ראשי » עסקים » צרכנותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

תרופות סבתא

אף שתקרת ההשתתפות העצמית שנקבעה היא 15%, הציבור משלם 2.5 מיליארד שקל בשנה על תרופות - יותר מ-30%; ההוצאה גדלה עם הגיל ומגיעה לשיא דווקא בשנים שבהן ההכנסה מצטמצמת; משרד הבריאות בוחן דרכים לפתרון הבעיה, ובהן הגדלת ההנחה לקשישים

ההוצאה על תרופות גובה מהציבור כ-2.5 מיליארד שקל בשנה - הוצאה שלרוב הולכת וגדלה עם הגיל ומגיעה לשיאה דווקא בשנים שבהן ההכנסה הולכת ומצטמצמת. כעת מתכוונים במשרד הבריאות לפעול להקל על האוכלוסייה המזדקנת. "ההוצאה על התרופות היא נקודת החיכוך הגדולה ביותר בין הציבור לקופה. הקופות גובות את התשלום על-פי החוק, אבל מדובר בנטל גדול", אומר יואל ליפשיץ, סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, "המשרד מחפש דרכים יצירתיות להפחית את נטל השתתפות העצמית בתרופות, בעיקר בקבוצות שהנטל עליהן גדול יותר כמו אוכלוסיית הקשישים".

בשנת 1998, כשקופות החולים נקלעו למשבר כלכלי, מצאה המדינה פתרון בדמות שימוש מוגבר בגביית ההשתתפות העצמית מהציבור עבור שירותים רפואיים, ביקורים אצל רופא ורכישת תרופות. כך למשל, נקבעו תקרה של 15% בהשתתפות עצמית עבור תרופות ומינימום של 14 שקל. במקביל ניתנו פטורים לאוכלוסיות מסוימות, כמו חולים אונקולוגיים הזקוקים לתרופות יקרות במיוחד, והוענקו הנחות לניצולי שואה, לאסירי ציון, לנכים ולקשישים.

אך עם השנים הנטל על הציבור בכל הקשור לתרופות, אפילו תרופות שבסל, הולך ומכביד. לפי נתוני משרד הבריאות, שליפשיץ הציג לאחרונה בכנס הרוקחים השנתי, כ-21% מהוצאות קופות החולים מיועדות לציוד ולתרופות, וב-2010 הן הוציאו כ-6.7 מיליארד שקל על תרופות שנמצאות בסל. באותה שנה שילמו המבוטחים 2.56 מיליארד שקל לקופות על תרופות שנמצאות בסל. משמעות הדבר היא כי בפועל החלק היחסי של הציבור בהשתתפות במימון התרופות גבוה מ-15% ועומד על יותר מ-30% מהוצאת הקופות על התרופות. הסיבה היא שקופות החולים רוכשות את התרופות ביעילות ובזול, ולכן ההוצאה שלהן נמוכה יותר.

טענת הנגד של הקופות היא כי הן ועדת סל התרופות, הקובעת את מספר החולים הזכאים לכל תרופה ומעריכים את מחירה, מתקצבת אותן בחסר. לפני כשנה בדק משרד הבריאות את הנושא ומצא כי לאורך השנים דווקא נרשם עודף של כ-150 מיליון שקל בתקצוב הכולל של התרופות. בעקבות זאת הורה המשרד להחזיר באופן חלקי את הכסף לציבור באמצעות הפחתה של כשליש מההשתתפות העצמית על תרופות גנריות - מ-15% ל-10%.

הוראת המשרד הזאת עוררה את כעסן של קופות החולים, שטענו כי הבדיקה היתה מגמתית וכי היא מתווספת לשחיקה האדירה בתקצוב סל הבריאות. שחיקה זו, לדבריהן, הביאה את כל הקופות לגירעונות כבדים ופוגעת בשירות שניתן למבוטחים. אך במשרד הבריאות לא מתכוונים לעצור. "הצלחנו להפחית את ההשתתפות העצמית ל-7.55% מעלות סל הבריאות, והמטרה היא להגיע ל-6.55%", אומר ליפשיץ.

כעת שוקלים במשרד לנקוט צעד נוסף להפחתת ההשתתפות העצמית, הפעם כדי להקל על אוכלוסיית הקשישים. מהנתונים שהוצגו לראשונה בכנס הרוקחים עולה הקושי שנוצר מההבדל בהוצאות על תרופות לפי הגיל. מהנתונים עולה בבירור כיצד ההוצאה על התרופות גדלה משמעותית ככל שהגיל עולה והמצב הבריאותי מידרדר. "עד גיל 5 ההוצאה על התרופות גדולה יחסית", מסביר לישפיץ, "אבל היא הולכת ויורדת ואז מתחילה לעלות שוב בגילאים 35-25, וממש קופצת בסביבות גיל 45. בגיל 65 ההוצאה גדולה כמעט פי 4 מההוצאה בגיל 45, וזה דווקא בגיל היציאה לפנסיה. זה נטל גדול כאשר ההכנסה פחותה, ויש לבחון דרכים להקל אותו".

אחת הדרכים שייבחנו היא להגדיל את הנחה לקשישים מ-10% ל-25%, אך בקופות החולים חוששים שצעד כזה יפגע עוד יותר בהכנסותיהן. "אני לא מתכחש

לכך שהשתתפות העצמית היא מקור הכנסה של הקופות", אומר ליפשיץ, "אבל זה לא אומר שהציבור צריך לשלם את המחיר. האתגר הוא למצוא מקור מימון אחר - לא הציבור - שלא יפגע בקופות".

באגודה לזכויות החולה שמחו לשמוע על היוזמה של משרד הבריאות, אך הבהירו כי לא יהיה די בכך. "החולה המבוגר הכרוני שונה מהחולה הצעיר, שכן הוא נאלץ להתמודד מדי יום ביומו עם מגוון של הוצאות שלא כלולות בסל הבריאות", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, "מציאות עגומה זו הביאה חלק גדול מהחולים המבוגרים לחסוך בטיפולים ובתרופות בגלל המעמסה הכלכלית המוטלת עליהם. מכאן שמעבר להפחתת ההשתתפויות העצמאיות על משרד הבריאות לגבש תוכנית ייעודית שמביאה בחשבון את כל הוצאות הבריאות של החולה הכרוני המבוגר ומצמצמת אותן".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום צרכנות-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...