מוזי ורטהיים בראיון בלעדי: "בנק ישראל בחרדה מוגזמת"
הגדלת יחס הלימות ההון של הבנקים? "אף אחד לא יבוא להשקיע"; המחאה? "גל מכוער שיעבור"; ריכוזיות בשוק החלב? "שטויות"; הרכישה של טרה? "לא מתחרט"; זהבית כהן? "פיננסיירית, היא לא באה מהתעשייה"; בעל השליטה במזרחי-טפחות בסיכום ביניים של תקופה סוערת במשק
ורטהיים מתריע מפני ההשלכות השליליות לא רק על מדיניות הדיווידנד של הבנק - אלא בעיקר על המשק. "הרגולציה של בנק ישראל מאוד לא עקבית,? הוא טוען. "לדעתי הם פועלים מתוך פחדים לא מבוססים".
לדברי ורטהיים, אמנם הצעדים של בנק ישראל יגבילו אותו באפשרות לחלק דיווידנד בעתיד, אך זה לא העיקר. "מה שחשוב הוא שאף אחד לא יבוא להשקיע בבנקים", הוא מזהיר. "בוועדות השונות שהאוצר הקים מחפשים משקיעים חדשים במניות הבנקים, אבל מי ישקיע במוסדות שלא נותנים אשראי, לא מחלקים דיווידנים ומפעילים כל הזמן מגבלות נוספות? המשק צריך מדיניות מרחיבה. לא צריך להתפרע יש לפעול לפי קודקס אחראי. מחזיקים בהון ליבה של 4% וטוענים שזה יותר מדי. לא מידתי לדבר על העלאת היחס מעבר ל-7.5% הדיון בנושא גובה ההון נוגע למדינת ישראל כולה ולא רק לבעלי השליטה בבנקים".
לעסקים הגיע מידע על נתוני הנכסים שמשפחת ורטהיים מחזיקה, ולפיו המשפחה עדיין לא החזירה מבחינה נומינלית את ההשקעה במניות בנק מזרחי-טפחות מאז רכשה את גרעין השליטה בבנק עם משפחת עופר ב-1994. "הנתונים גלויים וידועים", מדגיש.
"אני שבע רצון מההשקעה במז רחי-טפחות. התשואה בסדר, לא היסטרית. כבר החזרתי 95% מההשקעה בבנק ובאופן מאזני נותרה הקבוצה כמעט ללא חובות. מי שרוצה לדעת כמה הרווחנו צריך לבדוק את היקף ההשקעה, את הדיווידנד שחולק ואת מחיר המניה. גם אנחנו קיבלנו דיווידנד, אבל השאלה היא מה עשינו איתו. יש כאלה שקונים מטוסים ויאכטות ומבזבזים את הכסף. אנחנו השתמשנו בדיווידנד להשקעות נוספות ולבניית מפעלים.
"אמנם יש לנו עדיין חובות מסוימים בבנקים, אבל זה עקב ההשקעות שלנו והצורך בהון חוזר. יש לנו חוב בגלל ההשקעה במפעל טרה החדש שהיקפה 500 מיליון שקל. עם זאת, העסק שלנו הוא אחד העסקים היציבים במשק. מה שאינו מידתי מבחינתי הן הדרישות להגדלת הון ליבה. אני ממצמץ ועובר לסדר היום, אבל זה לא בסדר. זה כבר מוגזם".
מה בדיוק מוגזם? הרי תפקידו של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות הבנקים. תסכים שהמערכת הבנקאית ניצבת בפני תקופה של חוסר ודאות?
"עד היום פעלנו לפי הוראות בזל 3-1. אלו הוראות מקצועניות שיושמו לגבי כל הבנקים בעולם. על-פי דרישות אלה יש צורך ברמות מסוימות של הון הנקבעות לפי רמות הסיכון. אם פועלים לפי בזל, משום שמזרחי-טפחות הוא בנק של משקי בית עם 250 אלף לקוחות שמקבלים משכנתאות אנחנו יכולים להגדיל עוד יותר את האשראי ולהוריד את ההון הנדרש. אבל בפועל קורה משהו אחר.
"אני שוב מדגיש: אני לא מוטרד מעניין חלוקת הדיווידנד וזה לא קריטי מבחינתי. קבוצת ורטהיים יציבה. אבל צריך לפעול עלפי אמות המידה שנקבעו בהוראות בזל. ההנחיות החדשות מחמירות מדי. זה לא מוצדק וזה ישפיע על היקף השימוש באשראי - דבר שמנוגד לצורכי המשק היום. לדעתי בנק ישראל נמצא בחרדה מוגזמת. הבנקים מפוקחים כיום יוצאת מהכלל. כל נושא משרה לעומק מבחינת יכולותיו וכישוריו. זה בסדר וזה חיובי, אף על פי שהדבר לא נעשה בשום חברה ציבורית".
אז אינך מודאג מאי-משיכת דיווידנד בשנים הקרובות?
"האמת היא שזה לא משפיע עליי. הכסף בבנק לא מתאדה. אבל אם מדובר בריתוק כסף ללא שימוש, זה לא הגיוני. אני ממילא צריך את הכסף כדי לפתוח מפעלים נוספים. ההיגיון של בנק ישראל הוא שאם הבנק נתקל בלווה גדול עם חדלות פירעון, אזי כרית הביטחון הנוספת לא תשפיע על יציבותו. הוא לא יתנדנד וכרית הביטחון תאפשר לו לספוג הפסדים. אך בסופו של דבר זו שאלה של מדיניות: אם אתה מעוניין להביא לפה משקיעים הם צריכים לדעת כמה הם יצטרכו להשקיע כדי שניתן יהיה לנהל את הבנק ולהרוויח".
חשבתם בעבר על מיזוג עם הבנק הבינלאומי כדי להגדיל את עוצמתו של מזרחי טפחות ואת יכולת התחרות.
"זה עמד על הפרק, אבל כרגע זה לא מציאותי. מדיניות בנק ישראל היא ריבוי בנקים, ובמיזוג עם הבינלאומי שחינו נגד הזרם. בעבר התעניינו גם במיזוג עם בנק דיסקונט, אבל גם הסיפור הזה לא התקדם בגלל אינספור שלשלאות בירוקרטיות. לאור כל אלה אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להתמודד. יש לנו מנכ"ל מצוין ומנהלים מצוינים. אנחנו משפרים כל הזמן את מצב הבנקים והמאמצים הניהוליים מופנים כלפי פנים".
למרות הביקורת שהוא מותח על בנק ישראל, ורטהיים אינו מסכים עם הטענה שההנחיות החדשות הן חלק מהנטייה הגוברת של הממסד נגד בעלי ההון. "דווקא בנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, שהוא ברכה לעם ישראל, נוהג בצורה עניינית", הוא אומר. "אם היו נטיות כאלה, פישר סילק אותן מהדרך. הגישה של הבנק המרכזי עניינית, אבל יש לי השגות על מידת החומרה שלה. בבנק ישראל חוזים שחורות ולדעתי הם מגזימים".
כאחד מאנשי העסקים הוותיקים ביותר בישראל, איך אתה רואה כיום את היחס כלפי המגזר העסקי. האם גם אתה חש באווירת העליהום?
"אענה לך בעדינות. העליהום אכן באופנה וזה לא במקום. בסופו של דבר, את ההון יוצרים יזמים פרטיים. הם משקיעים את הונם בפיתוח ויוצרים מקומות תעסוקה.
"אני חייב לומר כי לדעתי יש בדוח ועדת הריכוזיות אלמנטים נכונים. אני לא חושב שהביקורת על הפירמידות אינה מוצדקת, אבל העליהום בהחלט אינו מוצדק. אם לוקחים כסף מהציבור ומחזירים אותו, מדוע צריך להגיד שהם עושים רע לציבור? אם אני, בעל השליטה בבנק מזרחי-טפחות, מרוויח - אז איתי מרוויחים עוד 50% מבעלי המניות בציבור".
אז איך אתה רואה את המחאה בהמשך הדרך?
"אני חושב שמדובר בגל. האנשים יתפכחו ויעברו הלאה. ראיתי את הגיליוטינה ברוטשילד ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. זאת התפרעות לא מחושבת. מדובר בגל מכוער שיעבור".
כיצד אתם בטרה התמודדתם עם המחאה החברתית? האם אתה מתחרט כעת על ההשקעה בחברה?
"מתחרט ולא מתחרט. כשאני רואה את הגיליוטינה ברוטשילד הצוואר מתחיל לכאוב לי. אתה יודע מה? אני לא מתחרט למרות הגל העכור נגדנו. נער הייתי וגם זקנתי. הדברים חולפים.
"טרה עמדה למכירה ולאחר שנים של התעניינות קנינו אותה. האטרקציה בעיסקה היא שהמחזור בשוק מוצרי החלב מגרד את 8 מיליארד השקלים וזה הרבה כסף למדינה כמו ישראל. מספר השחקנים בשוק זה היה מועט. כשנכנסנו לעסק נוצרו רמות תחרות חסרות תקדים. מדברים על אוליגופול וקבוצות ריכוז? הצחקתם אותי. מדובר בקשקוש. התחרות בין המחלבות טורפנית ועזה מאוד".
ורטהיים מתגאה במחלבה שבבעלותו: "טרה פועלת בתחום התעשייה ועובד שם מיטב הנוער. במפעל טרה החדש יעבדו 500 עובדים, מדובר במפעל של המאה ה-22 ולא של המאה ה-21. הוא נמצא במרחק 20 ק"מ מנתיבות, באזור שהיה פעם שממה יש כיום מרכז עם מערכת כבישים מפותחת ותשתית.
"פעם שום נפש חיה לא הסתובבה שם, עמד שם שלט שהעלה שמיר ושית. כשהגענו לשם אחרי כמה חודשים כבר לא נשאר ס"מ פנוי. עשרות מפעלים נכנסו אחרינו. נתנו דחיפה עצומה לכל הסביבה".
מה דעתך על ההחלטה של זהבית כהן להתפטר מתנובה?
"האמת היא שלא היה לי שום קשר ישיר עם זהבית כהן. שמעתי עליה דרך התקשורת. מבחינתי היא דמות מהעיתון. זהבית כהן לא באה מהענף, אנחנו תעשיינים שמשקיעים בפיננסים והיא פיננסיירית שמשקיעה בתעשייה. זה כל ההבדל".
יש לך השקעה נוספת, שאולי אינה גדולה מבחינת היקפה הכלכלי אבל מבחינה ציבורית היא משמעותית יותר: האם ההשקעה בזכיינית ערוץ 2 קשת היא עסק או רצון להשיג השפעה?
"מבחינתי מדובר בעסק. אמנם קשת לא מרוויחה כבר, אבל היא גם לא מפסידה. רשת מפסידה, אבל לא סכומים היסטריים כמו ערוץ 10. זה משהו שקשה להבין.
"הנכונות של בעלי ערוץ 10 להמשיך ולהזרים כסף מפליאה. ההשקעה בתקשורת בוודאי יכולה להיות עסק כלכלי, השאלה היא איך מנהלים אותו. אבל את זה נשמור לפעם אחרת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם