ראשי » עסקים » בארץ » כלכלה בארץ

טבילת אש: מכבי האש עדיין לא מוכנים

השריפה בכרמל שילחה חצי ביקורת נגד מערכת הכבאות כולה. שנה לאחר מכן עסקים שישי מגלה שהרפורמה המתוכננת לא יושמה, שמטוסים שנרכשו אינם תואמים את הצרכים של ישראל, שקיים מחסור חמור בציוד ושמשכורות הכבאים לא הועברו לאחריות המשרד לביטחון פנים

בית הספר להדרכה של מכבי האש בראשון לציון נראה בשבועות האחרונים כמו אתר בנייה. חדרי הדרכה, אודיטוריום, מרכז שליטה חדש וחדר אוכל חדיש הם רק חלק מהתפאורה העתידית של הבניין, שעד השריפה בכרמל נראה כמו מבנה אימונים של יחידת חי"ר.

רב טפסר שחר איילון, נציב הכבאות החדש, מוביל אותי במשעולי הבניין האינסופיים כמו מדריך תיירים מיומן. קשה להאמין שללא מפה טופוגרפית מישהו היה מצליח להיחלץ מהבניין בכוחות עצמו. "אנחנו בעיצומה של מהפכה", הוא אומר לי, "תראה את הספוילרים החדשים. אתה מאמין שעד לפני שנה לא היו בבניין המרכזי של מכבי האש מטפים כאלה?".

במאי 2011 הגיח איילון מתפקידו הבכיר כניצב במשטרה כדי להתמנות לנציב שירותי הכבאות. תפקידו היה לכבות את השערורייה הציבורית שפרצה בעקבות מחדל השריפה בכרמל, אשר אירעה החל ב-2.12.2010 למשך 3 ימים. מספר ההרוגים הגבוה, שעומד על 44 וכולל את הצוערים קורס קציני שב"ס, גרם לזעזוע עמוק בחברה הישראלית.

האסון בכרמל היה אירוע השריפה הקטלני ביותר בתולדות המדינה. הטענות נגד תפקוד מכבי האש היו קשות: כוח אדם לא מיומן, מכוניות כיבוי מיושנות, מחסור בחומרי כיבוי ובמעכבי בעירה והיעדר מערך כיבוי מוטס. עוד התברר כי יש מחסור חמור בציוד מתאים, ליקויים בפיקוד ובתיאום עם הכוחות האחרים בשטח, מערכות תקשורת מיושנות שלא מאפשרות לאתר את מקום הכבאים ותקציב שאינו תואם את צורכי מערך הכיבוי.

לצורך כיבוי השריפה התנקזו לאזור הכרמל כוחות מכל רחבי הארץ. המחסור בתחנות הכיבוי באזור הצפון עיכב אותם, ורמת תיאום אפסית ביניהם סיכנה את חיי הכבאים ובמקרים מסוימים אף גבתה קורבנות. ממדי השריפה הקשו לקיים שליטה יעילה בכוחות בשטח, ולנציב הכבאות לא היו נתונים על המצב בזמן אמת.

נזקי השריפה טרם נאמדו באופן מדויק, אך מדובר במאות מיליוני שקלים. האוצר הזרים 250 מיליון שקל, מתוכם 160 מיליון שקל לכיסוי הנזקים הקשים.

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חקר בחודשים האחרונים את הגורמים למחדל. טיוטת דוח הביקורת שוגרה לפני כחודש למבוקרים והיא תתפרסם בשבועות הקרובים. ארגונים שונים, ובהם תנועת אומ"ץ ‏(אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי‏), לא המתינו לדוח המבקר וכבר הגישו עתירות לבג"ץ, זאת בזמן שפרקליטות המדינה החליטה בימים האחרונים לסגור את תיק החקירה נגד שני הנערים שנחשדו כמחוללי השריפה.

תחקיר עסקים שישי מתמקד בשירות מכבי האש שלאחר השריפה - מה נעשה שנה לאחר השריפה, אם הופקו הלקחים ואם מחדל עצום בסדר גודל כזה לא יכול לחזור על עצמו.

האחריות המיניסטריאלית למכבי האש היתה נתונה עד השריפה בכרמל בידי משרד הפנים שבראשות השר אלי ישי. המשרד היה אמון על 20 איגודי ערים שבמסגרתם פעלו תחנות הכיבוי ועל 4 רשויות נוספות שפעלו באופן עצמאי ‏(תל אביב, ירושלים, גבעתיים ורמת גן‏).

איגודי הערים לכיבוי אש מעסיקים 1,400 כבאים ו-600 עובדי מנהלה ומתוקצבים ב-99 אלף שקל לשנה לכבאי לוחם וב-60 אלף שקל לקציני מנהלה. תפקידי הפקידות בתחנות לא תוקצבו.

תקציב הכבאות ל-2011 הסתכם ב-690 מיליון שקל: מקורם של 35% מתוכו במדינה, של 44% באיגודי הערים ו-21% הגיעו ממקורות עצמיים ‏(שירותי כיבוי, חילוץ מתאונות, שטיפת כבישים, מחלקת מניעת שריפות, מתן טופס 4 וביקורת שנתית‏). מרכיב השכר בתקציב הוא הדומיננטי, והוא גם מהווה 85% מתקציב איגודי הערים. במצב כזה כמעט ולא נותרות רזרבות לרכישת כבאיות וציוד ולהוצאות אחרות.

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' לקח את העניינים לידיו בעקבות השריפה. בעידוד מנכ"ל משרדו יעקב גנות החליטה הממשלה ב-9.1.2011 לבצע מהפך ולהעביר את האחראיות המיניסטריאלית למערך כיבוי האש בישראל ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים. עוד הוחלט על יישום רפורמה רחבת היקף שתכלול את ביטולם של איגודי הערים לכבאות ואת הפיכתם לרשות לאומית אחת, אשר תפעל תחת המטרייה של שירותי החירום וההצלה.

עד היום כללה נציבות כיבוי והצלה מפקד אחד בלבד ומעט אנשי מנהלה ללא סמכות אופרטיבית ארצית, ובכך נמנעה היכולת לתכנן ולייעל תהליכים. העברת כבאים מהרצליה לחולון, למשל, לא התאפשרה. לעומת זאת, רשות הכיבוי הלאומית החדשה קיבלה לידיה סמכויות מוחלטות בכל הארץ והיא תפעל במתכונת דומה לזו של המטה הארצי

של המשטרה. הרשות תהיה האחראית לתקציב הרכש, לתקציב האימונים, להכשרות ולפעילות המבצעית, והעובדים יהפכו לעובדי המשרד לביטחון פנים.

התקציב של הרשות יסתכם ב-400 מיליון שקל: 100 מיליון שקל יוזרמו מיידית, 150 מיליון שקל יועברו כשיושלם יישום הרפורמה ו-100 מיליון שקל יוקצו לחידוש הכיבוי האווירי בשנת 2013. 50 מיליון שקל נוספים יועמדו לרשותה כרזרבת חירום.

כדי להוציא אל הפועל את החלטת הממשלה נדרשה יוזמת חקיקה חדשה שתחליף את חוק הכבאות המיושן מ-1959. החוק החדש אמור לקבוע את מעמדם של איגודי הערים לכבאות, את הגדרת תפקיד הנציב החדש, את סמכויות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ועוד. טיוטת החוק אמורה להיות מונחת על שולחן הכנסת בימים הקרובים, אך מפקד שירותי הכבאות איילון מטיל ספק בהשלמה: "התהליך תקוע בגלל מחלוקות בין האוצר לבין המשרד לביטחון פנים. קיימות שאלות סבוכות לגבי שיוך הנכסים וספק אם הוא יאושר במועד", הוא אומר.

למרות הכל הדברים בשטח מתחילים לזוז. בניגוד למנהלה המצומקת הקודמת, שבראשה עמד הנציב הקודם שמעון רומח, המנהלה החדשה בראשות איילון פונקה בתקציב הוצאות מוגדל, וזה הושקע בנדיבות בשיפוץ המשרדים. בשלב הראשון נערך שיפוץ של בית הכבאות הארצית בראשון לציון הנאמד ב-10 מיליון שקל, וחלק נוסף מהכסף הוזרם לשיפוץ משרדי ההנהלה. הנציב החדש הצטייד בעוזרת אישית שעבדה איתו בעבר במשטרה, ולרשותו עומדים גם נהג וג'יפ פג'רו חדיש המשמש אותו לצרכים מבצעיים.

למנהלה שלו נוספו תקנים כמו סגן נציב וראש מטה מבצעים, ובכוונתו להוסיף כוח אדם למנהלה כך שמספר העובדים יגיע ל-30. כמו כן הוקם חמ"ל ‏(מרכז שליטה‏) הנמצא באחריות קצין כיבוי.

8,000 שקל לחודש ברוטו

אך תוכניות לחוד ומעשים לחוד. מהלך כמו העברת מערך כיבוי האש לאחריות המשרד לביטחון פנים אינו פשוט, ונכון להיום תחנות הכיבוי הפועלות לצד איגודי הערים ממשיכות לעבוד כרגיל, כאילו אין רפורמה.

מרבית הכבאים שאמורים היו לעבור לחסות המשרד לביטחון פנים ולהפוך לעובדיו עדיין מקבלים את שכרם מהרשויות, והעברתם למעמד של עובדי המשרד התעכבה בגלל מחלוקת על התנאים. הסדרי הפנסיה המוקדמת ותוכניות הפרישה טרם יושמו, ונציגות העובדים טוענת שלא משתפים איתה פעולה והסדרי השכר תקועים. חלק מהעובדים מלינים על שמנכ"ל המשרד לביטחון פנים רוצה לשלול מהם את זכות ההתאגדות אף שהם מאוגדים מקצועית.

לפיכך הוכרז בשבוע שעבר על סכסוך עבודה. באופן חריג הורה איגוד הכבאים לקציני כיבוי שהושאלו לנציבות הארצית ולבית הספר להדרכה לחזור לתחנות ולהפסיק לשתף פעולה. עקב כך ההשתלמויות נתקעו עד להודעה חדשה.

השבוע הופסקו העיצומים והפעילות של בית הספר לכבאות ושל מטה הנציבות חזרה לתקנה. סוכם כי ב-27 בדצמבר ייפתח משא ומתן אינטנסיבי שיידונו בו כל הנושאים הנוגעים לרפורמה. אבל הסיפור לא מסתכם בכוח אדם.

הקמת מערך הכיבוי הארצי חייב גם העברה של רכוש התחנות מהרשויות לאיגוד הארצי, צעד שכלל פיצוי לרשויות המקומיות בגין הרכוש שהשקיעו בעבר בהקמת התחנות, כולל ציוד ונדל"ן. המשרד לביטחון פנים התכוון לערוך סקר ציוד באמצעות שמאי כדי להעריך את שווי הנכסים לצורך תשלום הפיצוי. הרשויות המקומיות התנגדו ותחנות הכיבוי קיבלו מכתב ובו התבקשו לא לשתף פעולה עד שיגיעו להסדר פיצוי מוסכם. הנציבות הארצית החליטה שלא להמתין וערכה את הסקר ללא תיאום ובכוחות עצמה.

רב טפסר איילון מודה כי יש קשיים בשינוי מבנה מערך הכיבוי: "ההסתדרות, האוצר והמשרד לביטחון פנים עדיין מתדיינים. זה מהלך לא פשוט שכרוך במאות מיליוני שקלים. זה נכון שהמרכז לשלטון מקומי מסרב לשתף פעולה, אבל אני יכול לגלות שב-60% מתחנות כיבוי האש כבר נערכו שמאויות. נכון לעכשיו התהליך תקוע".

בנוגע להבטחת עתידם המקצועי של הכבאים מוסיף איילון: "ישנה הבטחה חד-משמעית של המשרד לביטחון פנים שזכויות הכבאים לא ייפגעו ויישמרו כפי שהן. הכבאים צריכים להמתין בסבלנות, להאמין בתהליך ולזרום איתו. במגעים כאלה יש משברים, אבל אני מאמין שבסופו של דבר הם ייפתרו. העיצומים מקשים את התפקוד המקצועי ומחלישים את יכולת הנציבות להיערך לאירועים משמעותיים כמו השריפה בכרמל".

אחד הלקחים החשובים שהופקו מהשריפה בכרמל הוא הצורך בהכשרת כבאים. בתחום זה דווקא נרשמה התקדמות ניכרת ומתברר כי מקצוע הכבאות מבוקש במיוחד. לפני חודשיים נערכו מבחני קבלה ומתוך יותר מ-1,000 מועמדים נבחרו 300. קורס הכבאות הראשון כלל 130 צוערים והוא מסתיים בימים אלה. רשימת ההמתנה לקורסים הבאים ארוכה.

השכר החודשי למשרת כבאי הוא 8,000 שקל ברוטו, והוא נחשב גבוה ביחס לקריטריונים המקובלים במגזר הציבורי ואף במשטרה. את המשכורות לכבאים החדשים ישלם המשרד לביטחון פנים.

"אני מאמין שתהליך גיוס הכבאים החדשים יושלם בתוך שנתיים", אומר איילון, "מערך הכיבוי יהיה שלם לחלוטין מבחינה מבצעית, והכבאים החדשים יוכלו לא רק להתמודד עם שריפות בישראל, אלא גם לסייע בעת הצורך למדינות שכנות".

מחסור חמור

נקודות התורפה של שירותי הכבאות, שנחשפו בשריפה בכרמל, היו הכבאיות הפגומות, הציוד הלקוי והמחסור חריף בו. ההחלטה הראשונה והמיידית היתה לרכוש 88 כבאיות בכ-1.5 מיליון שקל לכבאית. 60 כבאיות יסופקו עד סוף 2011 ו-28 נוספות עד מרס 2012. חלק מהכבאיות נרכשו במכרז שזכו בו החברות התכוף, ציגלר באמצעות קיבוץ בית אלפא וברונטו מפינלד; את המרכבים של הכבאיות תספק חברת מאן הגרמנית. למרות רכישה מסיבית זאת חסרות לתקן הנדרש 50 כבאיות ובשלב זה לא ברור מתי יסופקו. 12 כבאיות נרכשו במימון מלא של הנציבות, ותחנות הכיבוי מימנו את הרכישה באופן חלקי.

האם הכבאיות נרכשו בחופזה ומבלי להתאימן לצרכים האמיתיים שלנו? 
"להפך, דווקא שילמנו קצת יותר על מנת לקבל את הציוד הטוב ביותר מגורמים כמו חברת ציגלר מגרמניה", אומר איילון. "הכבאיות החדשות שודרגו בדיוק על פי צורכינו. הרכבים המודרניים ביותר הגיעו לישראל, וב-2012 בכוונתנו לצאת במכרזים לדור החדש של רכבי הכיבוי".

הפעלתם של מטוסי הכיבוי היתה עשויה למנוע את השריפה בכרמל ובוודאי את נזקיה הקשים. עד שהגיע הסופרטאנקר המפורסם כמעט ולא נותר דבר מחורש הכרמל. בנוסף היו חסרים חומרי כיבוי, וחומר כזה בשווי חצי מיליון שקל, שתרמה משפחת עופר, נותר תקוע במכס.

בעקבות השריפה המליצו כל גורמי המקצוע לרכוש טייסת כיבוי שתעמוד לרשות נציבות הכבאות הארצית. טייסת זאת כבר נרכשה, אולם היו בדרך כמה חריקות. בבדיקת עסקים שישי מתברר כי משרד הביטחון ערך לפני חודשים מספר מכרז לרכישת 7 מטוסי כיבוי בשם חיל האוויר. במכרז זכתה חברת אלביט מערכות, והיא תפעיל את המטוסים באמצעות חברת כימניר. לרשותה של אלביט הועמד מאגר של 600 שעות טיסה בתשלום, ואת הטייסת יפעיל חיל האוויר, שיקבל את ההנחיות מנציבות הכבאים.

ואכן, מטוסי הכיבוי מסוג אייר טרקטור נרכשו, אבל למרבה ההפתעה התגלה כי שניים מבין המטוסים, שלהם מגלשי נחיתה ימיים, אינם תואמים את הצרכים של ישראל, שאין אפשרות מעשית בה לנחות על הים לצורך מילוי מים. למטוסים גם לא היה רישיון מתאים ולפיכך הוחלט להחליפם.

התקציב הכולל להפעלת מערך הכיבוי המוטס היה ב-94 מיליון שקל. במקביל נרכשו חומרי כיבוי וחומרים מעכבי בעירה במשקל 3 טונות - מלאי הגבוה פי 10 מזה שעמד לרשות הכבאים בזמן השריפה ההיא. רב טפסר איילון מוסיף: "באמצעות המשרד לביטחון פנים אנחנו מתכוונים לפרסם בקרוב מכרז לאספקת מעכבי בעירה שהיקפם 3,000 טונות לכל היותר".

מצב הציוד בתחנות הכיבוי עדיין בכי רע. מבדיקה שערכנו עולה כי בחלק מהן קיים מחסור חמור במעילי אש, בקסדות, במגפיים ובציוד ראייה. מצלמות טרמיות שמסוגלות לאתר את מיקום הכבאים ועלות כל אחת מהן 25 אלף שקל - חסרות. בניגוד למובטח, 60 אלף שקל שהוקצו להקמת מרכזי כושר בתחנה לא הועברו.

"אכן יש בעיה בנושא, אבל עומדים לרשותנו 12 מיליון שקל המיועדים לרכישת ציוד. אנחנו בתהליכים מתקדמים לפרסום מכרז וכבר בחנו כמה אפשרויות. אני מאמין כי בימים הקרובים נגיע לסיכום ואז כל כבאי ישראל יצוידו במיגון הבטיחות הטוב ביותר. לאחרונה קיבלנו תרומה של 25 מצלמות טרמיות לתחנות", מסביר איילון, "עניין מכוני הכושר בטיפול. זה נכון שתקציב הפיתוח התעכב במשרד לביטחון פנים, אבל לא מכבר קיבלנו 300 אלף שקל נוספים שיועדו לחדרי כושר. מבחינתי שיפור מצבם הגופני של הכבאים הוא בעל חשיבות עליונה".

מדוע לא מוקמות תחנות כיבוי נוספות?
"הקמה של תחנת כיבוי אינה מטרה אלא אמצעי. בשנת 2010 זמן ההגעה הממוצע של רכב כיבוי למקום השריפה היה 14 דקות. המטרה היא לצמצם את פרק הזמן, והיא אכן מחייבת פריסת תחנות חדשות. את הכמות יקבע תרחיש ייחוס המביא בחשבון את המרחקים הגאוגרפיים ואת מספר התושבים, והדבר נעשה בשיתוף רשות החירום הלאומית. בחודשים האחרונים פרסנו תחנה חדשה בנשר ועוד אחת צפויה לקום בסוף דצמבר ברמת חובב. פנינו לאיגוד הכבאות וביקשנו לשמוע את צורכיהם. אני כבר יכול לומר שלא יהיה מספיק כסף להקמה של כל התחנות".

רב טפסר איילון מודע בוודאי, נוכח ניסיונו במשטרה, לחשיבותה של רשת קשר ארצית. במשטרה יש מכשיר קשר המאפשר לדבר עם 120 תחנות בו זמנית, אך במכבי האש זה עדיין לא קיים. המכשירים הקיימים ברשת אינם מאפשרים יצירת קשר כזה, שהיתה משפרת את התיאום בין הגורמים השונים באופן משמעותי, מונעת בלבול ומאפשרת בקרה מעולה על הכוחות בשטח.

"חובה להקים מערכת כזאת. עד היום היא לא הוקמה בשל חוסר במימון. אנחנו צריכים להחליט בתקופה הקרובה אם להצטרף למערכת הקשר ניצן של המשטרה, לרשת הקשר של פיקוד העורף או לרשת אזרחית אחרת שמספקת מענה ארצי. ייתכן שבסופו של דבר נשדרג את מערכת הקשר שלנו כדי שתעניק גמישות הפעלה. בנושא מטפל מנכ"ל המשרד לביטחון פנים בסיוע חברת ייעוץ חיצונית".

בשנים האחרונות הפעיל שירות מכבי האש מערכת שליטה ובקרה חלקית באמצעות חברת טלדור. ההשקעה במערכת החדשה נאמדה ב-2-3 מיליון שקל. חברת נס הקימה בעבר מערכת כזאת לפיקוד העורף ולמד"א. המערכת אמורה לסייע באיתור מקומה המדויק של הכבאית ובעת הצורך לחלצה מבלי להתברבר בשטח. נציב הכבאות מבקש לחשוף את מערכת שלהבת, המסוגלת לאתר בזמן אמת אירועי שריפה ולהפעיל את הכבאיות באמצעות מרכז השליטה.

"המערכת המבצעית שלנו פועלת יפה. בקרוב תתווסף מערכת לאיכון רכבים והיא תוטמע במערך הקיים. טלדור זכתה במכרז שלנו לפני כ-3 שנים, והיא פועלת על סמך מאפיינים שהוגדרו עבורה מראש", מוסיף איילון.

כשאני שואל אותו אם כל מערך כיבוי האש מסוגל להתמודד כיום עם האתגרים העצומים הניצבים בפניו, הוא עונה בכנות: "אין ספק כי מערך הכיבוי מסוגל להתמודד היום טוב יותר עם אירועי ענק כמו השריפה בכרמל. היום אנו ערוכים יותר ואין ספק כי המצב ישתפר בעתיד. אני יכול לומר באחריות: הלקחים הופקו. אנחנו בתחילת תהליך עמוק ורחב היקף לחיזוקה ולשיפורה של יכולת הכיבוי וההצלה בישראל". אשרי המאמין.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...