יש חיים מחוץ לפייסבוק
דווקא כשפייסבוק נמצאת בשיא כוחה ועומדת על סף הנפקת ענק בבורסה, צומחת לה בשקט רשת חברתית חדשה שצוברת פופולריות עצומה; פינטרסט הוא אתר שמאפשר לגולשים לשתף תמונות ואלמנטים מעניינים שמצאו באינטרנט - וכבר יש חקיינים שמנסים לרכוב על גל ההצלחה; פייסבוק לא לבד
כולם בפייסבוק. לא כולם אוהבים אותה, אבל כולם משתמשים בה. בדרך למעמדה הנוכחי דרכה החברה של מארק צוקרברג על חורבותיהן של כל הרשתות החברתיות שהקדימו אותה: פרנדסטר, חבר'ה ובעיקר מייספייס, מי שהיתה ענקית לפני שנים ספורות ונמחקה מהמפה כמעט לחלוטין.
לא רק רשתות חברתיות רועדות מאימת הפייסבוק: אפילו גוגל, הדבר הגדול ביותר בתולדות האינטרנט, לא הצליחה להביס את פייסבוק במגרש שלה. גוגל פלוס, הרשת החברתית של גוגל, הושקה ברעש גדול ונדחפה בכל הכוח הלא מבוטל כלל של גוגל. היא זכתה לביקורות טובות ומבחינות רבות היא טובה ונוחה לשימוש יותר מהאימפריה של צוקרברג.
אבל כל זה לא שינה שום דבר. חצי שנה אחרי ההשקה, איפה גוגל פלוס ואיפה פייסבוק. גוגל טוענת לכמעט 100 מיליון משתמשים, אבל רובם רק על הנייר, ואילו בפייסבוק אנשים חיים ומעבירים ימים שלמים: נפח השימוש - הלייקים, הלינקים, הסטטוסים, התגובות - בגוגל פלוס זעיר לעומת בפייסבוק.
ובכל זאת, פייסבוק אינה היחידה במשחק. דווקא כעת, בשיא כוחה ולקראת הנפקה היסטורית, צצות פה ושם רשתות חברתיות שצוברות תאוצה, יוצרות באזז ומושכות יותר ויותר משתמשים. תופעה המרשימה ביותר בשנה האחרונה בתחום הרשתות החברתיות היא אתר פינטרסט (Pinterest). המודעות אליו התפוצצה בחודשים האחרונים, ולפתע הבלוגוספרה הטכנולוגית מדברת עליו בתור הדבר החם הבא, אף שהאתר עדיין פועל ב"בטא פתוחה" וניתן להירשם אליו בהזמנה בלבד.
כל זה לא מפתיע; מה שמפתיע הוא כמה זמן האתר פעל והצליח מתחת לרדאר. כשהעיתונות והבלוגים גילו את האתר הוא כבר היה ענק. מספר המבקרים בו עלה מ-1.7 מיליון בספטמבר ל-7.21 מיליון בדצמבר. נתח השוק שלו היום כמעט זהה לזה של גוגל פלוס, ומבחינות מסוימות עולה עליו בהרבה: מבחינת מספר ההפניות מהרשת לאתרים חיצוניים - נתון חשוב בכל הנוגע לפרסום ומונטיזציה - פינטרסט מדורג במקום החמישי בעולם.
מה הרעיון מאחורי פינטרסט? משתמשים "מדביקים" למעין לוח מודעות אינסופי תמונות, סרטונים, לינקים או כל דבר אחר שמעניין אותם; ניתן להירשם כעוקב ל"הדבקות" של משתמשים אחרים או לקבץ אותם לפי נושאים.
למשל, משתמש יכול ליצור לוחות מודעות משלו בנושאים מסוימים, נניח "חתולים חמודים" ו"גאדג'טים מעניינים". בכל פעם שימצא באינטרנט תמונה של חתול או של גאדג'ט, הוא "ידביק" אותה ללוח המודעות המתאים. ניתן גם להוסיף תיאור קצר ושנון לכל תמונה. כעת גולשי פינטרטסט שעוקבים אחר אותו משתמש חובב חתולים וגאדג'טים יכולים לצפות בתמונות ש"הדביק" וכמובן להגיב להם.
העיצוב של פינטרסט שונה מהמקובל בכך שלא מדובר ברשימה אינסופית שצריך לגלול מטה, אלא בכמה טורים אנכיים שבכל אחד מהם תוכן משלו, עיצוב שהופך את דף הבית למלא וגדוש מידע. מזכיר קצת את הטיימליין של פייסבוק, אבל עמוס יותר.
גם מבחינת שימוש פינטרסט אינו שונה בהרבה מכל רשת אחרת, ועל פניו גם אין לו פוקוס ספציפי מבחינת הקהל או מבחינת צורת השימוש: הוא מתאים לטאבלטים כמו למחשבים אישיים.
אבל עם הצלחה לא מתווכחים, ופינטרסט הוא הצלחה. ואולי חלק מהסוד הוא עצם העובדה שהוא לא עשה את המסלול המקובל, והחל לעורר באזז בחוגים ה"מקובלים" רק באיחור. המסלול הסטנדרטי של אפליקציה חדשה עובר דרך ה"מאמצים המוקדמים" הקלאסיים: האפליקציה מקבלת באזז באינטרנט, כותבים עליה בטקראנץ', קהל חובבי הטכנולוגיה - בהכללה: גברים צעירים מבוססים כלכלית - בודקים אותה, ואם היא שובה את ליבם היא תעבור הלאה, אל קהל המשתמשים הרחב יותר.
אך פינטרסט דילג על השלב הזה ומעולם לא התמלא בגיקים. ציבור המשתמשים שלו מורכב בעיקר מנשים והנושאים החמים הם אופנה, עיצוב ואוכל. חתלתולים ובדיחות צ'אק נוריס נדירים מאוד. אגב, מחקרים כבר הוכיחו שנשים הן הקהל החשוב ביותר של רשתות חברתיות: הן פעילות יותר ונאמנות יותר לרשת, וכיום הן רוב גם בפייסבוק.
העדות הטובה ביותר שפינטרטסט הוא הצלחה היא שהאתר כבר זכה לחיקויים, שהם,
גם Snip.it הוא אתר שהעתיק את הפורמט של פינטרסט כמעט במדויק, בניסיון להתמקד בקהל ובתכנים אחרים - בעיקר אקטואליה, תרבות וטכנולוגיה.
ולא רק אתרים חדשים מחקים את השחקן המצליח החדש. Delicious (לשעבר del.icio.us) הוא אחד האתרים החברתיים הוותיקים ביותר: מאז 2003 הוא משמש כאתר "סימניות חברתיות", המלצות על תכנים על-פי תגים. אי אז בערפילי תחילת האלף, עוד לפני שלמדנו מה זאת רשת חברתית, הוא נחשב לאחד האתרים המובילים בתחום: כפתור "שתף בדלישס", שהופיע בבלוגים רבים, היה הדבר הקרוב ביותר ל"לייק" של היום.
"איך לנצח את פייסבוק" היא השאלה הלא נכונה. לנצח את פייסבוק זה כנראה בלתי אפשרי. אף אחד לא יכול לעשות את מה שפייסבוק עושה ולקוות באופן ריאליסטי לנצח אותה במגרש שלה.
מה שאפשר לעשות הוא למצוא דברים אחרים - דברים שפייסבוק לא עושה. מי שניסח זאת היטב היה דווקא מנכ"ל פייסבוק עצמו. בוועידת ווב 2.0 בנובמבר 2010, שבה נכח צוקרברג, התנוסס פוסטר שהציג את "מפת האינטרנט" המחולקת לממלכות שונות: פייסבוק היא אימפריה החולשת על יבשת אחת, גוגל באחרת, אפל על שלישית.
"המפה שלכם לא נכונה", הוא אמר. "החלק הגדול ביותר של המפה צריך להיות אזורים ריקים שלא עברו מיפוי. המפה הזאת גורמת למצב להיראות כמו משחק סכום אפס, אבל הוא לא. אנחנו בונים דברים חדשים, לא לוקחים אותם ממישהו אחר".
הוא בחור די פיקח, הצוקרברג הזה. אולי בסוף עוד ייצא ממנו משהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם