משבר ישראל טורקיה: אנחנו נפגע יותר
יש המפנטנזים שלמרות הנתק הפוליטי בין המדינות, הסחר בין החברות יימשך כרגיל. קשה להאמין שזה יקרה - הקשר בין גופי הסחר לבין הממשל הטורקי הדוק בצורה שלא תאפשר עצימת עיניים או עסקים מתחת לשולחן
נראה שהפגיעה בצד הישראלי תהיה משמעותית יותר. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כבר דיבר על כך שלשום בהתרעתו מפני נזקי הנתק הפוליטי על הכלכלה. השפל ביחסים עומד בסתירה מוחלטת למערכת היחסים החמה ששררה בין המדינות לפני שנים אחדות בלבד. זוכרים שרק לפני עשור אמורים היו להגיע לביקור בישראל מכליות מים טורקיות - ולא המרמרה? הכלכלה הטורקית הפכה אז למשאת נפשם של יזמים ישראלים כמו קבוצת מגדל, בנק הפועלים ואי.די.בי, שראו במדינת ענק מוסלמית זו גשר בין אירופה לבין המזרח הרחוק.
כשמדובר בפגיעה אפשרית בסחר, האסוציאציה המיידית היא הסידור של "הכל כלול" במועדוני הנופש בטורקיה. אבל חלקם של אלה בהיקף הסחר זניח. החלק המשמעותי בכלכלות שתי המדינות רחוק מהעין: אלה הסחר הביטחוני וסחר היהלומים.
הקשר הביטחוני בין הצדדים היה בעבר כה חם, עד שקצינים בשני הצבאות שמרו אפילו על יחסי חברות. הקשרים הביטחוניים כללו מכרזים להשבחת מטוסים וטנקים, ולפיכך דווקא בתחום הביטחוני יש לטורקים יותר מה להפסיד מאשר לישראל. לכן לא נופתע אם שיתוף הפעולה במישור דווקא יימשך.
ואולם, במישור הכלכלי נטו הפגיעה בישראל תהיה קשה יותר: התוצר הטורקי עומד על 720 מיליארד דולר והתוצר הישראלי על
220 מיליארד דולר; היקף הסחר של טורקיה עם ישראל ביחס לתוצר שלה נמוך משמעותית מזה של ישראל.
הבזאר הטורקי היווה עד כה הזדמנות ענק עבור ישראל להתרחבות בייצוא. לטורקים מנגד אין בעיה להסתדר ללא התזקיקים הישראלים או ללא ציוד חקלאי שהם רוכשים מאיתנו. ואולם, את התוצרת שלהם הם מסוגלים למכור לכל אחת ממדינות העולם - אם מדובר בעולם המערבי, העולם המוסלמי או למזרח הרחוק.
הטורקים גם אינם מתרגשים יתר על המידה מחרם תיירות אפשרי. מבחינתם, את התיירים הישראלים המתמקחים על המחיר בשיטת הבקשיש יכולים להחליף הפראיירים מגרמניה או מאנגליה שמשלמים כל מחיר.
נראה שזו רק שאלה של זמן עד שלשכות התיירות של קפריסין, יוון, קרואטיה או כל מדינה שכנה ייצאו בקמפיינים על-מנת ללכוד את הישראלים בחבילות נופש מפתות.
הנזק הכלכלי הנוסף שייגרם מניתוק היחסים ישפיע על עסקים שכבר התפתחו לפתוח פעילות בטורקיה. קשה מאוד לראות, לדוגמה, כיצד בנק הפועלים מסוגל לנהל ביעילות את השקעתו בבנק פוזיטיב הטורקי. גם עד למשבר לא עמדה טורקיה בהבטחתה לבנק הפועלים, ולכן לא ברור מה הבנק הישראלי עוד מחפש שם.
יש המפנטנזים שלמרות הנתק הפוליטי, יימשך הסחר הבלתי אמצעי בין החברות כרגיל. נראה שזה לא יקרה. הקשר בין גופי הסחר לבין הממשל הטורקי הדוק בצורה שלא תאפשר עצימת עיניים או עסקים מתחת לשולחן. אפשר לקרוא לזה מרס טורקי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם