. הטעות הבסיסית של נתניהו בנושא המס היא שהוא מאמין שהורדת המסים לעשירים תעזור לסחוב את המשק בכלל ואת המעמד הבינוני בפרט קדימה. אבל מדיניות זו של ארה"ב הנהוגה ב20- השנים האחרונות הביאה לאי-שוויון ופגעה במעמד הבינוני".
"אין זליגה למטה. המדיניות של הכלכלן ארתור לאפר, שסייע לנשיא רייגן, גרסה שאם אתה מוריד מסים אתה מקבל יותר תקבולים. התזה הזאת הוכחה כשגויה והביאה לקריסת ארה"ב. נתניהו חייב לשנות את כל התפיסה, לבטל את ההפחתה המתוכננת במס ולהעלות מסים לקבוצות החזקות. וורן באפט הוא דוגמה לאדם המדבר על קפיטליזם נאור."
איך אתה חושב שהמחאה תסתיים?
"אני לא נביא. אין היום גימיקים בעולם. אני לא יודע בדיוק איך זה ייגמר. יש משבר מנהיגותי. לגבי מחאת האוהלים, אני לא יודע לאן היא תוביל. ייתכן ששינוי יקרה בבחירות הבאות. בטווח הקצר היא תביא לכמה שינויים. החשש הגדול שלי הוא שבתוך הרעש הביטחוני זה יתמסמס לכמה אקמולים."
אתה מציע לצעירים להצטרף לפוליטיקה?
"השאלה היא איך יוצרים פוליטיקה אחרת. זאת שאלה קשה מאוד. יש לשנות את כללי המשחק הפוליטיים כדי שהם יצטרפו לפוליטיקה."
אתה מאמין שהדרך היא התקפה על אילי ההון?
"אני מכיר את רובם ולא מאשים אותם. התקפות אישיות נגד הטייקונים הן מסוכנות ואני מתנגד לכך. אבל צריך לזכור שהמדינה הפריטה חלק מהמשאבים. בתהליך ההפרטה ניתנה לאנשים הזדמנות לקבל שליטה אדירה בהשקעה נמוכה יחסית. הריכוזיות בישראל יוצרת בעיה רצינית מאוד ומחייבת טיפול.
האם יש לך הצעה פרקטית?
"אני פונה אישית לחברים שלי ומבקש לרסן את תאוות הבצע. החברים שלי בבנקים ובשוק הפרטי צריכים לקבל משכורות ובונוסים נמוכים הרבה יותר ולשים מגבלות. הבעיה היא מוסרית ואת זה העלו הילדים הצעירים משדרות רוטשילד."
אתה רואה שהמשק בעולם הולך למשבר כלכלי חריף ואף למיתון.
"המשק העולמי אכן בסכנת מיתון. גם ההתנהלות חסרת האחריות של הימין הרפובליקני בארה"ב גורמת לכך. ארה"ב חייבת לעבור מחברה צרכנית לחברה יצרנית. בהרבה מדינות ברחבי העולם המעמד הבינוני כועס מאוד. עקב כך משתמשים בו קיצוניים מימין ומשמאל.
"בטווח הקרוב תהיה תקופה של זעזועים. הבורסה היתה מבחינתי תמיד קזינו, אבל כרגע היא משקפת את חוסר האמון בכלכלה. השילוב של השתוללות הקפיטליזם האמריקאי, שפגע במעמד הבינוני עם ירידת מעמדה של ארה"ב בעולם - יצר את התהליכים הקשים הללו."
ובישראל?
"המערכת הפיננסית יציבה אבל גם פה יש בעיות. במובן מסוים הבירוקרטיה הצילה אותנו מהמדיניות של נתניהו ושחיקתה את ארה"ב. אני התנגדתי לוועדת בכר. אני נגד תחרות בכל מחיר, במיוחד כשמדובר בתחום הפיננסי. זה בלט בארה"ב, אבל התוצאה היא שאיכות המוצרים הפיננסיים היא אפסית, וכך נוצר משבר גדול. לשמחתי, קרן מרקסטון ופריזמה היו תופעה בודדת של התנהלות עסקית לא מוצלחת. בעוד כמה שנים המצב עלול להפוך לגרוע יותר."
מה דעתך על הבורסה?
"תמיד חשבתי שהבורסה היא קזינו. אני לא מאמין במה שקורה שם. אסטרולוגיה נראית טוב יותר מתחזיות כלכליות, שאפשר לומר שהן טובות בעיקר עקב שהיה בעבר. תראה את התחזיות לגבי מצב המשק שניתנו רק בתחילת .2011 בבורסה יש תנועות ספקולטיביות ויש להיזהר מהשקעות בטווח הקצר. אמנם הבורסה היא מכשיר לגיוס הון, אבל מי שמהמר שם צריך להביא בחשבון שהוא בקזינו. מספר קטן של משקיעים משפיע על התנודות."
אתה משקיע בבורסה?
"לא סכומים גדולים, אבל אני מאמין בפיזור סיכונים. אני לא בונה על עצמי כמי שמבין מה יעלה ומה יירד. יש כאלה המנצלים מידע פנימי ופעם הם נתפסים ופעם לא. אדם צריך להשקיע לטווח הארוך ובאיזון הגופים החזקים מפסידים פחות."
ברוורמן מונה לתפקיד נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב.1990- הוא הצליח לפתח את המוסד האקדמי ולהעמיד אותו בשורה הראשונה של המוסדות האקדמיים הבינלאומיים. בטרם פרש ועבר לפוליטיקה הספיק לבצע אינטגרציה בין המגזרים השונים באוניברסיטה.
כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון לשעבר, האם תיארת לעצמך שכמוסד אקדמי הוא יגיע לממדיו הנוכחיים?
"גם על סוגיית הנגישות לרכבת נאבקנו ובסופו של דבר היא באמת הגיעה לאוניברסיטה. הייתי חייב לבצע רק שינוי אחד: כמי שהגיע מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב היה לי חזון לחבר את השכונות ואת האוכלוסיות הבדואיות לקהילה האקדמית המקומית. היום 50% מהסטנדרטים מעורבים בפעילות חברתית, ויש 277 סטודנטיות בדואיות ו5- פרופסורים בדואים."
האם אתה מעריך שתקציב החינוך יגדל בעקבות המחאה החברתית?
"הממשלה הזאת השקיעה בתחום ההשכלה הגבוהה יותר מאשר הממשלה הקודמת. נאבקתי קשות על תקציב ההשכלה בעבר, אולם דווקא כעת ניכר שיפור. ההצלחה האקדמית הישראלית בנויה כיום בעיקר על השקעות העבר. היום מעמדה של ישראל מבחינה מדעית הולך ונעשה טוב פחות".
"%50 מהפרופסורים בישראל הם בני יותר מ.55- עכשיו צריך לעשות שני דברים במהירות. בגלל המשבר העמוק בארה"ב הרבה ישראלים רוצים לחזור הביתה. אפשר בשקט לקצץ חלק מתקציב הביטחון ולממן את החזרת 300 המדענים הישראלים מחו"ל. ברגע שיינתנו תקנים לאוניברסיטאות, אפשר יהיה לקלוט את כל המדענים שרוצים לחזור מארה"ב."
ומה לגבי הסטודנטים? איך תומכים בהם?
"כל חייל בשנה הראשונה לשירותו הצבאי צריך לקבל את התמורה המינימלית. בשנים השנייה והשלישית עליו לקבל תמורה המקבילה לשכר המינימום. 75% מהסכומים שמצטברים ייסגרו בקרן להשכלה גבוהה במובן הרחב: אוניברסיטאות, מכללות או ישיבות על-תיכוניות".
"תהיה מזה תשואה אדירה בעתיד, ומי שנותן יותר מקבל יותר. לגבי המיעוטים והחרדים, אני מציע לעשות שירות אזרחי ושגם הם יקבלו את התגמול בהתאם. לצערי כל ההצעות נדחו מסיבות פוליטיות. שיטת הממשל הנוכחית לקויה ואינה מאפשרת קבלת החלטות."
על רקע מתקפת הטילים השבוע על העיר, מה השלב הבא בעתידה של באר שבע?
מבחינתי ראשי התיבות של המילה ’נגב' זה ’נגב וגליל ביחד.' אחרי ההצלחה של אוניברסיטת בן-גוריון הפכה באר שבע לדבר הבא. זה בדיוק הזמן לפריצת דרך. גם מעבר בסיסי צה"ל לעיר הבה"דים כאן באזור חשובה מאוד. אנשים צעירים ומשפחות איכותיות שייכנסו לבאר שבע ימנפו את כל האזור. יש כאן ראש עיר דינמי וגם פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, עושה עבודה מצוינת."
אבל בכל זאת אי אפשר להתעלם מהבעיות הביטחוניות.
"זה חלק מהעניין. מדינת ישראל קטנה מאוד. יש לנהוג באיפוק לגבי מה שקורה עכשיו. יש כעס גדול מאוד אבל יש להתאזר בסבלנות, וזאת ההוכחה למנהיגות. היחסים עם מצרים בעייתיים מאוד, והמשטר העתידי יתגבש בכיוון פן ערבי. אנחנו צריכים לחשוב קדימה. מתקפת הקסאמים לא צריכה להשפיע. גם תל-אביב נמצאת בטווח טילים, אבל בוחרים שלא לירות עליה. יש להמשיך לעבוד ולהתקדם, תוך תבונה מדינית ומנהיגותית."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם