יוגבר המעקב אחר פעולות פיננסיות של אישי ציבור
בשיחה עם מעריב עסקים מצהיר ראש הרשות הישראלית להלבנת הון ומימון טרור על הידוק הפיקוח על פעולות של אישי ציבור, בהתאם להמלצות ה-OECD והמאבק בהלבנת הון; "ישראבלוף לא יתקבל כאן. אם ישראל לא תתיישר - היא תחטוף"
דבריו של לנדס באים על רקע עדכון שפרסם בשבוע שעבר ארגון FATF, הזרוע של ה-OECD למלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור. במסגרת העדכון התבצעו 3 שינויים עיקריים: השינוי הראשון הוא מעקב צמוד אחרי אישי ציבור, כגון פוליטיקאים, ראשי ערים, שופטים ואנשי צבא בכירים.
עד היום נדרשו גופים פיננסיים לפיקוח הדוק על אישי ציבור זרים. כלומר, פוליטיקאי זר שפתח חשבון בנק בישראל היה נתון לפיקוח הדוק יותר מאשר לקוח רגיל. לפי התקנות החדשות, הגופים הפיננסיים יידרשו לפיקוח מוגבר גם על אישי ציבור מקומיים, כלומר כל אישי הציבור בישראל יהיו נתונים לפיקוח
הדוק של המוסדות הפיננסיים, שבמקרה הצורך ידווחו על פעולות חריגות.
השינוי השני הוא שעבירות מס יוגדרו גם הן כעבירות על חוק איסור הלבנת הון, כך שנאשם בעבירות מס עשוי למצוא עצמו נאשם גם בעבירות של הלבנת הון. השינוי השלישי מרחיב מאוד את ההגדרה של בעלי הון, ומתייחס לראשונה למימון נשק להשמדה המונית. לפי סעיף זה נדרשות מדינות העולם ליישם כל החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מימון נשק להשמדה המונית. יצוין כי לראשונה נושא הנשק להשמדה המונית הוקבל לנושא מימון טרור.
מדובר כאמור בהמלצות של הארגון, אך לנדס מסביר שכל מדינה החברה ב-OECD חייבת להתיישר לפי ההמלצות ולא - היא עלולה למצוא עצמה ברשימה השחורה של הארגון עם איראן ועם צפון קוריאה.
לדבריו, "ישראל היתה ברשימה השחורה בשנים 2002-2000 וזה גרם נזק עצום למדינה. גופים פיננסיים לא השקיעו בארץ, גופים ישראליים התקשו להשקיע בחו"ל והבנקים הישראליים היו בחזקת מלביני הון".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם