השנה היוונית שלי: סיכום שנה בשוק ההון
השנה התחילה בתשואות גבוהות, אך התמונה השתנתה עם משבר החוב באירופה ובעיית המנהיגות בארה"ב; המחאה החברתית, המשבר עם טורקיה ותספורות האג"ח המתרבות הבהירו שגם בישראל צפויים שינויים מרחיקי לכת
החוב העצום שהממשלות באירופה ובארה"ב נטלו על עצמן כדי להציל את המערכת הפיננסית במשבר הקודם עומד כעת כאבן ריחיים על צווארן. ההשלכות לא איחרו להגיע: מדינות אירופה ובהן יוון, פורטוגל, ספרד ואיטליה עומדות בסכנה מוחשית של שמיטת חובות וכמה כבר הגדירו את יוון כחדלת פרעון דה פקטו.
אסף דהן, אנליסט בבית ההשקעות הדס ארזים, מעריך כי הבעיה באירופה תמשיך ללוות את המשקיעים גם בשנים הקרובות.
הוא מציין כי על כתפי המנהיגים באירופה מוטלת האחריות למציאת הדרך לסיים את המשבר. לבעיות הקשות באירופה נוספה ההחלטה של סוכנות הדירוג S&P, אשר בצעד חסר תקדים הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב בפעם הראשונה בהיסטוריה וזעזעה את שוקי ההון. הורדת הדירוג באה על רקע חוסר יכולתו של הממשל להגיע להסכמות באשר לצעדים הדרושים להבראת הכלכלה בארה"ב.
למרבית הפלא, מחירי איגרות החוב של ארה"ב דווקא עלו לאחר הורדת הדירוג: מה עושים המשקיעים כשהם מפחדים? הם הולכים לאיגרות חוב של ארה"ב, אותן איגרות חוב שזה עתה חטפו הורדת דירוג. ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם, כבר הודה שטעה בהערכתו שמחירי איגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב צפויים לרדת.
אמנם שוק ההון הישראלי מושפע יותר מכל דבר אחר מהמצב של הכלכלה העולמית ומהמצב בשוקי ההון העולמיים, אך בשנה החולפת החברות הישראליות נאלצו להתמודד עם מציאות מקומית שמשתנה לנגד עיניהן בשל המחאה החברתית שגרמה, בין היתר, לעצירת הורדת מס החברות ואף להעלאתו בהמשך.
המחאה החברתית שדרשה צדק חברתי והיתה חסרת תקדים בהיקפה יצרה לגיטימציה לממשלה בראשות בנימין נתניהו לערוך שינויים מרחיקי לכת שהשפעתם עוד תידון ותנותח רבות במהלך השנה העברית הבאה. יישום המסקנות צפוי להימשך עוד שנים.
הוועדה להגברת התחרותיות במשק החליטה להפריד את הבעלות בין נכסים ריאליים ופיננסיים משמעותיים, אך למרות התמיכה הרחבה בציבור
גיל גזית, מנכ"ל חברת הדירוג מדרוג, אומר בקשר להשלכות של מסקנות הוועדה כי אין ספק שיישומן המלא של ההמלצות ישפיע על יכולת שירות החוב של החברות השונות. "כל נושא הרגולציה תופס מקום נכבד בדירוג החוב של החברות. יש לשים לב שהתהליך הזה יכול להיות חיובי ויכול להיות שלילי".
החברות הציבוריות במשק נאלצו להתמודד השנה גם עם האיום הגאופוליטי שגבר, בעיקר לנוכח האמירות המאיימות של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. בראש הסובלות מההסלמה היתה קבוצת דלק בבעלות יצחק תשובה, אשר לחברות-הבנות שלה אופציות במאגר הקרוי בלוק 12 הנמצא בסמוך לחופי קפריסין.
כתוספת ממש לא נעימה עלה על המשקיעים ועל העמיתים בציבור גל של הסדרי חוב מבעלי שליטה המבקשים לערוך להם תספורת לקראת השנה החדשה. שני הסדרי החוב הבולטים שקיבלו את מרב תשומת הלב היו אלו של יצחק תשובה בחברת דלק נדל"ן ושל אילן בן דב, בעל השליטה בפרטנר, בחברה אחרת שבשליטתו, טאו תשואות. בן דב ביקש לקצץ 75% מהחוב שלו לציבור העמיתים והמשקיעים.
תשומת הלב הציבורית הופנתה לשני בעלי החברות האלה, אך הסדרי החוב צצים בחברות שונות ובענפים שונים. בסך הכל מנוהלים כעת קרוב ל-30 הסדרי חוב בהיקף חוב כולל של 5.5 מיליארד שקל. סכום זה לא כולל חובות אחרים בהיקף של מיליארדים רבים העומדים בסכנה נוכח התשואות הגבוהות באיגרות החוב, המשקפות את הסיכון של החוב. גזית ממדרוג סבור שישנם בעלי שליטה שממהרים לגשת לפתרון של הסדר חוב אף על פי שהם יכולים להמציא פתרונות טובים יותר, אך פשוט אינם מעוניינים להביא כסף ממקורותיהם.
ציון בהלול, מנכ"ל חברת קומיטמנט המתמחה במתן אנליזות חוב והערכת סיכוני אשראי ומספקת למשקיעים מוסדיים עבודות מחקר על חוב של חברות, מציין כי המוסדיים עדיין לא יודעים לדרוש ולקבל ביטחונות בעבור האשראי שהם מעניקים לחברות הציבוריות. "מטריד שהמוסדיים לא מבקשים ביטחונות גם מחברות שנכנסו להסדר חוב", אומר בהלול.
גרף שהכינו בבית ההשקעות מיטב משקף יותר מכל את המצב הבעייתי שהחברות הציבוריות נתונות בו בכל הקשור לגיוס חוב בשוק האשראי החוץ בנקאי - וחשוב להדגיש ששוק זה מספק כבר כ-50% מהאשראי במשק: המרווחים בין איגרות החוב הממשלתיות לאיגרות החוב הקונצרניות, אלה המשקפים את רמות הסיכון שהחברות נתונות בהן באשר ליכולתן לשרת את החוב, זינקו בחדות מחודש אפריל.
שימו לב למספרים הבאים: המרווח הממוצע בין איגרות החוב הממשלתיות לבין איגרות חוב הכלולות במדד תל בונד 20 זינק מ-1.09% באמצע השנה העברית ב-186% ל-3.12% בסוף השנה. המרווח בין האג"ח הממשלתיות לאיגרות החוב הכלולות במדד תל בונד 40 קפץ ב-175% בממוצע ל-3.53%, ואילו המרווח במדד תל בונד 60 נסק ב-196% ל-2.82%.
את תמונת המצב במדדי המניות ניתן לחצות לשניים: עד תום המחצית הראשונה של השנה העברית, וממנה עד סיום תשע"א. כך, למשל, במחצית הראשונה של השנה נרשמה תשואה חיובית של 4.55% במדד תל-אביב 25, אך במחצית השנייה של השנה נרשמה כבר תשואה שלילית של 17%. בסיכום שנת תשע"א רשם מדד המעו"ף תשואה שלילית של 13%.
חברות הסלולר פרטנר, סלקום ו פלאפון צנחו במהלך השנה האחרונה, מי פחות ומי יותר, בשיעור ממוצע של 50% בעקבות הורדת דמי הקישוריות וכוונת הרגולטור להכניס מתחרים חדשים לשוק. מדד חברות ההשקעה, שנרשמה בו תשואה חיובית במחצית הראשונה של השנה, רשם תשואה שלילית של
35 בתום השנה העברית.
הירידות החדות בחברות ההשקעה התרחשו על רקע ועדת הריכוזיות, שמסקנותיה מאיימות בעיקר עליהן.
מסיכום שערכו בהדס ארזים עולה כי המדינות המתפתחות רשמו ביצועי חסר ביחס למדד העולמי MSCI WORLD וירדו בממוצע בכ-6% בשנה העברית. אחת הסיבות היא הצורך של המדינות המתפתחות להעלות את הריבית הבסיסית כדי לפתור את בעיית האינפלציה.
מדד S&P 500 רשם עלייה של 8% בסיכום השנה העברית, אך המגמה מאמצע השנה התהפכה ובמדד זה נרשמה תשואה שלילית של 6%.
השוק האמריקאי פתח את השנה בעליות חדות לאחר תוכנית ההרחבה הכמותית שהבנק הפדרלי הכריז עליה, אך לקראת סיום התוכנית בחודש יוני התעוררו סימני שאלה באשר ליכולתה של כלכלת ארה"ב לרשום צמיחה בת קיימא ולהוריד את שיעור האבטלה הגבוה. להבדיל מאיטליה ומארה"ב, בשוק איגרות החוב הממשלתיות זכתה השנה ישראל שסוכנות S&P תעלה את דירוג האשראי שלה, אותה סוכנות שהורידה את הדירוג של ארה"ב אשר ערבה לחלק מהחובות של ישראל.
בהדס ארזים מסבירים כי שוק איגרות החוב הממשלתיות הושפע בעיקר מציפיות האינפלציה וריבית בנק ישראל. בתחילת השנה רשם מדד המחירים לצרכן עליות חדות מעבר ליעד האינפלציה של בנק ישראל, בין היתר עקב עליית מחירי הדיור, המזון והאנרגיה. ואולם, העלאות הריבית של בנק ישראל, ההאטה בעולם והשפעות המחאה הורידו את ציפיות האינפלציה אל מתחת ליעד. לסיכום השנה העברית, מדד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות במח"מ של 5-2 שנים עלה ב-1.6%, ולעומתו מדד ממשלתי לא צמוד של 5-2 שנים רשם עלייה שנתית של 3.3%.
השנה העברית החולפת בענף החיתום אופיינה דווקא בקצוות שלה, בתחילתה ובסופה. בתחילתה נכנסו מסקנות ועדת חודק לתוקף, מסקנות אשר הכריחו את מנהלי ההשקעות המנהלים נכסים לטווח ארוך בקופות גמל, בקרנות השתלמות, בקרנות פנסיה ובביטוחי מנהלים לבדוק כל הנפקה שהם משתתפים בה.
כוונת הוועדה שבראשה עמד דוד חודק היתה להגן על העמיתים מפני כניסת חוב שאינו עומד בקריטריונים שונים ובכך להפוך את שוק האשראי החוץ בנקאי לבריא יותר.
שני תוצרי לוואי, לאו דווקא חיוביים, התפתחו בשוק ההון בשנה העברית האחרונה בעקבות החלת תקנות חודק. אחד מהם הוא עלייתם של גופי נוסטרו שאינם מנהלים כספי ציבור וזוכים להנחה הקיימת בשלב המוסדי של ההנפקה. מצד אחד, הנחה זו נגזלה מהעמיתים. מצד אחר, אי אפשר להתעלם מהעובדה שעדיפה השקעה בריאה בחוב מאשר קבלת הנחה זניחה ביחס להשקעה כולה שלעתים קרובות מסתכמת במאות מיליוני שקלים.
תוצר הלוואי השני הוא יצירת שני שווקים נפרדים שעלולים שלא להיפגש בעתות משבר. קרנות הנאמנות, שהתקנות החדשות לא חלו עליהן, הורשו להשתתף בהנפקות חוב שאינן עומדות בתנאי חודק וכך נוצר מצב מסוכן אשר על-פיו שוק אחד, שרגיש יותר לתנודות השוק, משקיע בחוב, ומנגד גופי החיסכון ארוכי-הטווח אינם יכולים לקלוט את אותו חוב. כך, כאשר היו פדיונות בקרנות הנאמנות בחודשים החולפים, כמה מאיגרות החוב נותרו ללא קונה. בסופו של יום תמיד יהיו פדיונות בקרנות נאמנות לקראת ותוך כדי משבר בשווקים, כפי שאכן קרה בחודשים האחרונים של השנה.
הפדיונות מתעשיית קרנות הנאמנות, עלפי נתוני בית ההשקעות מיטב, החלו בחודש מרס, עת שמי הכלכלה העולמית התקדרו. מאז נפדו מהקרנות המסורתיות כ-24 מיליארד שקל וכ-7 מיליארד שקל נפדו מקרנות נאמנות המתמחות בהשקעה באיגרות חוב קונצרניות בשנה העברית החולפת.
בשל כך מחירי איגרות החוב צנחו ורמת התשואות בהן עלתה פלאים. חלק מעליית תשואות זו מיוחסת לעיוות שנוצר בשוק בעקבות מסקנות ועדת חודק.
נקודת ציון נוספת בשוק ההון היתה בסופה של השנה העברית, כאשר יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר הכריז על רצונו להחזיר את החיתום לשוק ההון. בשנתיים וחצי האחרונות בענף החיתום החתמים נשאו באחריות משפטית ופלילית לשוק של הפצה, כלומר לא היתה להם אחריות משפטית או פלילית כלפי המוסדיים על ניירות הערך שהם משווקים. אם האוזר יישם את כוונתו בשנה העברית הבאה, העמיתים והמשקיעים יזכו לחומת הגנה נוספת בטרם איגרות החוב והמניות נכנסות לתיקי הפנסיה.
"זהו מהלך מאוד חשוב של הרשות בהגדרת החתמים כשומרי הסף של הציבור. הצעד הוא נדבך חשוב וראוי והרשות עשתה טוב שהלכה לכיוון הזה", אמרה ל עסקים מנכ"ל רוסאריו קפיטל, נגה קנז. רוסאריו הוא אחד מהחתמים הבולטים בשוק ההון.
לדברי קנז, "תקנות חודק חשובות בהיבט של הכללים שגופי ההשקעה קבעו, שחריגה מהם דורשת נימוק. אין ספק ששוק זה נמצא בתהליך התבגרות".
מנתונים שרוסאריו איגדה וסיכמה על שוק החיתום עולה כי בשנה העברית האחרונה גויסו בשוק ההון 44 מיליארד שקל, ורוב הגיוסים הופנו לאיגרות חוב צמודות מדד ולאיגרות חוב שקליות שהסתכמו ב-36 מיליארד שקל. בשנה האחרונה גויסו רק 3.4 מיליארד שקל במניות. רוב הגיוסים בחלוקה לענפים היו אלו של הבנקים שגייסו 16 מיליארד שקל בשנה האחרונה, שהם 36% מסך הגיוסים במשק. הנתון שהפתיע הוא שבשנת תשע"א היקף הגיוסים היה גבוה בהשוואה לשנת תש"ע ב-11%.
אף שניתן לראות ירידה בגיוסים ברבעון האחרון של השנה העברית, קשה להצביע על מגמת ירידה לאורך זמן. עם זאת, אם המשבר בכלכלה העולמית יוחרף, נתחיל לראות את המגמה השלילית מתחילת תשע"ב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם