משרד המשפטים, משרד התקשורת והאוצר רוצים לשמור על שליטה ומונעים את השינוי
מנשה סמירה, המנכ"ל הפורש של הרשות השנייה, אומר כי יש לאחדה מיד עם מועצת הכבלים והלוויין, אך לטענתו הדרג הפוליטי חוסם את המהלך: "זה אבסורד. צריך להקים רשות לאומית עצמאית לתקשורת"
כיום מועצת הרשות השנייה אחראית לזכייניות רשת, קשת ו ערוץ 10, וכן על תחנות הרדיו האזורי. מועצת הכבלים והלוויין אחראית לחברות יס והוט ולערוצים הייעודיים שייכללו בממיר הדיגיטלי עידן פלוס, שלהפעלתו אחראית הרשות השנייה. לשני הגופים מתווספים משרד התקשורת וכן משרד האוצר, שאחראי לדמי הזיכיון שנגבים מזכייניות הטלוויזיה. לטענת סמירה, שמסיים כהונה בת 5 שנים במועצת הרשות השנייה, מצב זה פוגע בתעשיית התקשורת, אלא ש"את השינוי המבני חוסמת הפקידות המקצועית במשרד המשפטים, במשרד התקשורת ובמשרד האוצר, שרוצים לשמור על שליטה ועל כוח".
סמירה מספר כי לפני כחודש נפגש עם אנשי חברת שלדור, שמשרד האוצר ביקש ממנה לבחון יישום רפורמות בנושא הרגולציה במשרדי הממשלה ובתחומים שונים, ותחום התקשורת ביניהם. "הצעתי לאחד את גופי הרגולציה", הוא אומר, "אני סבור שצריך להקים רשות לאומית עצמאית לתקשורת, ועד שזה יקרה יש להקים מיד גוף ממוזג לשידורים. אמרתי לנציגי שלדור שלהערכתי הגוף הזה יכול לקום בתוך 6 חודשים, שיעבוד בשלב הראשון בשיתוף פעולה מלא ולאחר מכן יהיה מיזוג".
סמירה טוען כי לא פעם מתנגשים תחומי האחריות של מועצת הכבלים והלוויין ושל הרשות השנייה, ומי שנפגע מכך הם הגופים המשדרים. "קחו למשל את תחום הפרסום ואת כללי השיבוץ לפרסומות: לשני הגופים יש מדיניות וכללי אכיפה שונים. זה אבסורד. יש מקרים שבהם אחד מהגופים פסל תשדיר פרסום והאחר אישר אותו". זה לא האבסורד היחיד. גם בהתנהלות מול הזכייניות והיוצרים בנושא חובות התוכן וחובות ההפקה מסוגה עילית מנהלים שני הגופים מדיניות שונה לגמרי. כמו כן קיימת מדיניות נפרדת בסיווג התוכניות והגבלתן לצפייה לילדים.
"גם תחום הניו-מדיה נפגע מכך", ממשיך סמירה, "אין מודל של פתרון ולא היתה הסדרה כל השנים הללו, ומשום שאין מדיניות בנושא אז לרשות השנייה אין כל יכולת להתערב בתכנים שהזכייניות מעלות באינטרנט. משרד התקשורת בחן את הנושא אבל אנחנו מעולם לא שותפנו בעבודת המטה. בעיה נוספת נובעת מהתרחבות הגופים המשדרים. קשת מפעילה את ערוץ 24 ואת ערוץ 20, שמועצת הכבלים והלוויין אחראית להם; אבל היא משדרת בערוץ 2, שהרשות השנייה אחראית לו. בפרשת'האח הגדול' הופיעה קשת לשימוע גם אצלנו וגם במועצת הכבלים והלוויין. כל אחד מהגופים בודק בנפרד את הנושא ללא תיאום. נושא מהותי נוסף הוא התמלוגים שלא מוסדרים. חברות הכבלים והלוויין קיבלו הפחתה ופטור מתמלוגים, אבל הזכייניות ממשיכות לשאת בנטל כבד. יש איפה ואיפה והסיטואציה הזאת מביכה".
מנשה סמירה
יחצ
הכל פוליטיקה
לאור המצב והרפורמה התקועה בנושא המעבר לרישיונות, סמירה טוען כי אין מנוס מהקמת גוף משותף לפיקוח, רעיון שנמצא כבר שנים בבחינה במשרד התקשורת. "אמרתי את זה עוד בוועדת מרדכי (שהקים בשנת 2009 השר אריאל אטיא ס להסדרת השידורים בטלוויזיה - מ.מ), ואני אומר זאת לאורך כל הדרך. ב-2005 גם שילמתי על כך מחיר אישי - בזמן שהייתי יו"ר מועצת הרשות השנייה חשבה שרת התקשורת דאז דליה איציק ליישם את זה. היא בחרה ביורם מוקדי ואני הלכתי הביתה. אבל זה לא התרומם. הפקידות במשרדי הממשלה חסמה את הרעיון גם מחשש לאובדן כוח ושליטה".
שאלה נוספת שעולה היא אם הרשות הממוזגת שתקום תהיה עצמאית או שתהיה כפופה לאחד ממשרדי הממשלה. סמירה משוכנע: "היא חייבת להיות עצמאית כי היא עוסקת בתוכן, בשידורים ובחדשות. הרשות הממוזגת
צריכה להתיישב על התשתית של הרשות השנייה ולמזג אליה את מועצת הכבלים והלוויין, ולתת מענה מערכתי כולל לעידן הטלוויזיה הרבערוצית וגם לניו-מדיה. הגוף המאוחד יוכל לתת סוף-סוף את הדעת על עוגת הפרסום ההולכת ומתכווצת, להסדיר את נושא ההשקעה בתוכן, את נושא הבעלויות הצולבות, ובכלל, לעשות סדר בשוק הטלוויזיה. חשוב שהגוף הזה יהיה עצמאי לגמרי".
"הבעיה היא שגופי השידור רצו לפוליטיקאים בעבר וברגע שיהיה להם גוף רגולציה בעל סמכות, כוח ודעה הוא ישמש חיץ ויצמצם את הקשר הישיר עם הפוליטיקאים - קשר שהוא לרעת כל הגורמים. יש היום יותר מדי גופי רגולציה, לא מצליחים למזג אותם וכולם רוצים קשר ישיר לגופי השידור. זה כוח, זה שליטה וזה פופולרי".
במשרד האוצר סירבו להתייחס לעבודתה של חברת שלדור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם