יהלום לא נוצץ: בורסת היהלומים מתקשה להתאושש מהחקירה
חקירת המשטרה שחשפה שני חדרים בקומה החמישית בבניין שמשון שתפקדו כבנק להלבנת כספים, טלטלה את הבורסה ליהלומים. הסוחרים מפוחדים, הבורסה כמעט משותקת והחשש שהמשטרה תשב להם על הזנב מאיימת להבריח את הקניינים להודו ולמזרח. עבור ישראל, יצואנית היהלומים הגדולה בעולם, זה לא עניין של מה בכך
"זו מלחמת יום הכיפורים של ענף היהלומים, ורבים מהחברים מסתובבים עם הראש באדמה ולא מדברים על הפרשה מחשש שגם הם ייחשדו שלקחו חלק בעיסקאות המפוקפקות והלבינו הון. אותי מכעיסה בעיקר המילה 'מחתרתי'. הרי הבנק היה גלוי לעין, ואני מאמין שגם הבכירים ידעו עליו ושתקו", הוא ממשיך, "לכולם היה נוח כי העבודה בבנק הפיראטי היתה מהירה יותר ולאיש לא היה אכפת אם בדרך נעשות עבירות מס. אין מה להגיד, הבורסה הפכה בשנים האחרונות לממלכה של כסף שחור. בעיניי זו רעידת אדמה".
נראה כי רבים בבורסה הכירו את שני החדרים הקטנים בקומה החמישית בבניין שמשון, הימני מבין שני הבניינים הגבוהים בתחילת רחוב ז'בוטינסקי. בחדרים אלה, ששימשו בנק מרכזי עבור רבים מהסוחרים, התגלגלו בכל חודש עשרות מיליוני שקלים, החשד הוא שחלקם תוך העלמות מס אדירות, חלקם במסווה של עיסקאות יהלומים. קשה היה לטעות בטיבם של החדרים. מי שנכנס לחדר הראשון, ששימש כמבואה, נתקל בתכונה של שליחים וסוחרים המחזיקים בידיהם פתקאות צהובות, שכתובים עליהן סכומים של מאות אלפי שקלים לכל הפחות.
בחדר משמאל, בעל דלת ההזזה המיושנת, ישב אדם אחד ובידיו אלפי שטרות. רק לעתים הרים את עיניו, ורוב הזמן עסק בספירה כשהוא מתעלם מהקהל הפטפטני החג סביבו.כעת הדלתות סגורות. לפני חודשיים פשטה המשטרה על שני החדרים בטענה שבמקום פועל בנק פיראטי בדומה לשוק אפור. המרות מטבע, מתן הלוואות, העברת כספים לחו"ל ואפילו ניכיון צ'קים נעשו שם כבשגרה. כ־30 סוחרי יהלומים ואבני חן נעצרו, כ־100 נחקרו.
כעת נראה כי הפרשה גררה אחריה דרמה כלכלית המשפיעה על שוק היהלומים הבינלאומי. לטענת כמה יהלומנים, קניינים זרים מדירים את רגליהם מהמקום ששימש מרכז ומופת לבורסות ברחבי העולם מחשש שפשיטות המשטרה יפגעו גם בהם. עקב כך נמשכת הפעילות בבורסה בהיקף הנמוך בכ־70% מזה שבשגרה. "הענף נתון בסכנת חיסול", הזהיר השבוע אחד מבכירי הבורסה. "הסוחרים מחו"ל מנהלים את העיסקאות שלהם כרגע בארה"ב, בהונג קונג, בבלגיה ובהודו, ולא רחוק היום שבו יברחו מכאן גם הסוחרים המקומיים".
המשטרה ורשות המסים ערות לטענות, ובתחילת השבוע קיימו ישיבת חירום בנושא. בישיבה סיפרו בכירים במשרדי האוצר והתמ"ת כי מאז המעצרים והפשיטות המשטרתיות לא נכנס לישראל כסף זר דרך הבורסה. "אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים", העיר אחד הנוכחים בישיבה, "צריך להכריז על הפסקת אש".
סמנכ"ל החקירות והמודיעין ברשות המסים אבי ארדיטי קיבל את הטענות והבטיח כי 3,000 חברי הבורסה יוכלו לשוב כעת לפעילות מבלי לחשוש ממצלמות
עם תחילת החקירה הוקם כוח משימה משולב המורכב מחוקרים מרשויות שונות: יחידת יהלום של רשות המסים, יאח"ה, רשות המכס והמע"מ בירושלים והרשות להלבנת הון. במסגרת החקירה תועדה באדיקות פעילותם של הבנק המחתרתי ושל הסוחרים החשודים בפלילים. אף שהבורסה מתנהלת כמו מדינה עצמאית ומאובטחת, כמו שגרירות במדינה עוינת, הצליח הכוח המשולב להחדיר למקום בלשים סמויים, לרשת חלקים נרחבים מהבורסה במצלמות נסתרות ובמכשירי האזנה ולאסוף כמויות עצומות של חומר מפליל דרך התחזות למאבטחים ולפקידות.
לפני כחודשיים ניתן האות, ועשרות בלשים פשטו בהפתעה על בתי סוחרים ועל בנייני הבורסה הגבוהים מבלי להתריע בפני הנהלת המקום מבעוד מועד. בתחילה נעצרו כ־16 עובדים, וביניהם חשודים בניהול הבנק המחתרתי, מתווכחים בעיסקאות ויהלומנים מעלימי מס. על־פי גורמים במשטרה וברשות המסים, בראש הבנק עמדו שניים: דורון אלעד (58) מהרצליה ומנחם מגן (47) מתל־אביב, שני סוחרי אבני חן מוכרים ומוערכים; תחתם הועסקו 10 עובדים, ובהם שליחים, כספרים, יועצי השקעות ואנשי מטבע חוץ. דמות בולטת נוספת שנעצרה היא זזה ממיסטבלוב (35) מחולון, בעל עסק חוקי להמרות מטבע חוץ בתחנה המרכזית בתל־אביב, שעל־פי החשד סיפק את המזומנים הרבים לבנק המחתרתי.
מעצרו של חשוד אחר, מאיר אוחנה (58) מראשון לציון, הפתיע רבים מהיהלומנים. אוחנה נחשב לסוחר ותיק (חבר בבורסה כ־30 שנה), ובזמנו הפנוי מתנדב ביחידת הכלבנים הצה"לית עוקץ. הוא חשוד כי שימש כמעין מתווך בין הבנק המחתרתי לבין סוחר יהלומים מסין, שהעביר אליו כספים במסווה של עיסקת יהלומים. בבית המשפט, בפני השופט ארז יקואל, הקפיד אוחנה להציג חזות רגועה ומחויכת למרות החשדות הכבדים. בדיון בהארכת מעצרו הכחיש סנגורו עו"ד אורי קינן את החשדות נגדו וטען כי הוא מקפיד לדווח על הכנסותיו בקביעות.
שני המנהלים של הבנק המחתרתי טרם שבו לעבודתם. מגן, שהגדירה המשטרה כדמות מרכזית בפרשה, אושפז בתחילת החקירה ולא הופיע לדיון הראשון בהארכת מעצרו. סנגורו עו"ד יאיר רגב טען השבוע כי עיסוקו של מגן היה ונשאר במשך השנים סחר באבני חן. "אם ניתנו שירותים של העברות כספים, הם היו במסגרת סיוע הדדי בין סוחרים בעיסקאות בינלאומיות", אמר, "מגן מכחיש כל קשר לפעילות האסורה במסגרת עבודתו בבורסה".
גם אלעד, שותפו של מגן, חש ברע במהלך מעצרו ואף הוא אושפז בבית החולים. סנגורו פרופ' דוד ליבאי הכחיש בבית המשפט את החשדות וטען כי אין לו כל קשר למשרד שהבנק התנהל בו לכאורה. לדבריו, המשטרה הגזימה כאשר הציגה כבנק מחתרתי משרד המעניק שירותי מטבע. מעצרם של הארבעה, כמו של חלק משאר הנחקרים, הוארך בימים ספורים ולאחר מכן הם שוחררו לבתיהם.
שיטת הפעולה של הבנק המחתרתי היתה מגוונת והחלה לפני שנים ארוכות. בתחילה, כך נטען במשטרה, עסקו מפעיליו רק בהמרה לא חוקית של מטבע חוץ, אולם עם הזמן התפתחה הפעילות למתן הלוואות ולניכיון צ'קים. לאחר מכן נעשו גם העברות כספים לחו"ל. "הבנק פעל כסניף לכל דבר", מספר גורם בצוות החקירה, "בשעות הבוקר היה הסניף נפתח והעובדים היו מקבלים קהל, מפקידים עבורם כספים, מקבלים אשראי, פורטים צ'קים וממירים מטבע. אין בעיה להפעיל בתוך הבורסה בנק פנימי חוקי, אבל הפעילות פה התמקדה בהעלמה של מיליוני שקלים מקופת המדינה".
מהחקירה עלה חשד כי הפעילות שהתמקדה בחו"ל היתה בשני מישורים: המסלול התחיל לכאורה בממיסטבלוב, שהעביר את רווחיהם של הפועלים הסינים לארץ מוצאם תמורת עמלות הנמוכות משמעותית מאלה שגובה רשות הדואר. על־פי החשד, כספים אלה הועברו לבנק המחתרתי והומרו לדולרים, ומשם החל הכסף את מסעו לסין כשהוא עובר בדרכו לכאורה אצל אוחנה, האחראי לקשר עם סוחר היהלומים הסיני. את הכסף, כך נטען, שלח אוחנה במסווה של עיסקת יהלומים למשפחות הפועלים הסינים בניכוי העמלות. אך ההעברה דווחה לרשויות המס כעיסקת יהלומים, לאחר שהסוחר הסיני הוציא עבור אוחנה חשבונית פיקטיבית.
כולם נהנו מהעיסקה - הסינים, המתווכים והבנק המחתרתי. המפסידה היחידה היא המדינה. המשטרה משערת כי בדרך זו הלבינו החשודים כ־3 מיליון דולר. המישור השני בפעילות מחוץ למדינה, כך חושדת המשטרה, התמקד בגורמי פשיעה שאינם סוחרי יהלומים, אשר הצליחו לחדור את השריון העבה של הבורסה ליהלומים. על־פי גורם ברשות המסים, העבריינים השתמשו בבנק ובזרועותיו בחו"ל כדי להלבין כספים שהושגו בהימורים ובסחר בסמים ובבני אדם.
"עבריינים אלה מקיימים קשרים עם משפחות פשע", אומר גורם ברשות המסים. "הבנק הפיראטי שימש כמכבסת כספים, והכסף הולבן במעבר בין הבורסות השונות בעולם במסווה של רכישת יהלומים. אחרי שעשה סיבוב בסין, בהונג קונג ובבלגיה, הגיע הכסף לישראל 'נקי', כביכול לרכישת יהלומים נוספים, אולם בפועל הוחזר לארגוני הפשיעה בניקוי עמלות".
השיטה השלישית, שהונהגה רק בארץ, התבססה בעיקרה על לחיצות ידיים בין הצדדים ללא חוזה ועל פתקים צהובים דביקים, שקיימים בכל משרד, כתחליף למתן צ'קים. כאשר סוחר אבני חן רצה למכור סחורה היתה התמורה פתק צהוב ועליו חתימה וגובה הסכום. עם הפתק מיהר הסוחר לבנק, לרוב כדי להחזיר הלוואה ישנה. הכסף שהופקד עשה דרכו לסוחר אחר שלווה אותו, והוא שהוציא חשבונית פיקטיבית למוכר אבני החן ובה צוין סכום שקבע הבנק. בין השניים לא התקיימה כל עיסקה. כל השלושה הרוויחו, כך טוענת המשטרה. קונה אבן החן המשיך לגלגל את הכסף בלי לשלם מסים; מוכר האבן קיבל חלק מהכסף, גם הוא ללא הצהרת מס; ומוציא החשבונית קיבל כסף שחור ולא הצהיר עליו.
"בפועל אין לאיש מושג על היקף הכספים שהתגלגל בין הארץ לבין חו"ל בעזרת הבנק המחתרתי", אומר גורם המקורב לחקירה. "להערכתנו, רוב העיסקאות שנרשמו כמכירת יהלומים היו עיסקאות נדל"ן או עבירות פליליות. בבנק פעלו בשיטתיות, ואני משער שמיליוני דולרים הולבנו כך".
הבורסה ליהלומים ברמת גן נחשבה במשך שנים ליהלום שבכתר. היא הוקמה בשנת 1937 ובמהלך 75 שנותיה הפכה לאחד ממרכזי היהלומים החשובים בעולם. 4 הבניינים של הבורסה הם כמו עיר קטנה המכילה יותר מ-1,400 משרדים. במתחם ממוקמים גם 6 סניפי בנק, סניף דואר, תחנת מכס, מסעדות, בית כנסת, מרפאה, חנויות ואפילו בית דין פנימי, המספקים את כל צורכיהם ונוחותם של הסוחרים והעובדים.
הבורסה הישראלית נחשבת לגדולה בעולם, ונמצאים בה אולמות מסחר ואגף טכנולוגי בעל ציוד מתקדם לבדיקת יהלומים. במשך שנים נחשבת ישראל ליצואנית היהלומים הגדולה בעולם, והיא מגלגלת 28 מיליארד דולר בשנה. את חומרי הגלם מקבלת הבורסה מהמכרות ברוסיה, במזרח אסיה ובאפריקה, והאבנים מעובדות בארץ ומוצעות למכירה ברחבי העולם.
מאחר שייצוא היהלומים מהבורסה מהווה 24% מסך הייצוא התעשייתי של ישראל, היא זוכה מהמדינה ליחס השמור ליחידי סגולה. רשות המסים מחייבת את הסוחרים בתשלום מס נמוך, 10%־15% למחזור, והיא נתנה ליהלומנים מנדט של אמון המאפשר להם לפעול בחופשיות. כך למשל, סוחרים שנחתו בשדה התעופה בן-גוריון הצהירו בכניסה למסלול האדום כי הביאו עמם אבני החן, אולם תכולת השקים מעולם לא נבדקה.
כעת רעדה האדמה תחת רגליהם של סוחרי הבורסה. למרות החשדות החמורים ניסו כמה מהם לתרץ את קיום הבנק המחתרתי כצורך שלא ניתן לוותר עליו. "כדי לסגור עיסקאות אני צריך שהכסף יגיע במהירות", מספר יהלומן. "הבנקים הממוסדים עובדים לאט יותר ולא תמיד יש זמן. הבנק המחתרתי סיפק יעילות ולא דרש מאיתנו להשתמש בצ'קים. מי שקנה אבן חן או יהלום הסתפק בפתק הדביק, והוא היה העדות לעיסקה שבוצעה.
"פשוט קיצרנו הליכים. אני לא אוהב את התמימות שכולם מפגינים עכשיו, ואני חושב שכל חברי הבורסה ידעו על הבנק. אני מרגיש שמכרו אותנו, הסוחרים", הוא אומר. "לפעמים אני חושש שמאחורי עיסקה שאני עושה מסתתר בלש סמוי. חבל שהמשטרה נכנסה לתמונה, ניתן היה למצוא פתרון פנימי במקום לשתק אותנו".
סוחר ותיק אחר שוקל להעביר את עסקיו. "אם המצב הנוכחי יימשך העתיד בענף היהלומים יהיה בהודו ולא בישראל", הוא טוען. "אני לא רוצה לעזוב את המקצוע, אבל כבר עכשיו נראה שהודו נוגסת בנו. היא הולכת והופכת למעצמת יהלומים בזכות ההתמקצעות וכוח עבודה זול יותר. איזה בנק הכי גדול במתחם הבורסה? הבנק ההודי.
לא אופתע אם בחודשיים הקרובים תירשם עלייה בייצוא יהלומים מישראל להונג קונג או למומבאי למרות המשבר בבורסה; עשרות יהלומנים מתכוונים למכור את הסחורה שלהם דרך בורסות אחרות בעולם. זה ייראה כמו מכירת חיסול. 30 אלף עובדים תלויים בענף הזה. לא זכור לי כזה משבר בעולם היהלומים מאז שנות ה־80. הייתי רוצה שהנהלת הבורסה לא תשב על הגדר, אלא תשב עם שר האוצר ותציע פתרונות. אי אפשר להשתיק ענף שלם בגלל כמה יהלומנים שסרחו".
מבורסת היהלומים הישראלית נמסר בתגובה כי ההנהלה מקפידה על קוצו של יוד בכל הנוגע להתנהלות האתית והמוסרית של החברים בה: "בבורסה פועלים כ־3,000 חברים ומועסקים אלפי אנשים נוספים, שמוצאים את פרנסתם ביושר ובכבוד. בורסת היהלומים הישראלית היא בית נקי, אמין ומשגשג. הבורסה פועלת על־פי ערכים של אמינות וקוד אתי ובהתאמה מלאה לחוקי המדינה. לשם כך נבנתה מערכת שמורה ומוגנת, בעלת יכולת סינון ובקרה. משהגיעה פנייה מרשויות החוק, שמנהלות חקירה בנושא יותר משנה וחצי, פעלה הבורסה לפי הנורמות והחוקים המחייבים. הנושא נמצא בחקירה משטרתית, ואין זה ראוי שהנהלת הבורסה תעסוק בכך מעל דפי העיתון"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם