כך נהפך חוב של שקל לאיום בתביעה נגד בעל עסק
לאומי קארד פנתה אל איש העסקים שמעון הניג לאחר שהעביר את חוזה הסליקה שלו לוויזה כאל; תגובת לאומי קארד: "טעות מחשב"
"ב-21 בפברואר חויב חשבונך בסך 1.00 שקל , אך חיוב זה הוחזר מסיבת'אין כיסוי מספיק'", כתבו בלאומי קארד להניג. "לאור זאת, יתרת חובך היא 35.41 שקל . סכום זה כולל עמלת החזר בסך 29.66 שקל - לא כולל מע"מ". במכתב נטען עוד כי אם החוב לא יכוסה בתוך 4 ימים יעבור הנושא לטיפול משפטי. בתגובה לפניית מעריב טענו בלאומי קארד כי המכתב נשלח בטעות.
לדעתו של הניג לא מדובר במקריות. לפני כ-3 שבועות קיבל הניג הצעה מחברת כאל להעביר אליה את חוזה הסליקה של הרשת שלו. "כאל הציעה עמלה נמוכה בהרבה, ולפי החישוב שלי מדובר בחיסכון של 20-15 אלף שקל בשנה לעומת העמלה שאני משלם בלאומי קארד", אומר הניג.
בזמן שהחליט לעבור לכאל היתה להניג הלוואה של 100 אלף שקל שנטל מלאומי קארד - פרקטיקה
נהוגה בקרב בתי עסק. "לאומי קארד הודיעה שתכסה את ההלוואה מיד מתוך החיובים השוטפים של לקוחות הרשת. לא היתה לי כל בעיה עם זה", אומר הניג. "לקחתי הלוואה מכאל במקום זה, וחיכיתי שההלוואה ללאומי קארד תיפרע".
כדי להבהיר את הנקודה יש להסביר כי חברת הסליקה שהעסק עובד עמה יושבת למעשה על ברז ההכנסות שלו. את חשבון הבנק של לקוח שרוכש בכרטיס אשראי מחייבת חברת האשראי, והיא מעבירה את הכסף לבית העסק. לאומי קארד קיבלה לידיה מהניג 6,000-5,000 שקל בכל יום - סכומי הרכישה של לקוחות הרשת בכרטיס אשראי.
להניג אין מושג כמה מהחוב כבר שולם, מאחר שלאומי קארד חסמה את הגישה שלו לחשבונו באתר האינטרנט של החברה. "לדעתי החוב כבר כוסה, אבל אין לי דרך לדעת במדויק, כי צריך לעשות חישוב של החיובים מ-5 חנויות שונות, ובאתר אני חסום". לאחר פניית מעריב יצרה לאומי קארד קשר עם הניג וסיפקה לו את המידע לגבי החוב.
תגובת לאומי קארד למקרה של הניג: "המכתב שהגיע ללקוח מקורו בטעות. אנו מתנצלים על כך והוא לא יחויב בעמלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם