שאלה של גירעון: הוויכוח על התקציב הממשלתי מגיע לשיא
הוויכוח בין ברק לשטייניץ על הגדלת הגירעון בתקציב הגיע אתמול לשיאו, וכנראה ימשיך ללוות אותנו בחודשים הקרובים; התומכים טוענים כי יש להגדיל את ההוצאה כדי להמריץ את הפעילות הכלכלית, ואילו המתנגדים בטוחים: "הרחבת הבזבוזים היא אבסורדית"
ברק הדגיש אתמול שוב בישיבת סיעתו וכן בפנייה לתקשורת את החשיבות שבפריצת הגירעון ב-8-7 מיליארד שקל נוספים. שטייניץ מצידו הבהיר בישיבת הממשלה כי הוא עדיין מחויב לשמירה על ההוצאות.
בהודעה שהוציא האוצר צוין כי נכון לעכשיו אין החלטה בנוגע להתמודדות עם הגידול הצפוי בגירעון בשנה הבאה.
שטייניץ הזהיר כבר בסוף אוקטובר כי בשל ירידה של 5 מיליארד שקל בהכנסות ממסים, עשוי הגירעון לצמוח עוד השנה מ-2% ל-2.6%, ובאוצר מציינים כי הם עדיין בודקים את תחזיות הצמיחה וגביית המסים בשנה הבאה, אך על-פי המגמות המסתמנות נראה כי בהיעדר התערבות נחושה הגירעון עלול לגדול אל מעבר ל-3%.
מדיניותו המסורתית של האוצר היא לשמור על הגירעון נמוך ככל האפשר, מדיניות שהצליחה בשנים האחרונות להוריד את שיעור החוב של ישראל מ-82.8% בשנת 2006 ל-75% בלבד ב-2010. הישג זה בלט על רקע האמרת יחסי החוב-תוצר של מדינות המערב בשל המשבר הכלכלי.
רק
ההכנסות ממסים בינואר-אוקטובר נמוכות ב-2.6 מיליארד שקל מהתוכנית המקורית של האוצר: 195 מיליארד שקל. באוצר צופים חסר של 4.5 מיליארד שקל בהכנסות ממסים בכל שנת 2011 וחסר של כ-14 מיליארד שקל בשנת 2012, לעומת התכנית המקורית.
כל אלה יביאו להגדלת הגירעון, וברק מאמין כי יש להגדילו אף יותר. ברק התעקש עוד במשבר של 2008 (תקופתו של רוני בר-און כשר אוצר) על הגדלת מתווה ההוצאה, ולאחרונה אף הגדיל לעשות ותקף את סוכנויות הדירוג על התמקדותן בשמירת המשמעת התקציבית.
לטענתו, על רקע המשבר הכלכלי יש דווקא לפתוח את החגורה ולא לצמצמם את ההוצאה. "אנו חייבים להרחיב את המסגרת כדי לענות על המסה הקריטית של צורכי המחאה, על צורכי הביטחון החיוניים ועל הצורך להגן מפני תוצאות המיתון המתקרב.
הגדלה מבוקרת ונשלטת של הגירעון בתקציב תגן על הרקמה האנושית והמשקית של החברה הישראלית. במצבי משבר זה חשוב יותר מכל דבר אחר", ציין ברק בישיבת סיעת עצמאות בכנסת. הוויכוח הזה ככל הנראה לא יסתיים כאן.
דניאל דורון, ראש המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי וחבר בוועדה המייעצת של שר האוצר, רואה בהעלאת תוואי ההוצאה הממשלתית לא פחות מפעולה אנטי-חברתית. "שישבו לעבוד וימצאו את בורות השומן בממשלה לפני שהם לוקחים כסף מהציבור. נכון, צעד כזה קשה ודורש הרבה מאוד הון פוליטי, אבל עכשיו לאור המחאה החברתית ייתכן שזה אפשרי. אז לפני שהם מבקשים להגדיל את החוב של ישראל, צעד שמשמעותו היא העלאה עקיפה של המסים כדי להחזיר הלוואה שלקחת, שלפחות ינסו לטפל בהוצאות המיותרות".
עוד אמר: "הגדלת הבזבוזים לא תגן על הרקמה האנושית, זה אבסורדי. הממשלה צריכה לבחון סעיף-סעיף ולבדוק היכן היא יכולה לקצץ ולחסוך - צריכה להיות הכנסה מול הוצאה.
"דבר נוסף שצריכים להילחם בו הוא ההון השחור, מקלטי המס והסובסידיות שניתנות לתעשיינים בלי חשבון, שהן למעשה סבסוד שלהם על חשבון כלל הציבור. הבזבוזים הגדולים מוזרמים לשם, והמסים הם על חשבון המעמד הבינוני".
פרופ' יוסי זעירא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית סבור כי יש להגדיל את ההוצאה הממשלתית, אך באותה עת לשמור על שיעור הגירעון, ואת ההפרש להשלים על-ידי העלאת מסים.
כמי שנמנה עם הצוות המייעץ למחאה החברתית, זעירא מאמין כי הגדלת ההוצאה יכולה לסייע למשק, אך גירעון נוסף, שפירושו גיוס חוב נוסף, הוא מיותר.
"אנחנו נכנסים למחזור עסקים חדש שאף אחד לא יודע כמה זמן הוא ייקח, ולדעתי אל מול האתגרים הללו צריכים להעלות מסים, לא להוריד. כך למשל אני חושב שבהעלאות המסים שמציע טרכטנברג לא צריכים להשתמש כדי לממן הורדת מכסים, אלא כדי לכסות את העלייה הצפויה בגירעון ולהגדיל את ההוצאות".
מה עם קיצוץ בהוצאות?
"אנחנו אחרי קיץ שבו התברר שקיצצו יותר מדי בשירותים החברתיים - בחינוך, בבריאות ובדיור - ונראה לי לא הגיוני לחזור ולקצץ בהם כעת.
"יש ציבורים גדולים של בעלי הון שמשלמים מסים נמוכים יחסית, שיכולים לשלם יותר. בסופו של דבר לא הגיוני לחלוב את כבשת הרש, אלא לקחת ממי שיש לו יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם