"כאן יהיה מרכז כלכלה עולמי, אנחנו עוסקים בהנחת יסודות"
נשיא המדינה, שמעון פרס, יצא לביקור רשמי במדינה האסייתית המתעוררת; מהן תוכניות הצמיחה של ממשלת וייטנאם, עד כמה היא מטמיעה את הקפיטליזם ואיך תמונה עם הנשיא עוזרת לאנשי העסקים מישראל שהצטרפו למשלחת
הנשיא בן ה-87, שנחת פחות מ-3 שעות קודם לכן אחרי טיסה בת 11 שעות, שבה את האולם בנאומו ולא נראה ערני או חיוני פחות משהיה טרם ההמראה. בטיסה הוא גם התעקש לעבור בין מושבי המטוס הנשיאותי וללחוץ את ידו של כל אחד מחברי המשלחת המיוחדת.
שני שרים מלווים את פרס, שר המדע דניאל הרשקוביץ ושרת החקלאות אורית נוקד, ומלבדם כ-60 אנשי עסקים ישראלים הנטועים ברמה זו או אחרת במזרח. ההצטרפות למשלחת מעניקה להם הרבה יותר מכבוד. "כל מה שאני צריך זו תמונה אחת שלי לוחץ את היד של נשיא וייטנאם, וזה משתלם לי", אומר אהרן בנימיני, סמנכ"ל השיווק של חברת ברמד הישראלית המציעה פתרונות בתחום המים והחקלאות ומייצאת בעשרות מיליוני דולרים.
"היום 25% מהייצוא שלנו הוא לאזור אסיה פסיפיק, ועד 2016 הכוונה שלנו היא שהוא יגיע ל-40% והייצוא לווייטנאם לבדה יהיה 10 מיליון דולר", אומר בנימיני. את התמונה הוא מתכנן להציג לאסייתים - שמעריכים הרבה יותר מהישראלים היררכיה שלטונית-כהוכחה לרצינותו. "בסין אני מסתובב עם תמונה כזאת כבר עשור. אני שם אותה בכל מקום, בברושורים, בכיס, זה פותח דלתות", הוא מסביר.
"אנחנו אהודים פה בצורה בלתי רגילה. מופגנת. אנחנו נחשבים למדינה עם טכנולוגיה ברמה גבוהה ועם צבא חזק", מתברר שהאסייתים מעריכים מאוד כוח ושכל, "אתה יודע כמה פעמים הם טורחים להזכיר לי ש-25% מזוכי פרס נובל הם יהודים? זה פשוט משגע אותם איך אנשים מעטים כל כך מצליחים כל כך".
אמנם וייטנאם מוכרת לרוב הציבור הישראלי בעיקר מסרטים אמריקאיים על המלחמה העקובה מדם שהתרחשה בה בשנות ה-60 וה-70, וכמו בסין, המפלגה הקומוניסטית ודגליה נותרו בה כשריד מאותה תקופה, אך ליבה של וייטנאם, הבירה האנוי, מעלה פחות מחשבות פסטורליות על שדות אורז ועל נשים נושאות סלים - ויותר כרך מיוזע, קפיטליסטי ומזוהם יותר מכל עיר מערבית שאי פעם הייתם בה.
בנסיעה משדה התעופה למלון עוברת שיירת הנשיא על
וייטנאם , המדינה ה-13 בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה עם כ-85 מיליון איש, מאכלסת כמות תושבים גדולה מזו של כל מדינה אירופאית, כולל גרמניה, צרפת ובריטניה. ובעוד אירופה סובלת מחולשה כלכלית ודמוגרפית המאיימת להכריע אותה, וייטנאם נהנית משיעורי צמיחה ההופכים אותה לראש לנמרים האסייתיים עצמם. בעשור הקודם הציגה המדינה צמיחה ממוצעת של 8% בשנה, ב-2010 צמחה ב-6.7% " בלבד" והשנה סימנה הממשלה יעד של 7.5%, שנראה כי תעמוד בו.
אם תמשיך מגמת הצמיחה הנוכחית בקצב הזה, התוצר לנפש במדינה, העומד על 3,100 דולר , צפוי להשתוות ב-2041 לזה של ישראל של ימינו, העומד על כ-29 אלף דולר. תרחיש כזה יציב את הכלכלה הווייטנאמית במקום השישי בגודלה בעולם. טייוואן, דרום קוריאה ויפן, השייכות היום למועדון המדינות המפותחות, הגיעו לרמות תוצר מערביות לנפש מנקודות מוצא נמוכות לא פחות בתוך עשרות שנים. הסוד? הם יודעים להעתיק.
"בכל שנה אנחנו מביאים להשתלמות בחקלאות כ-500 מזרח אסייתיים, מתוכם ב-5 השנים האחרונות כ-110 וייטנאמים ", מספרת חני ארנון מהמרכז הבינלאומי למשתלמים בחקלאות בערבה. במסגרת התוכנית נחנכים סטודנטים לחקלאות מהמזרח בטכנולוגיות ובדרכי גידול מתקדמות. "אנו עובדים עם בעלי תארים וייטנאמיםמהאוניברסיטאות בהוצ'ימין סיטי ובהאנוי, וכשהם חוזרים הם מביאים איתם לא רק ידע שעוזר להם לקפוץ מדרגה בחקלאות, הם גם שגרירים של ישראל".
וזה יותר ממס שפתיים. ארנון, אשר משתתפת במשלחת עם בנימיני, כבר הספיקה לסכם איתו שיבוא להרצות לחניכים האסייתיים. מארק פישמן מירוק 2000 הוא הצלע השלישית. החברה שלו מקימה פרויקטים חקלאיים בעולם המתפתח, שהווייטנאמים מתאימים להם: "הם מושלמים בשביל להיות מנהלי פרויקטים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם