המחאה הגיעה למכון התקנים של רן כהן
הח"כ לשעבר נלחם על הצלת מכון התקנים המלצות ועדת טרכטנברג; יו"ר דירקטוריון בנק לאומי לשעבר נגד הוועדה להגברת התחרויות וחברות הפער; ומה לעשות כשגביית המיסים נמוכה מהצפוי
כהן נחשב בעיני רבים לחבר הכנסת החברתי ביותר שהיה במקומותינו, והוא אחראי בין השאר למהפכת הדיור הציבורי שהועברו במסגרתה 37 אלף דירות מבעלות החברות המשכנות לעם ישראל. להפתעתו תוצאות המחאה החברתית הגיעו עד אליו.
לפני 3 חודשים הוא מונה ליו"ר מכון התקנים. האתגר העיקרי שבפניו הוא ניצב כעת הוא מניעת הסגירה של המכון, שמעסיק 1,100 עובדים ונהנה מהכנסות של 300 מיליון שקל בשנה. ועדת טרכטנברג המליצה לפתוח את נושא התקינה לתחרות ושגופים מחו"ל יספקו אף הם תקנים למוצרים ישראליים. במכון אומרים שזה ביטוי מכובס לסגירה.
"ב-25 שנות חברותי בכנסת קידמתי חקיקה חברתית יוצאת דופן: חוק שכר המינימום, חוק זכויות החולה, ביטוח בריאות וחוק הדיור הציבורי. גם במכון התקנים אני ממשיך את פעילותי החברתית. המכון מגן על בריאותו ובטיחות חייו של האזרח, ועכשיו רוצים להביא לסגירתנו".
הוועדה רצתה ליצור מצב שבו כל יבואן יכול להביא ארצה מה שהוא רוצה בבדיקה מינימלית, וכפי שהיה בנושאים נוספים, כמו הורדת המכסים, האוצר ניצל את הוועדה כדי לקדם את האג'נדה שלו וטען כי המכון מהווה חסם לתחרות.
מכון התקנים מתמקד בעיקר בבדיקת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ובכל שאר התחומים מתפקד כמעבדה. מתוך 3,600 תקנים שהוא מעניק, 600 הם עבור מוצרים שעלולים לגרום לסכנת חיים. כעת קובע דוח טרכטנברג שכל יבואן יוכל לפנות ל-4 מעבדות בחו"ל כדי לקבל את התקינה ובהמשך למעבדות אחרות. במקביל מומלץ לאמץ מיד את התקינה האירופית, לוותר לחלוטין על הבדיקת בנמלי ישראל ולהקים אגף פיקוח על המוצרים במשרד התמ"ת.
"לאוצר יש מאניה נגד גופים ממלכתיים, אבל מכון התקנים אינו גוף ממשלתי. אי אפשר לומר שהוא מהווה מחסום אמיתי לייבוא לישראל. אין מדינה בעולם שלא מקיימת לעצמה תקינה כדי להבטיח את האיכות", מלין כהן ומוסיף: "אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם הממשלה כדי שהמכון יוכר גם בעולם. זיוה פתיר, המנכ"לית הקודמת, שימשה כסגנית עולמית של ISO (ארגון התקינה הבינלאומי). אנחנו הגוף המתאים לעבודה עם מכוני תקנים ידועים ומובילים בעולם. אני לא מבין מדוע רוצים לסגור אותנו".
כהן טוען כי כניסת מתחרים תחסל את פעילות המכון: "בענף הבנייה זה כבר קרה בעבר. 70% מהמכון ייסגר ו-800 עובדים יפוטרו ויישלחו הביתה. אני לא רוצה שמעבדה לאומית, שנועדה להגן על האזרח, תפורק בגלל 3 פקידים. טרכטנברג אמר לי שהוא בסך הכל מעוניין שמכון התקנים יאמץ תקינה בינלאומית. הסכמתי על המקום. עכשיו פקידי האוצר רוכבים על הדוח כדי לחסל אותנו".
הח" לשעבר ממהר להבהיר כי הוא לא מתנגד לכלל מסקנות הוועדה: "אין פוליטיקאי חברתי גדול ממני, אבל לא מדובר פה בנושא חברתי. סגירת מכון התקנים היא מהלך ריאקציוני אנטי חברתי. האיכות תפחת, המחירים יעלו ועובדים ילכו הביתה. אני חותם על ההצעה של טרכטנברג - עד סוף 2012 נאמץ 100 תקנים בינלאומיים וישראל תהיה מובילה בעולם. הבעיה שלי היא עם האוצר".
את דעתו על המחאה החברתית הוא לא מהסס לחשוף: "המחאה טרם השיגה את מטרותיה, ולצערי הרב עד שלא יהיו חילופי שלטון משמעותיים בישראל, היא לא תשיג. במוקדם או מאוחר נצטרך לעבור למישור הפוליטי. היא נמצאת רק בתחילת הדרך".
הוא נראה טוב אחרי שהשיל ממשקלו 14 ק"ג בדיאטה האחרונה. "אני ואשתי החלטנו לקחת את עצמנו בידיים", מסביר איש העסקים איתן רף. רף מוכר יותר כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי לשעבר, אך כיום הוא נציגו של בנק ההשקעות האמריקאי מורגן סטנלי ודירקטור בכמה חברות שהעיקרית בהן היא החברה לישראל.
"אני יודע כי בתגובה לדברים שאגיד לך יאמרו שאני עובד אצל עידן עופר ואני חבר של הטייקונים, אבל זה לא מעניין אותי. מה שצפוי להיעשות עם החברות הציבוריות חשוב לי יותר מדי שלא אתעסק בשטויות כאלה", הוא מסביר לי.
אני מנחש שהוא רוצה לדבר על דוח טרכטנברג. "אל תסבך אותי עם המחאה החברתית כשיש עניין חשוב הרבה יותר לעתיד החברות הציבוריות. כוונתי לדוח הריכוזית", הוא מפרט: "אני מוטרד מההמצאה החדשה המכונה חברת פער. הגזירות שיוטלו על חברה הנשלטת בשיעור הנמוך מ-50% אינן מידתיות; הן מסוכנות, הזויות ודורסניות. כפי שהזהרתי עם הגשת המלצות דוח בכר, אני מתריע היום מפני תוצאות הוועדה הזאת".
רף מסביר כי "יש פה קביעות חסרות תקדים ברמה העולמית, כמו האילוץ של בעל שליטה להיענות להצעות רכש כפויות, העברת הדומיננטיות בקבלת החלטות עסקיות לאסיפות כלליות והאילוץ להפריד בין חברות פיננסיות לבין חברות ריאליות".
אני מבקש דוגמאות מהשטח. "בבקשה", עונה רף, "כדירקטור בחברת פער חשובות לי ההשקעות לטווח הארוך. נניח שחברת כיל מעוניינת להפחית את זיהום האוויר. באסיפה עלולים להתנגד לזה - המשקיעים מעוניינים בתשואות לטווח הקצר ולא באקולוגיה. "אם מישהו מעוניין היום לקבל אשראי מהבנק לביצוע השקעה", הוא ממשיך, "כבנקאי לשעבר הייתי מהסס מאוד אם לתת את האשראי. הרי מחר בבוקר אני עלול לקום ולגלות שמישהו הציע לקנות
והנגיד ער לבעייתיות הזאת? "לדעתי הנגיד צריך להיות מודאג מההשפעה השלילית שעלולה להיות לטיב הביטחונות בבנקים. פגשתי בו בנסיבות חברתיות והבעתי תמיהתי על האיסור של דירקטור בבנק לכהן במקביל בחברה ריאלית. מבחינתי כיו"ר בנק לשעבר היה עדיף שהדירקטור ישמש כתפקידו בכמה שיותר חברות במשק. אם יש ניגודי אינטרסים, ניתן לפתור אותם. הנגיד, אגב, חייך כהרגלו ולא הגיב לדבריי".
על הצעתי להפסיק להיות חברת פער אומר רף: "למה הקריטריון לחברות פער הוא היקף שליטה נמוך מ-50%? אולי 30%? אולי הוא צריך להיות 20%, כפי שבנק ישראל עצמו הגדיר את גרעיני השליטה בבנקים? עוד לא נתקלתי בחברה ציבורית שבעל מניות שולט בה באמצעות אחזקה ב-3%-5% ומנסה לחלוב אותה כמו שניסה לרמוז פרופ' בבצ'וק, יועץ הוועדה".
אני מנסה לסחוט ממנו הכרה בהיגיון שיש בהפרדת החברות הפיננסיות מהחברות הריאליות. "זה לא מקובל בעולם", הוא כועס, "הרגולציה באירופה מאפשרה אחזקת תאגידים ריאליים בידי תאגידים בנקאיים, וגם בארה"ב מותר לבעל שליטה יחיד להחזיק הן בתאגיד ריאלי והן בתאגיד פיננסי. אני חושב שאחזקה צולבת טובה לחוסנם של המוסדות הפיננסיים, ואם יש בעיות של ניגודי אינטרסים ניתן לפתור אותן גם בכלים הנוכחיים. אבל פה מנסים להמציא את הגלגל. אני לא מבין את הקשר בין ההמלצות שהתקבלו לבין הגדלת התחרותיות במשק".
