ראשי » עסקים » דעות
מחאת

המחמאה והמחאה: העלאת דירוג האשראי - מתנה לשר האוצר

שטייניץ, שהטיף כל העת למשמעת תקציבית האוסרת על חריגה גירעונית, בא סוף-סוף על שכרו; אסור להתבלבל. להעלאת הדירוג לא תהיה השפעה על רווחת האזרח, ובטווח המיידי היא בהחלט בשורה לא טובה לאנשי מחאת האוהלים

יהודה שרוני | 11/9/2011 9:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חודש לאחר שחברת הדירוג הבינלאומית S&P הדהימה כשהודיעה לראשונה בהסטוריה על הפחתת דירוג החוב של ארה"ב, שוגרה בסוף השבוע החלטה מדהימה לא פחות: העלאת דירוג האשראי של המשק הישראלי לדרגה המחמיאה +A.

מדובר במתנת חג נאה לשר האוצר יובל שטייניץ ולמשק כולו. שר האוצר, שהטיף כל העת למשמעת תקציבית האוסרת על חריגה גירעונית, בא סוף-סוף על שכרו. אבל אסור להתבלבל. להעלאת הדירוג לא תהיה השפעה על רווחת האזרח, ובטווח המיידי היא בהחלט בשורה לא טובה לאנשי מחאת האוהלים.

בטווח הארוך, העלאת הדירוג תשפיע לחיוב על מצב המשק. אנשי S&P לא קיבלו את ההחלטה התקדמית בחיפזון, ולא בזכות החומוס שהם ניגבו באבו גוש. בחברת הדירוג הבינלאומית הכינו שיעורי בית יסודיים שכללו כמה ביקורים בישראל. האחרון שבהם היה לפני חודש.

הם נפגשו עם ראשי האוצר ונרגעו לאחר ששמעו את מה שרצו לשמוע. ביקרו בבנק ישראל והבינו שלא עובדים עליהם בעיניים. סעדו אצל ראשי הבנקים ושמחו לשמוע שהמערכת מתנהלת בשמרנות. על רקע כל אלה הגיעו ב-S&P למסקנה יוצאת דופן, אף שישראל שוכנת בליבה של שכונה בעייתית, בלשון המעטה.

מסביב יהום הסער, הכולל בין השאר את טורקיה ומצרים ואת שכננו הפלסטינאים. ב-20 לספטמבר אמורים הפלסטינאים להכריז על מדינה עצמאית. כל אירוע ביטחוני מהותי עלול לגרור את פריצת מסגרת התקציב, והחזרת המשק לדירוג הקודם ואולי אף למטה מכך - אך למרות כל אלה, הדירוג הועלה.

בקיצור, מבחינת איכות המשק והיכולת לעמוד בהחזר חובות, ישראל שודרגה לדרגה של איטליה המתגוררת בשכנות נורמליות עם מדינות כמו שוויץ, אוסטריה וצרפת.

לצד המחמאות, להעלאת הדירוג
יש גם השלכות פרקטיות על תקציב המדינה ועל אזרחיה. הדבר דומה למשק בית עם אוברדראפט שקיבל טלפון ממנהל הסניף המבשר שבזכות התנהגותו הצרכנית המשופרת הוחלט להפחית את הריבית על המסגרת.

אלא שבטווח הקצר אין סיכוי שתקציבי המחאה שוועדת טרכטנברג אמורה לטפל בהם יגדלו. להפך. בדו"ח חברת הדירוג נוספה הערת האזהרה, שהדירוג מסתמך על "שהמחאה החברה לא תשפיע על המשך הורדת החוב הציבורי ועל המדינות הכלכלית האחראית והמשך המשמעת התקציבית".

במילים אחרות, צוות מנו אינו יכול לפנטז על פריצת מסגרת התקציב אפילו בשקל. גם מתווה הפחתת הגירעון כמקור מימון נוסף לצרכים החברתיים לא ישתנה. עם זאת, העלאת הדירוג תפחית לאורך השנים את עלויות גיוס ההון של האוצר הן בשוק המקומי והן בבינלאומי. החזרי החוב המסתכמים כיום ב-35 מיליארד שקל לשנה (קרן וריבית) יצומצמו לטובת שיפור התקציב.

שיפור הדירוג יביא להפחתת עלות גיוס ההון של פירמות עיסקיות כמו הבנקים. בסופו של דבר ייווצרו מקורות כספיים נוספים שניתן יהיה לנתבם בין השאר לטיפול בדרישות המחאה החברתית. כל זה יקרה כאמור רק בטווח הארוך.

ההחלטה על העלאת הדירוג באה מבחינה זו לשר האוצר בזמן מצוין. בימים אלה הוא נלחם בפריצת המסגרת, והוא יכול לטעון כעת שהגישה השמרנית שלו ניצחה. מנגד, חברי ועדת טרכטנברג צריכים להפנים שיכולת התמרון התקציבית שלהם היא מצומצמת, ובמצב הנוכחי אין סיכוי לטיפול שורש במחאה החברתית.

ביום שאחרי חייבים להירגע. העלאת הדירוג של S&P היא כמו בושם שמריח טוב, אבל אסור לשתות אותו. כל שינוי לרעה, ולו גם קטן, במצב המשק יחזיר אותנו לאחור. חבל שזה יקרה.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''יהודה שרוני''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/homepage -->