עלייה בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות
מהמחקר עולה כי במגזר הערבי נרשמה בעשור האחרון עלייה של 6% בשיעור התעסוקה ובקרב החרדים נרשמה עלייה של 2.3%; דווקא בקרב היהודים הלא חרדים נרשמה ירידה של 2.6%
במחקר שניהלו ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, ו אסתר טולדנו, מנהלת אגף המחקר במוסד, נמצא כי בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז המחצית השנייה של העשור האחרון, חלו תמורות ניכרות בשיעורי התעסוקה במגזרים השונים במשק הישראלי. נרשמו גידול משמעותי בשיעור המועסקים מהמגזר הערבי, בעיקר בקרב נשים; גידול במספר הנשים המועסקות בכלל; ובשנתיים האחרונות גידול גם במספר הגברים החרדים המועסקים.
המחקר, שסוקר את שיעורי התעסוקה בישראל בשנים 2009-2001, עשוי להיות אבן דרך בכל הקשור לבדיקת שיעורי התעסוקה בישראל, שכן לראשונה הוא משתמש בנתוני אמת ובבסיס נתונים שנוצר משילוב של קובצי הקצבאות של הביטוח הלאומי, קובץ האוכלוסין של משרד הפנים וקובץ ההכנסות מעבודה של רשות המסים. בניגוד לנתונים ממדגמים מייצגים של האוכלוסייה, המוצגים במסגרת סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במחקר זה הנתונים הם של כלל האוכלוסייה - דבר שאפשר לחוקרים לנתח פילוחים מפורטים יותר ולבחון קבוצות אוכלוסייה קטנות וייחודיות.
מהמחקר עולה כי שיעור התעסוקה של כלל האוכלוסייה במשק הישראלי (מתוך כלל האוכלוסייה בגיל העבודה- 67-20) ירד בכ-2% בשנים שנסקרו, מ-56.4% ב-2001 ל-55.3% ב-2009. ואולם , בתוך תהליך הירידה הכללי נרשמו תהליכים הפוכים במגזרים שונים. במגזר הערבי נרשמה בעשור האחרון עלייה של 6% בשיעור התעסוקה, ובקרב החרדים נרשמה עלייה של 2.3%.
לעומת זאת, בקבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר - היהודים הלא חרדים - חלה בעשור האחרון ירידה של 2.6% בשיעור התעסוקה. מממצאי המחקר, שיפורסם במלואו בתוך כמה חודשים לצד ניתוח שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה לפי מיקום גאוגרפי, עולה כי שיעורם של יהודים לא חרדים שהצטרפו לשוק העבודה מאז 2001 נמוך ביחס לשיעורם מכלל המועסקים במשק בשנת 2009. מגמה הפוכה נרשמה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות, ששיעור הצטרפותם לשוק העבודה בעשור האחרון גבוה יותר מפי 2 ומפי 1.5 בהתאמה בהשוואה לשיעורם מתוך כלל המועסקים.
"הבדיקה שערכנו מצביעה לראשונה על שהטענות שגברים חרדים ונשים ערביות לא עובדים ולא משתתפים בנטל אינה מדויקת, בלשון המעטה. אמנם גם כיום אוכלוסיות אלו הן המגזרים החלשים בשוק העבודה, אך ניתן לראות מהממצאים את השינוי שהולך וגדל אצלם, בעיקר בשנים האחרונות. דווקא אצל היהודים הלא חרדים נרשמה ירידה", אמר אתמול ד"ר גוטליב.
בכיר במוסד לביטוח לאומי נשמע אפילו נחרץ יותר לאור הממצאים ואמר: "הגיע הזמן להפסיק עם המיתוס הזה ולהתחיל להסתכל בצורה רצינית ומעמיקה על חלקם של הערבים ושל החרדים בשוק העבודה. ההסתכלות השטחית עד היום, שהתבססה על הערכות, על סקרים ועל הצגת הנתונים בדרך של הפחדה ולפיה מדינת ישראל תהפוך בתוך כמה עשורים ל"מדינה לא עובדת", הן בעייתיות מאוד. מתברר שאוכלוסיות אלה הולכות ומשתלבות יותר ויותר בשוק התעסוקה, רוצות לצאת לעבוד, להרוויח ולשפר את מעמדן בחברה הישראלית".
בביטוח הלאומי אמרו אתמול כי את הסיבות לעלייה בשיעורי השתתפותם של החרדים והערבים בשוק העבודה ניתן להסביר בשיעורי העוני הגדלים והולכים בקרב אוכלוסיות אלו לצד הפחתה ניכרת בקצבאות המדינה, במודעות גבוהה יותר לצורך להיכנס לשוק העבודה ובגיל הצעיר שבו מתחתנים רבים מהגברים החרדים ומהנשים הערביות, הנאלצים לפרנס משפחות מרובות נפשות.
עם זאת, גם בביטוח הלאומי מעריכים כי השיפור בשיעור השתתפות אוכלוסיות החרדים והערבים בשוק העבודה אינו מלמד על שיפור במצבם החברתיכלכלי, כפי שניתן היה לראות בדוחות העוני השנתיים של המוסד בשנים שבהן נערך המחקר".
בשיח הציבורי נוצרה דעה שלפיה שתי קבוצות אוכלוסייה נעדרות משוק העבודה - המגזר החרדי, כשהכוונה היא בעיקר לגברים, והמגזר הערבי, במיוחד נשים", אמרה אתמול מנכ"לית הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני, "בשנים עברו תופעה זו אכן היתה מושרשת, אך בשנים האחרונות, כנראה בשל ממדי העוני הגבוהים בקרב ערבים וחרדים, חלו שינויים בהשתתפות בשוק העבודה של שני המגזרים האלה. לצערנו, על אף הגידול בתעסוקה בקרב שני המגזרים לא חל שיפור במדדי העוני בקרבם. את התופעה הזאת אנו מתכוונים לבדוק במחקר המשך".
"אין ספק שבדיקה מסוג זה, המגיעה לרזולוציות של קבוצות מגדר וגיל בתוך אוכלוסיות
שונות בשוק העבודה, לא נעשתה עד היום", אמרה אתמול טולדנו, "ואכן, המחקר מגלה למשל שההבדלים בשיעורי התעסוקה בשנת 2009 בין גברים חרדים (38.8%) לבין גברים לא חרדים (59.6%) הוא לא רחב כל כך. כך גם בקרב נשים חרדיות (54% מהן מועסקות ב-2009) לעומת נשים לא חרדיות (57.8%). הטענות כלפי המגזרים הללו אינן במקומן".
לצד המספרים החיוביים אמר אתמול בכיר בביטוח הלאומי כי ללא הגברת האכיפה על חוקי העבודה בישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט, שבו האכיפה כמעט לא מתקיימת, יתקשו במגזרים החרדי והערבי להקטין את שיעורי העוני הגבוהים המאפיינים אותם: "כשבמקום להפעיל 220 פקחים על אכיפת חוקי עבודה ברחבי הארץ כפי שהמליצה בדיקת ה-OECD, יש בפועל 68 פקחים, מהם סטודנטים במשרה חלקית, וללא הגדלת שכר המינימום המאפיין את השתכרותם של רבים במגזרים אלו, גם היציאה המבורכת לעבודה לא תסייע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם