מר חשמל: גרשון זלקינד, שרכש את אייס, מעדיף להשאר בצל
איכשהו גרשון זלקינד, בעל השליטה באלקטרה, נעלם מתחת לרדאר. לאחר שמיצב אימפריה שמחזיקה ב–3 רשתות חשמל הוא פונה לרביעית - רשת אייס המתבוססת בחובות. המתחרים טוענים שהרכישה תחנוק את ענף החשמל והקיזו דם כדי למנוע אותה. אין זו הפעם הראשונה שאלקטרה מושכת אש על רקע מהלכי התרחבות
אף שבשנים האחרונות עלתה אלקטרה שבשליטת אלקו לכותרות וספגה ביקורת קשה לנוכח מהלכי התרחבות שעוררו מחלוקת, נותר זלקינד דמות עלומה, ששמה כמעט ואינו מוזכר בהקשרים אלה. גם עתה, כשהקבוצה שבבעלותו שולטת ביד רמה בתחום הנדל"ן והבינוי בארץ ובעולם באמצעות פרויקטים למבנים ולתשתיות וכן בענף החשמל הישראלי עם 3 רשתות חשמל וייבוא בלעדי של מגוון מותגי חשמל בינלאומיים - משפחת זלקינד לא חוששת להמשיך ולהסתער על הזדמנויות עסקיות נוספות להעצמת כוחה.
בחודשים האחרונים הונחו על שולחנו של הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה שתי בקשות לרכישת חברות מתחרות בתחומי הקמעונאות והבנייה. בדצמבר פנתה אלקטרה לרשות ההגבלים לקבלת אישור לרכישת דלקיה, המתחרה הגדולה שלה בתשתיות בענף הבנייה בישראל. המהלך ימזג בין שתי החברות הגדולות ביותר המרכזות את כל העבודות האלקטרו-מכניות באתרי בנייה, ובהן חשמל, מיזוג אוויר, תקשורת ואינסטלציה.
בעוד הוא בוחן את השפעת העיסקה על ענף הבנייה ומעיין בדוחות שהכינה BDO זיו האפט עבור התאחדות הקבלנים, אשר מעידים על חשש מפגיעה בתחרות בענף, נדרש גילה להכרעה נוספת: בקשת אלקטרה לרכוש את רשת אייס, שנקלעה לפני כחודשיים להקפאת הליכים, בתמורה ל־129 מיליון שקל.
אתמול אישר גילה את רכישת אייס על-ידי אלקטרה אך חייב אותה לשמור על אופייה כרשת עשה זאת בעצמך. "תוכלו לרכוש את אייס אבל לא תוכלו להתרחב במסגרת אייס בשוק התצוגה של מוצרי חשמל ממותגים", אמר הממונה לאלקטרה. עוד צויין כי "בדיקת המחלקה הכלכלית ברשות להגבלים העלתה כי מצד אחד הרכישה יכולה לתרום משמעותית לתחרות בשוק העשה זאת בעצמך, מצד שני אם אלקטרה תשתמש באייס להרחיב שטחי תצוגה של מוצרי חשמל ממותגים, יהיה בכך בכדי להעלות חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות".
ההעזה המאפיינת את המהלכים העסקיים של אלקטרה לא מפתיעה נוכח ההיסטוריה של זלקינד. 15 שנים אחרי שהשתלב בשנת 1955 בבית המלאכה המשפחתי אלקו, שהקים אביו אלכסנדר, לייצור טרנספורמטורים ומונים בעיקר עבור חברת החשמל, קיבל לידיו גרשון את השליטה בארגון. בשנת 1987 החל זלקינד לנקוט מהלכים להפיכת החברה לאימפריה כלכלית, עת רכש את חלקה של בעלת המניות העיקרית באלקו דיסקונט השקעות. כשנה לאחר מכן השלים את ההשתלטות על החברה ברכישת מניות מידי כונס הנכסים של קבוצת דנות ורכש את השליטה בחברה המתחרה קצנשטיין אדלר.
באותם ימים התמנה ליו"ר חברת החשמל, שאלקו היתה ספקית השנאים הבלעדית שלה, הכלכלן וסגן שר האוצר לשעבר עדי אמוראי. כעשור לאחר מכן חשף אמוראי בראיונות כי מצא חברה שמגלגלת מיליארדי שקלים עם הפסדים של מאות מיליוני שקלים, בזבוזים עצומים, מלאים מיותרים במחסנים ששוויים מיליוני דולרים ועיסקאות שמעוררות
כשהעמיק את הבדיקה גילה אמוראי כי חברת החשמל מוסרת עבודות בהיקפים עצומים ליצרן בודד מקומי ללא מכרז וללא תחרות. אלקו, כך התברר, היתה הספק היחיד של שנאים בארץ, ובמחסני החברה נמצאה כמות אדירה של שנאים שאין בהם שימוש ושל כאלה שאינם תקינים. אמוראי החליט לפתוח את המכרזים בפני חברות בינלאומיות, ואלה הציעו מחירים נמוכים וחסכו 30 מיליון דולר לחברת החשמל בשנה הראשונה. כדי להמחיש עד כמה הרגיש זלקינד בן בית בחברת החשמל, סיפר אמוראי אז כי זלקינד התרגז על החלטתו לפתוח את השוק לתחרות, התקשר אליו ברבע לאחת בלילה ונזף בו.
זלקינד כעס על שינוי כללי המשחק, אך הבין כי התחרות וצמצום ההזמנות מחברת החשמל מחייבים אותו לפעול. בשנת 1992 הוא רכש מכלל תעשיות ב־28 מיליון שקל את השליטה באלקטרה ואמר כי "הרכישה נועדה לגוון את הפעילות של אלקו תוך הקטנת התלות במוצרי התשתית החשמליים".
יש שרואים את רכישת אלקטרה כמאפיין להתנהלות המבוססת על שליטה ענפית. "לא מפליא שלמרות גודלה אלקטרה מנסה לקנות חברות מתחרות", אומר גורם בעולם העסקי, "יש לארגון הזה מנטליות של מונופול, שהחלה כשאלקו עוד היתה ספקית בלעדית של שנאים לחברת החשמל. ברגע שהשוק נפתח לתחרות נפגעו הביצועים העסקיים שלה, והיא כבר לא ידעה להתמודד וחיפשה הזדמנויות אחרות דרך רכישת אלקטרה".
שוק המעליות, שאלקטרה היתה בו שחקן משמעותי, לא סיפק את זלקינד והוא רכש באופן פרטי מניות בחברת המעליות נחושתן. אך הממונה על ההגבלים העסקיים דאז ד"ר יורם טורבוביץ' חשף מסמך שלפיו זלקינד ואיש העסקים לוי קושניר תכננו השתלטות מתואמת על החברה. השניים טענו כי פעלו בתום לב והתכוונו לשמור על הפרדה מוחלטת בין אלקטרה לבין נחושתן, אבל עמדתו של טורבוביץ' אילצה את זלקינד למכור את מניות נחושתן לחברת קיטאל שבשליטת קושניר.
אולי היתה זאת מעורבותו של טורבוביץ', אשר היה אקטיבי ביחס לקודמיו, שהביאה את זלקינד לחפש הזדמנויות מעבר לים, ואולי ההבנה כי הצמיחה בתוך ישראל מוגבלת. בסוף שנות ה־90 הקימה אלקטרה את אלקטרה נדל"ן, וזו רכשה יותר מ־100 נכסים מניבים בישראל, באירופה, בארה"ב ובקנדה. כמו חברות נדל"ן רבות הפועלות באירופה, גם אלקטרה נדל"ן נפגעה מהמשבר האחרון ורשמה הפסדים בגין מחיקת שווי חלק מנכסיה.
במקביל רכשה אלקו מפעלי מזגנים בצרפת ובספרד, את סוכנויות השיווק של פיליפס ווירפול בארץ ואת גרעין השליטה בשקם. ההשקעה בשקם הסתברה כשגיאה נוכח בור עמוק של הפסדים, וכעבור 3 שנים מכר זלקינד את רשת המזון של שקם לשופרסל תמורת 77 מיליון שקל ואת רשת גאלרי של השקם למשביר לצרכן תמורת 3.75 מיליון דולר.
תפנית משמעותית היתה רכישתה של חברת המזגנים הצרפתית ברנדט מכונס הנכסים בצרפת ב־2002. הבן מיכאל זלקינד אמר אז כי בתוך שנה העיסקה תכפיל את רווחי אלקו. במקביל הקימה אלקטרה זרוע לייזום פרויקטי נדל"ן וזרוע לקבלנות ביצוע שזכתה לאחרונה במכרז להקמת עיר הבהד"ים בנגב. בשנתיים האחרונות מעורבת אלקטרה בתחום הפרויקטים הלאומיים והזכיינות - ובמסגרת זו פעלה להקמת תחנות אנרגיה על בסיס אגירה שאובה בצפון הארץ - ובתחום ההקמה והתפעול של מכוני טיהור שפכים. שורת רכישות נוספת הביאה את אלקטרה לחתום את שנת 2011 בעלייה של כ־5.5% בהכנסות ל־2.85 מיליארד שקל ועם רווח נקי של כ־128 מיליון שקל.
ההחלטה להתרחב בחו"ל לא תוכננה לבוא על חשבון הפעילות בארץ, וזלקינד פעל לחזק את אלקטרה מוצרי צריכה, ששווי השוק שלה 660 מיליון שקל ואלקו מחזיקה ב־65.39% ממנה. בנו של זלקינד דניאל משמש כיו"ר הדירקטוריון בחברה, שבנק לאומי מחזיק ב־9% ממנה. אלקטרה מוצרי צריכה עוסקת בייבוא, בייצור ובשיווק מוצרי חשמל וכן מפעילה את רשתות החשמל שקם אלקטריק, מחסני חשמל וסנסור.
במסגרת התחרות עם רשת אבי סופר, שהקים אבי סופר לפני שני עשורים ברחוב אלנבי, בתחילת דרכו בקמעונאות החשמל, פתחה לאחרונה החברה שני סניפי שקם באותו הרחוב, שלטענת סופר המחירים המוצעים בו נמוכים מאלה בשאר סניפי הרשת. "מכונת כביסה שנמכרת בשקם אלקטריק ב-950 שקל נמכרת בשקם באלנבי ב־800 שקל כדי לחסל אותי", טוען סופר. לשיטתו, אם היתה הכרזה על החברה כמונופול, היה מטיל עליה הממונה על ההגבלים העסקיים מגבלות האוסרות תמחור מוזל מול מתחרה קטן בלבד, כפי שנעשה בענפים אחרים.
ואולם, באלקטרה לא חדלו לחפש מנועי צמיחה נוספים. יקי ודמני, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, זיהה הזדמנות כזו לפני כחודשיים, עם היקלעותה של רשת אייס לקשיים כלכליים. ודמני, שכיהן בעבר כמנכ"ל אייס והביא את הרשת לתוצאות שיא מבחינה פיננסית, הסתער על ההזדמנות והגיש לבית המשפט הצעה לרכישת הרשת ב־129 מיליון שקל. אמנם מדובר ברשת "עשה זאת בעצמך", תחום שלאלקטרה אין אחיזה בו, אבל עוד לפני הודעת הממונה על אישור הרכישה, סברו מתחרים בענף החשמל כי מטרתה היא הסבת חלק ניכר משטחי המסחר של אייס לענף החשמל כך שלאלקטרה יהיו 4 רשתות חשמל שונות.
ודמני טוען כי אם היה מבקש להגדיל שטחי מסחר לחשמל היה עושה זאת בפתיחת חנויות חדשות בעלות נמוכה לאין שיעור מעלות רכישת אייס, ומסר כי בכוונתו "לפתח ולטפח את אייס כרשת עשה זאת בעצמך". מעיון בדוחות הכספיים של אלקטרה מוצרי צריכה עולה כי החברה מתייחסת לאייס ב־3 סעיפים לפחות כאל מתחרה לא מבוטלת. כך לדוגמה, בדוחות 2010 ציינה החברה בסעיף התפתחויות בשווקים כי "ישנה חדירה אגרסיבית של רשתות מזון ורשתות עשה זאת בעצמך לשוק באמצעות מבצעי מכירות ושימוש במוצרי לוס לידר (שנמכרים לצרכן במחיר נמוך ממחיר הקנייה הסיטונאי שלהם - נ.ק) כמנוף להבאת לקוחות".
בסעיף מבנה התחרות והשינויים בתחום הפעילות נטען כי "בשנים האחרונות עובר שוק מוצרי הצריכה החשמליים כמה תהליכים, ובהם מכירת מוצרי חשמל ברשתות לשיווק מזון, ברשתות עשה זאת בעצמך וברשתות לציוד משרדי".
חיזוק לטענות המתנגדים לרכישה ניתן למצוא בסעיף התחרות; נטען בו במפורש כי "רשתות עשה זאת בעצמך (אייס והום סנטר) משקיעות מאמצים רבים כדי להפוך לשחקניות משמעותיות יותר בשוק מוצרי הצריכה".
לפני ההכרעה ברכישת אייס התאגדו קמעונאי מוצרי החשמל הקטנים והתריעו בפני הממונה על ההגבלים העסקיים כי "אם אלקטרה תרכוש את אייס היא תחלוש על יותר מ־50% מהענף, התחרות תפחת והצרכן ישלם על כך מכיסו". אבי סופר הסביר טרם אישור העיסקה כי "כבר היום אלקטרה חולשת על 40% מענף החשמל ומהלכת אימים על הספקים הקטנים והגדולים. החברה דרשה מהספקים תוספת של 2% מהמחזור השנתי שלהם בסיום השנה, ורוב הספקים נכנעו כי חששו שאם יסרבו המוכרים ברשת לא ימליצו על המוצרים שלהם לצרכנים".
משה ממרוד, מנכ"ל ובעלים של תדיראן, הזהיר כי אם אלקטרה תשתמש באייס כפלטפורמה שיווקית, הצרכן יקבל תמונת שוק מעוותת ויכיר רק את מגוון המוצרים שאלקטרה בחרה עבורו. "כשצרכן הולך למרכז שיש בו חנויות של שקם אלקטריק, סנסור ומחסני חשמל, הוא לא יודע שלשלושתן אותם הבעלים - אלקטרה. שם קובעים אילו מוצרים יימכרו ובאיזה מחיר".
ניתן להעריך כי היעדרותם של בעלי רשתות החשמל הגדולות מהשיח על האיום שברכישת אלקטרה את אייס - אינו מקרי. השינויים שעבר הענף הביאו את יבואני מוצרי החשמל להפוך לבעלי רשתות חשמל, ואלה מאפשרות להם להעניק חשיפה משמעותית למותגי הבית, מצב שלא היו רוצים לשנות.
נוסף על כך, כל גורם בענף, אשר בכובעו כבעל רשת היה מביע התנגדות, אוחז גם בכובע היבואן שמוכר לאלקטרה מוצרי חשמל בעשרות מיליוני שקלים בשנה; ואת הסכום הזה הוא לא רוצה לאבד. "כולם שפנים ואני היחיד שיש לו אומץ לצאת בגלוי נגד אלקטרה", טען סופר לפני הכרעת הממונה על ההגבלים, "אסור שיותר לאלקטרה למכור מוצרי חשמל ברשת".
ודמני מסר בתגובה: "הגיע הזמן להוריד את המסכות מעל הפנים של אלה הטוענים טענות הזויות ומשוללות מציאות. אם אבי סופר נלחם בשם התחרות, מדוע לפני כשנה הוא הציע 'בשם התחרות' לחבור לאלקטרה מוצרי צריכה ולקנות את מיני ליין, ומדוע בשם אותה התחרות הוא פנה לאלקטרה והעלה אפשרות שאלקטרה תרכוש את הפעילות שלו תמורת 'סכום מתאים'? כל מילה נוספת מיותרת".
אלקטרה היא יבואנית מותגי אלקטרה, אלקו, מילה, סאוטר, ליבהר, פיליפס, אלקו ודייהו, והיא מחזיקה ברשתות שקם אלקטריק, מחסני חשמל וסנסור, בחברת מיני ליין ובמותגי סמסונג, קינג ואלקטרו לוקס. שחקנית גדולה נוספת בשוק היא ניופאן, יבואנית דנון, גרונדינג, טושיבה, פיילוט, דלונגי, קנווד, אינדסייט, האייר, וקיצ'נאייד, המחזיקה ב־26% מהרשתות בסט ביי וביג בוקס וב־33% מרשת החשמל הסיטונאי. חברת ברימאג' היא יבואנית המוצרים הלבנים של LG, בקו, אקאי, לנקו, קנווד, גרץ, סוני ובייבי ליס, והיא מחזיקה ב־50% מחברת ישפאר, המפעילה את רשת טרקלין.
השחקנים הקטנים בענף טוענים כי השליטה במותגים וברצפת המכירה הביאה לפערי מחירים ניכרים בין ישראל לעולם אף שהמיסוי המוטל על מוצרי החשמל הוסר. מהשוואת מחירים שערך פורום ספקי החשמל בין זאפ ישראל לבין האתר האנגלי Priceunner עלו פערים של מאות אחוזים במחירים בין מותגים בינלאומיים הנמכרים בישראל ובין כאלה הנמכרים בחו"ל.
כך לדוגמה, מחירה של מכונת כביסה מדגם W5740 Miele באתר זאפ היה 9,400 שקל, ואילו באתר השוואת המחירים האנגלי הוצעה המכונה ב־825 פאונד - כ־4,900 שקל. גם מסך טלוויזיה של סמסונג מדגם UE40D5520 שמחירו בזאפ 3,990 שקל נמכר באנגליה בפחות מ־500 פאונד, שהם כ־2,900 שקל. בלנדר של קנווד הנמכר בישראל ב־920 שקל מוצע באנגליה ב־95 פאונד, כ־560 שקל.
בניו של זלקינד ממשיכים את דרכו של האב בכל הנוגע לפרופיל התקשורתי הנמוך. עד כה הוכיחה האסטרטגיה את עצמה וזלקינד נהנה מפירות העשייה מבלי שידבקו בו טענות אישיות על כוחניות. אך הקשיים שנקלע אליהם ענף הנדל"ן בעולם, כמו גם זעמם של המתחרים בענף קמעונאות החשמל, עלולים לאלץ את המשפחה להיחשף לציבור.
בתגובה לטענות על רכישת דלקיה מסרה אלקטרה בעבר: "לטענות שהמיזוג יפגע בתחרות אין יסוד. דלקיה ישראל החליטה להפסיק את הפעילות הקבלנית האלקטרו־מכנית בישראל לא בשל העיסקה עם אלקטרה, אלא בשל מדיניות של חברת דלקיה העולמית שלפיה עליה לצאת מהתחום האלקטרו־מכני במרבית המדינות שהיא פעילה בהן.
"אלקטרה לא רוכשת מדלקיה את שם החברה, סיווגים או נכסים אחרים שלה, כך שלא מדובר ברכישת מתחרה. גם אם העיסקה היתה מסוג זה, התחרות בשוק האלקטרו־מכני רבה בכל מגזר בנפרד. רובם המוחלט של המכרזים בארץ נפרד לחשמל, למיזוג אוויר ולאינסטלציה, ולפיכך אין יתרון למי שמסוגל לספק את 3 השירותים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם