מדן ועד אסם: יו"ר אסם מדבר
ימים עמוסים עוברים על דן פרופר: פרישתו של המנכ"ל גזי קפלן עקב מחלה לאחר עשורים של עבודה משותפת, התקפות הציבור נוכח בחירת התינוק של במבה לקמע המשלחת לאולימפיאדת לונדון והדוחות הכספיים שעלולים להרגיז את אנשי המחאה. לקראת יום הולדתו ה-71 הוא מבטל את האפשרות שיעזוב את אסם
השבוע האחרון היה עמוס במיוחד עבור פרופר. מלבד התכונה בדירקטוריון לקראת אישור הדוחות נפתח השבוע החולף בסערה שעורר התינוק של במבה, משום שאמור היה להיות הקמע של נבחרת ישראל במשחקים האולימפיים בלונדון, והמשיך בהודעה הדרמטית של גזי קפלן על פרישתו מתפקיד מנכ"ל אסם. אם לא די בכך, לפני כמה חודשים מונה פרופר ליו"ר המועצה המנהלית של בנק ישראל, המפקחת על ניהול פעילות הבנק המרכזי. בכלל, ליו"ר אסם אין רגע דל.
עם זאת, אין ספק כי האירוע המרכזי מבחינת פרופר היה פרישתו הדרמטית של קפלן מניהול החברה עקב מחלה קשה. פרופר, שמכיר היטב את קפלן, מתבטא בהרחבה לראשונה על נסיבות פרישתו. "כואב לי מאוד על שגזי עמד בפני סיטואציה קשה. מצד אחד הוא באמת אוהב את אסם ואת מה שעשה בה, הוא רואה בתפקיד המנכ"ל את משרת חייו. מצד אחר האחריות לחברה וההסתכלות קדימה בהתמודדות עם המחלה שלו הביאו אותו להחלטה הבלתי אפשרית - העדפה של טובת החברה על פני טובתו האישית, ולכן החליט לפרוש".
הוא שיתף אותך בלבטים?
"מובן שבכל אותה התקופה היינו בקשר רצוף. ההחלטה שהוא קיבל אמיצה וקשה מאוד, ואני מעריך אותה. אני כואב את כאבו האישי. הוא לא רק מנהל מוכשר ואיש מעש, הוא אוהב אדם. גם ניתוח כריתת הרגל בעקבות מחלת הסוכרת וגם המחלה הנוכחית לא השביתו את העבודה השוטפת שלו, הוא המשיך לבוא בכל בוקר לעבודה על כיסא גלגלים ולעבוד עד הערב, גם השבוע. קשה לי לראות אותו במצבו, במיוחד כי אני מכיר אותו יותר מ־30 שנה. גזי קפלן הוא חלק מאסם מאז שנת 1995. למרות פרישתו ביקשתי ממנו להמשיך לתרום באסם, ומועצת המנהלים הזמינה אותו להיות דירקטור".
איך הוא התמודד עם המחלה ועםן ניהול חברה ציבורית גדולה?
"אני יודע על המחלה זמן רב מאוד ועד היום היא לא הפריעה לו לתפקד. אמנם קטיעת הרגל אילצה אותו לשהות בבית חולים כמה שבועות, אבל באמצע ינואר הוא חזר לעבודה באורח מלא".
מתי ומדוע הוחלט למנות את איציק צאיג למחליפו?
"צאיג, כמו קפלן, הוא רכש מחברת טבעול, ומיום שרכשנו 50% מטבעול הוא חלק מאסם. גזי גייס אותו כסמנכ"ל שיווק טבעול, והוא כיהן כמנכ"ל צבר, כסמנכ"ל שיווק של אסם וכמנכ"ל חברת הסחר שלנו; הוא הצליח בכל אחד מהתפקידים והתקדם הלאה. לאחר שסומן כמועמד לתפקיד המנכ"ל וכדי לחשוף אותו לניהול כללי הוא מונה למנהל נסטלה ניו־זילנד, ובשנה שעברה חזר אלינו לכהן כמנהל מותג אסם בישראל. אנו בטוחים שימשיך במסורת של אסם כפי שעשה גזי עם שיפור הרווחיות".
השבוע הסעירה את הציבור החלטת הוועד האולימפי להשתמש בתינוק של במבה כסמל של נבחרת ישראל במשחקים האוליפיים בלונדון. החלטת הוועד היתה שווה הון עבור אסם, והוא היה מוכן לשלם 150 אלף שקל תמורת השימוש בלוגו. אך הדבר עורר ביקורת ציבורית עזה. התקשורת סערה, הכותרות חגגו, ועשרות גולשים יצירתיים יצרו תמונות של התינוק ברגעים ההיסטוריים של מדינת ישראל - צועד לצד יצחק רבין ז"ל בשחרור ירושלים, מקבל את פניו של גלעד שליט השב הביתה ומציל את תושבי הדרום מהגראדים.
בתוך יום נאלץ הוועד להתקפל ולחפש לוגו אחר. אסם והתינוק של במבה נהנו מחשיפה עצומה השווה יותר מכל מסע פרסום. פרופר עצמו עודכן בסוד המגעים, אבל לא התערה בפרטים. כשאני מבקש את התייחסותו לפרשה הוא אומר: "הוועד האולימפי פנה אלינו והסכמנו להשכיר להם את השימוש בתינוק של במבה. עשינו זאת ברצון. עם הזמן הפך במבה להיות מעין סמל של כולם, משהו מעבר לחטיף. זו דמות פופולרית מאוד שמסמלת את הנוער
זו היתה הזדמנות לחשוף את במבה לעולם?
"הרמה הבינלאומית מטרידה אותנו פחות. אנחנו ישראלים ורוצים לחזק את המותג של במבה בארץ. אני לא מעורה בפרטים המסחריים, לא רוצה לדעת אותם וגם לא להתייחס לביקורת שהושמעה נגד ההתאחדות האולימפית. אני ספורטאי קטן ומעדיף להתמקד בעסקים".
המחאה החברתית שפרצה ביולי 2011 שטפה כצונאמי את המערכת העסקית והתמקדה בענף המזון. קריאות לחרמות נשמעו השכם והערב, וזהבית כהן, מנכ"לית תנובה, אף שילמה בכיסאה. גם נשיאת אסם עפרה שטראוס ספגה ביקורת קשה והתמודדה עם הפגנות בפתח ביתה. בעקבות חשיפת פערי המחירים של חטיפי השוקולד, דוגמת פסק זמן, בין ישראל לבין חו"ל הופצו עצומות בפייסבוק שקראו להחרמת מוצרי שטראוס. גם אסם לא יצאה נקייה, הגם שבחברה עשו הכל כדי לבלום את הביקורת. בעיצומה של המחאה הם החליטו להקפיא את העלאות המחירים ולהוזיל 35 מוצרים ב־5%־10%. פרופר מבין את הסיבות לפריצת המחאה, אך אינו מקבל את הטענות, לפחות את אלה שמופנות כלפי אסם.
"אני רוצה להיצמד לעובדות. שיעור העלייה במדד מחירי המזון בארץ גבוה בהרבה מזה שנרשם במחירי אסם, אף שחומרי הגלם העיקריים, כמו שמן, קמח וסוכר, התייקרו בשנים האחרונות יותר מהמוצרים שלנו. כבר ב־2009, הרבה לפני המחאה, החלטנו להפחית את מחירי הפסטה אף שאיש לא לחץ ולא ביקש", מסביר פרופר.
אבל אתכם מעניינים בעלי המניות, לא?
"תתפלא לשמוע שלא. זה נכון שבעלי המניות של אסם, ובהם גמלאים ופנסיונרים המחזיקים בחברה באמצעות הגופים המוסדיים, הם קהל יעד חשוב; אנחנו משלמים דיווידנדים בכל שנה כדי שגם להם יהיה חלק בעניין. אבל בסופו של יום אנחנו עובדים מולם ומול ציבור העובדים הנאמן לנו, שהוא הנכס העיקרי של החברה. העובדים בחברה לא מקבלים את משכורות הענק המשולמות במשק. אף אחד מההנהלה שלנו לא הופיע ברשימת מקבלי השכר הגבוהים. אנחנו נמצאים בתחתית שלה.
"אנחנו דואגים שבונוסים על הצלחות יינתנו גם לעובד ברצפת הייצור. השנה לא נתנו תוספות שכר לעובדים המרוויחים יותר מ־15 אלף שקל לחודש והענקנו את הכסף לעובדים בתחתית הסולם.
כשמדברים על התייעלות יש חשש מיידי שאנשים ייפלטו החוצה, אך באסם המושג התייעלות חיובי בכל המובנים. סם החיים של אסם הוא הצמיחה, ובלעדיה היא תקמול. יש לי זכות לומר לעובדים שאם יתייעלו ולא ייפלטו ממעגל העבודה, הם יתקדמו בתוך אסם. התורה הזאת מוכיחה את עצמה לאורך השנים. לכן העובדים תורמים ממרצם להתייעלות ויודעים שיתקדמו. אני ממש גאה בהם. ביקרתי השבוע באחד מהמפעלים בדרום שהיה תחת מטחי הרקטות וכל העובדים הגיעו לעבודה למרות הכל".
ומהעם הצרכנים? האם הם לא צריכים להיות בראש סולם העדיפויות?
"אל תדאג. לא שכחתי אותם, והם בהחלט העיקר בעיני החברה. העובדה שלא העלינו את המחירים בקצב המקובל בענף מוכיחה שאנחנו מתחשבים בציבור. חלק מפירות ההתייעלות מועברים לעובדים, חלק לבעלי המניות וחלק לצרכנים. אני מקווה שגם הציבור מכיר בזה ושחברות נוספות ילכו בתלם הזה. אין בסיס לטענות שמופנות נגדנו על העלאת מחירים לא סבירה, נראה שהמוחים לא מכירים את אסם. לכל המוצרים של אסם יש מתחרים. אמנם המוצרים שלנו לא הכי זולים, אבל העלות מוסברת באיכות הגבוהה, שעולה לנו הרבה מאוד. מדובר בצבא שלם של מבקרי איכות, ברכישת חומרי הגלם הטובים ביותר ובהיגיינה - זה לא בחינם. אמנם בשוק יש מוצרים זולים יותר, אבל הצרכן יכול לבחור. להכניס את אסם לחבילה עם כל הגופים האחרים זאת טעות".
אתה מתכוון למחאה נגד שטראוס. מה דעתך על הביקורת נגד עפרה שטראוס?
"לא הייתי רוצה להתייחס לעניין הזה. אני מעריך מאוד את עפרה שטראוס ובטוח שהיא יכולה להגיב לטענות נגדה טוב יותר ממני ומסוגלת להסתדר לבד. מתוך הערכה לה ולחברת שטראוס לא הייתי רוצה לתת עצות. יש לי מספיק דאגות".
האם אתה באמת מזהה הבעת חוסר פרגון כלפי המגזר העסקי?
"ברגע שתנועות המחאה קמו ברחה הממשלה מאחריות והפנתה את החצים למגזר העסקי. זה לא היה צודק. אולי בחלק מהמקרים היה בכך טעם, כמו בתלונות על שכר הבכירים. אני מתנגד לשכר המוגזם בחלק מהחברות הציבוריות, אבל הטחת טענות במגזר העסקי אינה אחראית. המגזר נלחם כל הזמן, מתייעל ותורם לפיתוחה של המדינה; להצביע עליו כעל האחראי לזה הוא תרגיל בהתחמקות מהמחאה, שלצערי הצליח. עד לאחרונה לא הופנו טענות לממשלה אף שבתחום הדיור לא נרשמה הצלחה. נוח יותר למחות נגד המגזר העסקי".
מהי הסכנה שטמונה בכך - גל פיטורים, בריחת משקיעים?
"רוב רובו של המגזר העסקי משלם משכורות ומסים ומסייע בפיתוח המדינה. אסור לפגוע בו, אבל פגעו בו: ביטלו את הפחתת מס החברות ואף העלו אותו. המחאה החברתית היתה הזדמנות מצוינת להורדת המע"מ על מזון, שאינו קיים ברוב מדינות העולם, ויש לי ביקורת קשה על שזה לא נעשה. 25% מהכלכלה הישראלית לא משלמים מס אמת, ואם יתחילו לשלם אותו יהיה אפשר לשנות את סדר העדיפויות. אין שום סיבה לא לגייס צבא של מפקחים ולתחיל לגבות מס. תספיק גבייה של רבע מהיקף הכספים הלא מדווחים".
הבורסה גוועת, חברות הפסיקו להנפיק. איך אתה מתייחס למצב?
"אף שראש הממשלה דרש משריו לשתוק בעניין האיראני, הוא ממשיך לדבר על זה, וכמוהו גם שר הביטחון, הרמטכ"ל, חברי הכנסת והשרים. נושא הגרעין האיראני ממלא את התקשורת יום־יום, וזה לא עושה טוב לכלכלה בלשון המעטה. אדם ששומע שמדינה בדרום אמריקה מדברת על מלחמה איומה וחוששת משואה גרעינית עם מאות הרוגים משקיע שם? אז למה אנחנו מתפלאים שאנשים מדירים את רגליהם? אפילו הציוני הגדול ביותר לא ישקיע כאן אם נותר לו שמץ של חשיבה עסקית".
אז אתה אומר שהכסף בורח מכאן בגלל האיום האיראני?
לא רק המשקיעים הזרים בורחים, גם הישראלים. חלקם לוקח את הכסף ומשקיע בחו"ל מאותה הסיבה. מה הם יעשו כשמפחידים אותם, כשאומרים להם שלא בטוח מתי יעופו פה טילים? מלבד כל אלה יש כאן בעיות של רגולציה והגזמה שלא היתה שנים. אני מסכים שבחלק מהמקרים הרגולציה במקומה ואפילו חסרה, כמו בנושא הערכות השווי, אך יש גם רגולציה עודפת שגורמת לקושי בהשקעות ובהנפקת חברות. אני חושב שנדרש איזון".
כתעשיין כמעט אף פעם לא קיטרת. תמיד היית אופטימי, גם כשהייצוא נפגע.
"נכון, אבל זה כבר מוגזם. העלויות של תעריפי החשמל והמים מוטלות היום על התעשייה. למרות כל אלה אני אופטימי ויודע שיש לתעשייה ולכלכלה בארץ עתיד טוב ויציב יותר לעומת אירופה וארה"ב. למרות הפגיעה בייצוא בעקבות האירועים באירופה אנחנו מתגברים, והבסיס הכלכלי של ישראל איתן, אם לא מביאים בחשבון את ההפחדות הביטחוניות. אנחנו צריכים להירגע ולהכין את עצמנו למקרה שאויבינו ירצו להתגרות בנו. אבל הגיע הזמן להפסיק את הדיבורים שמערערים את ביטחון המשקיעים".
עם יד על הלב: האם נסטלה, בעלת השליטה באסם, היתה מגיעה לישראל במצב הנוכחי?
"נסטלה הגיעה לכאן בשנת 1995, ומאושרים מאוד שם ממצבה של אסם. אני מסכים שזו בעיה שמשקיעי החוץ קוראים על הנעשה כאן ומקווה שהדיבורים ייפסקו והכלכלה הישראלית תקבל לתוכה עוד משקיעים. בקשר לשאלה על נסטלה, אני מעדיף לא לענות. אני מציע שתשאל שם במישרין".
המשקיעים בורחים, אבל שלמה אליהו רכש את השליטה במגדל. מפתיע?
"אני מכיר ומוקיר את איש העסקים שלמה אליהו, הוא איש יקר שעשה במו ידיו מעשים גדולים ובנה את עצמו מכלום, ואני מאחל לו הצלחה רבה. בעקבות רכישת מגדל גם איחלתי לו את זה באופן אישי. קניית מגדל מתאימה לו. הוא חושב בגדול".
מונית ליו"ר המועצה המנהלית בבנק ישראל. מה בדיוק אתה עושה שם?
"על־פי חוק בנק ישראל החדש, המועצה המנהלית צריכה לפקח על פעולות הבנק שאינן כלכליות ומוניטריות, בין השאר בנושא התקציב, הדוחות הכספיים, הביקורת הפנימית והמחשוב. אני מאמין שלפעילות המועצה יש משמעות, ומדברי הנגיד ואנשיו עולה שגם הם חושבים כך. צריך לתת את מלוא השבחים לסטנלי פישר על שהסכים למנות מועצה שתפקח עליו. לא הרבה אנשים מוכנים להקים גופים שיפקחו עליהם, אבל פישר תומך גדול ברעיון. מאז ומתמיד הערכתי את הנגיד והוא מוכיח את עצמו".
אחיך גד פרופר מכר את אחזקותיו באסם. אתה הבא בתור?
"הוא מכר את מניותיו לנסטלה בעקבות פרישתו לגמלאות בסוף 2011 וכדי להיכנס להשקעות אחרות שבכוונתו לבצע ולנהל; כיום הוא ממשיך לשמש כדירקטור באסם. באשר אליי, אני מכרתי מעט מאוד ממניות אסם וכבר שנים לא מכרתי שום מניה. אני מחזיק ב־4.9% מאסם, מאמין בה וחושב שזו השקעה טובה. אני רשאי למכור אותן בכל יום דרך הבורסה ולא חלה עליי מגבלה. זה נכון שאחי העדיף למכור את מניותיו לנסטלה, אבל מבחינתי הכל פתוח".
אתה חוגג בשבוע הבא 71. מה תוכניותיך לעתיד?
"לפני שנה הוארך המינוי שלי ליו"ר אסם ב־3 שנים עם אופציה לשנתיים נוספות. עברה שנה ונותרו לי 4 שנים. בינתיים אין לי שום תוכניות אחרות. אני אוהב את אסם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם