מה יעלה בגורלו של מתחם לביא
את עתידם של 70 דיירים במתחם לביא בגבעתיים תכריע היום הוועדה המחוזית, כשתקבע אם מיזם פינוי-בינוי שמקודם כבר 12 שנה במתחם ייצא אל הפועל או יבוטל לטובת תוכנית שימור
כבר יותר מ-10 שנים מצפים הדיירים במתחם לביא בגבעתיים למימוש תוכנית פינוי-בינוי. המתחם, ששטחו 7 דונם, ממוקם ברחוב לביא על גבול רמת גן-גבעתיים ומורכב מ-3 בנייני רכבת ישנים בני 3 קומות.
בבניינים הללו, שהוקמו לפני 80 שנה ושימשו כמעונות עובדים, יש 70 דירות ששטחן 60-50 מ"ר ללא ממ"דים ומקלטים. המתחם פסטורלי ועוטפים אותו עצי פיקוס מרשימים, אך השפעת השנים ניכרת בבניינים הרעועים. העצים הגדולים שולחים שורשים המרימים את מרצפות הדירות ואת שבילי ההליכה ממקומם ופוגעים בתשתיות הביוב הישנות.
בשנת 2000 הכריז משרד השיכון על המתחם כמיועד לפינוי-בינוי, ובמקום קודמה תוכנית שזכתה לתמיכתה של עיריית גבעתיים ולחתימות של כל 70 הדיירים במתחם.
לפי התוכנית, שקידמה במשך רוב השנים חברת אפריקה ישראל ובהמשך חברת נוה גד מקבוצת נכסים ובניין, ייבנו במקום הבניינים הישנים שני מגדלים בני 29 קומות ו-225 דירות חדשות ששטחן הממוצע 115 מ"ר. התוכנית, שכללה גם בניית מבני ציבור והקמת תשתיות חדשות, קיבלה ב-2005 את אישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ובמשך 4 שנים נדונה ותוקנה בוועדה המחוזית עד שהופקדה להתנגדויות ב-2009.
הוועדה שמעה את ההתנגדויות השונות לתוכנית, שהוגשו בין היתר עלידי תושבי רמת גן המתגוררים סמוך למתחם, אך דחתה את כולן ואישרה את התוכנית.
לאחר האישור ביקשה החברה להגנת הטבע להשמיע טענה כי המתחם בכלל ראוי לשימור, מאחר שבשנותיה הראשונות של המדינה הוא שימש כמעונות פועלים.
מבחינה ויזואלית הבניינים רחוק ים שנות אור מהבניינים לשימור בשדרות רוטשילד בתל-אביב למשל, אך הוועדה המחוזית קיבלה את טענת החברה להגנת הטבע. בכך הוכרז למעשה מתחם לביא כמיועד לשימור ונסתם הגולל על פרויקט הפינוי-בינוי המתוכנן בו.
תושבי מתחם לביא, העירייה ונוה גד הגישו באוגוסט 2011 ערר על ההחלטה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בערר, שהוגש באמצעות היועצת המשפטית של עיריית גבעתיים, עו"ד תמר לרנר, טענה העירייה כי למתחם אין כל ערך אדריכלי מיוחד, אלא רק רעיון חברתי-אידאולוגי שעמד
עוד הבהירה העירייה בערר כי האינטרס בהתחדשות עירונית של העיר, האינטרס של דיירי המתחם והחשיבות של הוספת יחידות דיור לעיר גבוהים מאינטרס השימור.
העירייה ציינה כי שימור הרעיון החברתי-אידאולוגי יכול לבוא לידי ביטוי בחיוב היזם להנציח את המתחם באמצעות הקמת מוזאון ושימור העצים במתחם. עוד צוין כי טענות השימור לא הועלו בישיבות שערכה הוועדה המחוזית ולא בעשרות ההתנגדויות שהוגשו במשך 10 שנים, וכי התוכנית זכתה לתמיכת הוועדה המחוזית לכל אורך התקופה.
יתרה מכך, טענה העירייה, אין כל סיכוי לממש את שימור המתחם בשל פגמים תכנוניים שאינם מאפשרים זאת, לרבות היעדר ממ"דים ופתרונות חניה.
"דחיית התוכנית דנה את חוכרי הדירות במתחם לביא להמשך חיים עלובים בדירות ובמתחם שהפכו לסלאמס ושאין כל אפשרות לשקמם ללא אישור התוכנית", נכתב בערר, "ההחלטה גוזרת על הדיירים המשך סיכון חיי אדם בשל היעדר ממ"דים או כל מקלט אחר ובשל היעדר כל אפשרות מעשית לחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה".
בנובמבר 2011 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להחזיר את התוכנית לשולחן הדיונים של הוועדה המחוזית, וזו תכריע היום את גורל המתחם, לאחר שבהחלטה לדחות את התוכנית לטובת שימור המבנים "נפל פגם מהותי".
בחודשים האחרונים הוגשה לוועדה המחוזית תוכנית מתוקנת למתחם בהמלצת יועץ השימור האדריכל אמנון בר אור, ולפיה אחד מ-3 בנייני הרכבת ישומר, אך התושבים עדיין יזכו להתחדשות עירונית.

"החלטנו להגיש תוכנית מתוקנת שיש בה התייחסות מהותית לנושא השימור, והמשמעות היא שימור של אחד מהמבנים ושל החצר סביבו", אומר ראש עיריית גבעתיים ראובן בן שחר, שכמו דיירי המתחם תולה תקוות רבות בהחלטת הוועדה המחוזית היום.
לדבריו, "הקומה הראשונה במבנה שישומר תוקצה לפעילות עירונית, ובשתי הקומות העליונות ייבנו דירות קטנות שיושכרו לסטודנטים בני העיר. גם שדרת העצים המיוחדים תישאר במקומה ולא תיפגע. למעשה, משכנות הפועלים של פעם יהפכו בחלקם לדיור בר השגה".
מי שליוותה את התוכנית לאורך השנים היתה מנהלת אגף תכנון ערים במשרד השיכון סופיה אלדור, שפרשה לפני כחודשיים מתפקידה לאחר 40 שנה.
"ביטול התוכנית במתחם לביא הוא בבחינת עינוי דין לדיירי המקום וליזמים", היא אומרת, "במשך 12 השנים שהתוכנית מקודמת במוסדות התכנון איש לא העלה את נושא השימור - לא מתכננת המחוז הנוכחית נעמי אנג'ל ולא מתכנן המחוז הקודם יוסי פרחי. דיירי המתחם, רובם מבוגרים שגרים בתנאים לא ראויים, ממתינים לפרויקט כבר הרבה שנים.
"לא ייתכן שמוסדות התכנון מדברים על דיור בר השגה ובפועל עושים בדיוק את ההפך. פינוי-בינוי הוא פרויקט חברתי ולא רק נדלני. אם היו מעלים מלכתחילה את נושא השימור, הגורמים המעורבים היו נערכים לכך מראש וחלק מהדיירים היה בוחר בפתרון מגורים אחר.
"אפילו החברה להגנת הטבע, שהעלתה את נושא השימור, אמרה לאחר ביטול התוכנית שהיא לא התכוונה שהתוכנית כולה תבוטל".