"בוועדה ישבו אנשים רציניים, אבל לא ברור כיצד התקבלו ההחלטות", רף מסכם, "אני מקווה שאחרי שהם יקראו את ההסתייגויות הם יחזרו לשכל הישר. אני לא תוקף אותם, אבל אני קורא לזה 'עוז לתמורה בטרם קלקלה'".
המנהל בפועל של רשות המסים דורון ארבלי זימן את בכירי הרשות ליום גיבוש שיתקיים ביום ראשון הקרוב בבית ההארחה מעלה החמישה שליד ירושלים. ארבלי מעוניין לנצל את השהות בסביבה הפסטורלית כדי לערוך מסע התעוררות ולהמריץ את גביית המס. לא ברור כמה זמן הוא ימשיך לשמש כמנהל בפועל ולכן מבחינתו אסור לבזבז זמן.
ימים לא טובים עוברים על הרשות. לאט-לאט מתחיל להיווצר בור בין תכנון גביית המס ב-2011 (213.5 מיליארד שקל) לבין הגבייה בפועל. הגירעון בהכנסות הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל באוקטובר בלבד. תשלומי המס של הבנקים, של חברות הביטוח ושל המגזר העסקי - שעדיין שפוף בעקבות המיתון העולמי - במגמת ירידה.
כולם מודאגים: ראש הממשלה, שר האוצר, ואפילו נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שהיה חסיד עצירת המתווה של הפחתת המסים, מביט כיום בדאגה על נתוני הגבייה. השבוע הוא הביע את תמיכתו ברפורמות של ועדת טרכטנברג ושל ועדת הריכוזיות, אך הסביר שבעיתוי הנוכחי אולי מוטב לדחות את מועד יישומן.
ברשות המסים שוברים את הראש בשאלה איך להגדיל את הגבייה ללא נסים. ההון השחור מוערך לדעת בכירים ברשות ב-20 מיליארד שקל. מובן שהרשות תעשה כל מאמץ לגבות לפחות חלק מהכסף. השבוע היא פרסמה הוראת שעה הכוללת הקלות בתשלום המס ללקוחות שיסכימו לדווח על הכנסות ונכסים בחו"ל, מה שמכונה גילוי מרצון. ייתכן שהרשות מנצלת אפשרות לחשיפה של רשימות מעלימי מס ישראלים הפועלים בחו"ל.
ברשות מעוניינים להריץ את החוזרים בתשובה לכומר הווידוי היושב במשרד פקיד השומה האזורי. הדיל שהיא מציעה קובע כי מי שידווח עד מחצית 2012 על הכנסות מנכסים בבעלותו מחוץ לישראל, ייהנה מהקלות מס משמעותיות. "הוראת השעה מהווה חלון הזדמנויות לאזרחים ישראלים להסדיר את עניינם ולהסיר אחת ולתמיד את המחדלים ובכך לפתוח דף חדש כאזרחים נורמטיבים ושומרי חוק", אומר ארבלי.
לדבריו, "הוראת השעה מיועדת בעיקר למי שצברו, קיבלו או ירשו נכסים וכסף מחוץ לישראל וברצונם להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס". ההקלות כוללות אפשרות לחסינות פלילית, פטור מתשלום קנסות וריבית והפחתה בתשלום הפרשי ההצמדה עד לוויתור מוחלט. ברשות המסים מעריכים כי חלק ניכר מהכסף ידווח במסגרת הוראת השעה.
עד שזרם ההכנסות מחו"ל יגיע, נמליץ לרשות המסים לבחון דרכי התמודדות ריאליות יותר. שתי המלצות "בקטנה" להגדלת שיעורי הגבייה: ב-2012 מתוכננת הפחתה של 450 מיליון שקל במסי הייבוא עבור מוצרי חשמל ואלקטרוניקה - האם היא באמת תפתור את מצוקת המחאה החברתית? בטלו את ההפחתה והקלו את מצוקת הגבייה.
ועניין נוסף: מדוע בישראל של 2012 יש צורך במתן פטור ממע"מ (16%) באילת? לא חבל על 400 מיליון שקל שיורדים לטמיון וכמעט אינם מגיעים לכיסי האזרחים? אם נהיה חזיריים קצת יותר נעז לשאול מדוע להוציא 5.5 מיליארד שקל בשנה על חוק עידוד השקעות הון. האם המשקיעים הזרים שלא יגיעו אלינו ילכו בסופו של דבר לאירלנד, לאיטליה או לספרד?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם