הקשר הישיר של שחרור החייל החטוף לחגיגות השערים בבורסה
לו השחרור היה סמוך להפגנת הענק המחודשת של המחאה החברתית, האפקט היה מועט; למי יש ראש למחאה כשעל הפרק קבלת הפנים לחייל של כולנו?
סקירות האנליסטים מאתמול חפות מהסבר הקושר במישרין בין חגיגת השערים לבין שחרור שליט. העליות הוסברו במדד השלילי, בסיכוי הגובר לפתרון בעיית משבר החובות באירופה, בדוחות הכספיים המשופרים של הפירמות ועוד. יוצא דופן היה רמי דרור, מנכ"ל הדס ארזים, שטען כי "אפקט גלעד שליט יצר תחושה חיובית בקרב המשקיעים". אין זו הפעם הראשונה שקושרים בין פסיכולוגיה לכלכלה.
ניתן היה לקשור בין שחרור החייל לבין שוק ההון לו בבורסה היו רשומות למסחר מניות של אחת מיצרניות הדגלים. הביקוש המוגבר לדגלי הכחול-לבן במצפה הילה יכול היה להסביר את העליות במניות אלה. אבל אף אחת מיותר מ-700 החברות הרשומות למסחר אינה עוסקת בייצור דגלים. חגיגות השחרור אינן מסבירות, אם כן, זינוק של
4.3% במדד המעו"ף, אך בכל זאת קיים קשר עקיף, אם כי רופף באופיו. ניתן לקרוא לכך "פרמיית הסולידריות הישראלית". מהי סולידריות ישראלית? הרצון לתרום על חשבון הכלל משהו לרווחת הפרט או למצוקה ספציפית שלו. האזרח הישראלי, שבימים שבשגרה פועל לפי "אדם לאדם זאב", מתעלה בזמני משבר. זה קורה לא רק במלחמות, אלא באירועים חריגים כמו רצח רבין או להבדיל בעת זכיית ישראלי בפרס נובל או במגה אירוע ספורטיבי (שלא התרחש מאז מדליית הכסף של יעל ארד במדריד).
תסמונת הסולידריות מאפשרת לנו לשלוף מהבוידעם סיסמאות משומשות כמו "כל ישראל ערבים זה לזה", "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" וכד'. סולידריות גם מזכירה לנו שלעתים רצוי לשכוח מהקטנוניות ולוותר למען הכלל, גם אם אנחנו משלמים את החשבון. אזרחי המדינה המוכנים להתאבד על מקום חניה מוכנים גם לתרום איברים להשתלה דחופה או לסייע בחילוץ לכודים בגאורגיה בזמן פעולות איבה.
דומה שאת מחיר הסולידריות הזמנית בעיסקת שליט שילמו הרופאים המתמחים. רצה הגורל ודווקא ביום שבו ראש הממשלה אמור היה להתערב בסכסוכם נולדה עיסקת השחרור של החייל החטוף. אם התרוממות הרוח הלאומית מזכירה את ניצחונה הראשון של מכבי תל-אביב על צסק"א מוסקבה, גם לסוחרי הבורסה מותר לפתוח את יומן ההשקעות בפקודות קנייה ולצבוע את המסכים בירוק.
על רקע אלה עדיף היה לראש הממשלה בנימין נתניהו שמועד השחרור של שליט לא יהיה מחר, אלא בשבוע הבא. לו היה השחרור
לא ברור לאן יהיו מועדות פניו של המשק מבחינה כלכלית יום אחרי עיסקת שליט. מפלס הפיגועים עלול לעלות ולפגוע בתיירות. לא אתפלא אם לנוכח האיומים החדשים שר הביטחון לא רק יתנגד לקיצוץ תקציב הביטחון, אלא גם ידרוש להגדילו. גם מפלס הסחטנות של החמאס צפוי לגדול ולגרום למערכת הביטחון להיות קשובה אלפי מונים לאפשרות חטיפת חייל.
חטיפה נוספת חלילה תפיג את אווירת האופטימיות והסולידריות במהירות דומה לזו שבה אזרחי ארה"ב שכחו שאוסמה בן לאדן חוסל בהוראת הנשיא האמריקאי אובמה, שסובל ממשבר פופולריות כרגע. חטיפה חוזרת תחדד מחדש שאלות קשות כמו אם להיכנס למו"מ, לשחרר על תנאי או להתעקש לצאת למבצע צבאי חדש. מבצע צבאי יבודד את ישראל יותר ועלול להביא גם הוא לפגיעה בתיירות. ועדיין לא דיברנו על העלבון שאבו מאזן ספג בעקבות העיסקה. אם הישראלים לשיטתו מבינים רק כוח, אז מדוע שלא יסכים בשתיקה לחטיפת חייל וידרוש בתמורה את מרואן ברגותי או את אחמד סאדאת.
אבל גם אם לא תהיה חטיפה נוספת, ונקווה שכך יהיה, ראש הממשלה ושר הביטחון יתפנו לנושאים מדאיגים אחרים, האיום האיראני למשל. הדלפות בנושא לא ישפרו ודאי את מצב הרוח של המשקיעים המקומיים והזרים בבורסה. למרות כל אלה, בואו ונשמח ברגע הנדיר של שחרור גלעד שליט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם