Draw Something: דן פורטר מצייר כל הדרך לבנק
כל אוחז סמארטפון עם כישורי ציור מינימליים יסכים: Draw Something היא האפליקציה הלוהטת ביותר בעולם. בתוך שבועות היא חצתה את רף 50 מיליון ההורדות ועקפה אפילו את אנגרי בירדס. דן פורטר, שעומד בראש OMGPOP שיצרה אותה ונמכרה לענקית זינגה תמורת 180 מיליון דולר, מספר בראיון בלעדי על המילים שהכניס לאפליקציה לכבוד הפסח
המשחק Draw Something פשוט מאוד: השחקנים צריכים לצייר מילים ושותפיהם למשחק צריכים לנחש אותו. בתוך שבועות ספורים מרגע השקתו הצליח המשחק לרשום יותר מ־50 מיליון הורדות בגרסת הסלולר לאנדרואיד ולאייפון, והוא ממוקם בראש טבלת ההורדות של אפסטור ושל גוגל פליי.
פורטר הודה כי מצבה הפיננסי של החברה היה בעבר "בכי רע", והיא מיצתה את כל כספי ההון־סיכון שגייסה בעבר - 17 מיליון דולר. כעת, על־פי ההערכות, היא מכניסה יותר מ־100 אלף דולר מפרסום בלבד מדי יום ביומו בנוסף להכנסות של מיליוני דולרים ממכירת הגרסה המלאה לאפליקציה.
"אנחנו מכניסים בכל יום סכום גבוה מזה שהכנסנו בעבר בחודש מלא", אמר בעבר פורטר. ההצלחה לא נעלמה מעיניו של מייסד זינגה מארק פינקוס, שראה איך החברה הקטנה OMGPOP עוקפת אותו בסיבוב ובהחלטה מהירה וכמעט אינסטנקטיבית רכש אותה ב־180 מיליון דולר.
"אני עדיין לא מצליח לתפוס את זה, כל הפרסום המיידי מרגיש לי סוראליסטי כי אני בדיוק אותו אדם שמגיע למשרד בכל בוקר", אומר פורטר לעסקים שישי בראיון ראשון ובלעדי בישראל. "בכל בוקר אני קם וחושב שזה עומד להיעלם, שאני אגלה שהכל לא באמת קרה לי. אולי זה עניין נוירוטי יהודי - לצפות תמיד שמשהו לא ילך בסדר".
במציאות הכל הולך לך יותר מבסדר. לפני זמן קצר עמדה החברה שלך בפני פשיטת רגל והיום אתם הדבר הכי לוהט בעולם משחקי המחשב. האמנת שיום אחד תדיח את אנגרי בירדס מהמקום הראשון בטבלת ההורדות?
"לא דמיינתי את זה בחלומות הכי מתוקים שלי. גם אם היו אומרים לי את זה לפני חודש, לא הייתי מאמין. הכל קרה מהר כל כך. זו תוצאה של עקשנות, מזל והרבה עבודה קשה. אין איזה סוד, פשוט מעולם לא הסכמנו לוותר".
אז מה אתה עושה בכל הכסף?
"בניגוד למה שחושבים, ממש לא התעשרתי. אני לא הולך לקנות שום דבר מטורף ונראה שהחיים שלי ימשיכו להיות בדיוק אותו הדבר".
פורטר גדל בפילדלפיה, לדבריו במשפחה רגילה לחלוטין. "לא הייתי גיק מחשבים או משהו כזה - בדיוק להפך. אהבתי לעשות את הדברים שכל הילדים עושים - לרכוב על אופניים ולשחק עם חברים ברחוב. אהבתי מאוד מוזיקה ולמדתי לנגן בפסנתר ובגיטרה, ראיתי את העתיד שלי כמוזיקאי".
גם לימודיו האקדמיים של פורטר לא מאותת על הפיכתו העתידית ליוצר האפליקציה הלוהטת ביותר מ־100 מדינות. כמו ילד יהודי טוב, הוא הלך ללמוד היסטוריה באוניברסיטת פרינסטון היוקרתית, וכשסיים, במקום להשתלב בחברת ענק, הוא בחר לסרב להצעות עבודה מפתות וללמד בבית ספר יסודי ציבורי בניו־יורק לילדים מעוטי יכולת ממוצא אפרו־אמריקאי והיספני.
"לא הניעו אותי מכסף והצורך לפתח קריירה, אלא רק הרצון לעשות משהו מעניין. זו היתה אחת החוויות המפעימות בחיי. הילדים היו מדהימים ולימדו אותי הרבה על החיים. בארה"ב אנשים מונעים מדעות קדומות לגבי מעמדות ומיעוטים, שמבוססות על פרסומים בספרים ובעיתונים, אבל כל אדם הוא עולם שונה ואי אפשר להכליל. זה כמו שאקרא על הקונפליקט הישראלי־פלסטיני ואחשוב שכך אבין את הסכסוך - המציאות בשטח מורכבת הרבה יותר".
עבודתו כמורה הובילה את פורטר להצטרף לארגון קטן שמגייס מורים איכותיים לבתי ספר ציבוריים. הוא נעשה לנשיא הארגון, ובהנהגתו הוא צמח מכמה מורים בודדים ליותר מ־1,000 מורים שמשרתים את הקהילה.
בשלב הזה היית כבר בן 30. מתי סוף־סוף גילית את עולם המחשבים?
"רק ב־1999, כשהתחילה לפרוח תעשיית האינטרנט, הבנתי שאני רוצה לקחת בה חלק. זה היה נראה לי מרתק. עברתי לגור בסן פרנסיסקו והקמתי עם חבר שלי אתר אינטרנט לרכישה מקוונת של כרטיסים להופעות, Ticketweb. כעבור זמן קצר יחסית כבר היו לנו 1,000 לקוחות, ושנתיים לאחר מכן מכרנו את האתר עבור 32 מיליון דולר".
ממורה עני הפכת כמעט בן רגע למיליונר היי־טק. לא רע.
"לצערי העיסקה הזאת ממש לא הפכה אותי למיליונר. רוב הבעלות על החברה היתה בידי המשקיעים והכסף הופנה אליהם. זה גם לא היה בן רגע, אלא תוצאה של הרבה עבודה קשה. לשמחתי, העסק שהצליח לימד אותי רבות על התחום ושימש בשבילי מקפצה מקצועית לתפקיד הבא".
והתפקיד הבא לא היה סתם תפקיד. פורטר, שכבר סומן בעיני ציידי מוחות כיזם יצירתי, מונה לסגן נשיא בכיר לפיתוח תאגידי בקבוצת וירג'ין. תואר ארוך למשרת החלומות של החברה - למצוא את המיזם היצירתי והמרגש הבא שיסחוף את תאגיד הענק קדימה.
והתפקיד הבא לא היה סתם תפקיד. פורטר, שכבר סומן בעיני ציידי מוחות כיזם יצירתי, מונה לסגן נשיא בכיר לפיתוח תאגידי בקבוצת וירג'ין. תואר ארוך למשרת החלומות של החברה - למצוא את המיזם היצירתי והמרגש הבא שיסחוף את תאגיד הענק קדימה.
אחרי שבעלי וירג'ין ריצ'רד ברנסון כבר השיק בעצמו את הטיסות המסחריות הראשונות לחלל,
כך פגש פורטר את מייסד OMGPOP צ'רלס פורמן, שסיפר לו על החברה הקטנה שהקים למשחקי מחשב. "לא היה לה כסף ועבדו בה 6 אנשים בקושי, אבל רציתי להתרגש שוב ולחוש איך זה ליצור מאפס. אין דבר נפלא יותר עבור יזם מאשר להתחיל מכלום ולהגשים את החלומות לאט־לאט".
כך, בהחלטה של רגע, אחרי כמה שנים כמנהל בכיר ומצליח בתאגיד הענק, החליט ב־2008 לעזוב את המשרד הגדול, את המשכורת השמנה ואת המזכירה האישית ולצאת להרפתקה חדשה. בשלב הזה הוא גם זנח סופית את הרעיון לעסוק במוזיקה. "האמנתי שאוכל להתפרנס מזה, אבל במהלך הזמן הבנתי שזה קשה מאוד ונדרשים כישרון ומזל רבים כדי להצליח בתחום. החלטתי ליהנות מנגינה רק כתחביב".
כך התחיל הצעד הראשון של פורטר בדרכו ליצירת משחק סלולר שמאות מיליוני אנשים בכל העולם התמכרו אליו. כמו בכל סיפור סינדרלה ההתחלה היתה קשה. לפורטר ולשותפו פורמן בקושי היה כסף לשלם שכר דירה עבור משרד קטן וצפוף בלב אזור התעשייה הזול Garment district. "זה ממש לא היה זוהר", אומר פורטר.
במשך 3.5 השנים לקיומה של OMGPOP גדלה החברה והתפתחה עד שמנתה 42 עובדים, שיצרו יחד 35 משחקי מחשב לפלטפורמות תקשורתיות שונות. החברה נחלה הצלחה יחסית, אך לדברי פורטר, הוא הרגיש תסכול מתמשך משום שלא הצליחו להתעלות מעל הבינוניות שלהם וליצור את הדבר הבא. "כל הזמן היינו רק בסדר ולא נהדרים. אנשים עבדו ויצרו, אבל מפני ששום משחק לא תפס באמת את השוק, כל הזמן קיבלתי את המסר שאני לא מצליח ליצור משהו גדול מספיק. זה כמו מוזיקאי שהוא לא פופולרי מאוד אבל כן מופיע. יש לו קהל אוהדים צמוד שאומר לו שהוא נפלא, אבל הוא לא פורץ לקהלים גדולים באמת".
ואז נולד Draw Something. לדברי פורטר, "זה משחק פשוט מאוד שיצר צוות של 5 אנשים. הוא נבנה במקור למשחק בפייסבוק וברשת ולא הצליח בצורה יוצאת דופן. כדי להתאים אותו לשימוש בסמארטפון החלטתי לעשות בו כמה שינויים ולהפוך אותו ממשחק תחרותי למשחק חברותי. אני חושב שאנשים אוהבים לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים יותר מאשר להתחרות בהם, וזה הופך את המשחק לכיפי הרבה יותר. דאגנו גם להפוך את המשחק לכמה שיותר מצחיק דרך בחירה נכונה של מילים".
אבל רק כאשר מזינגה התקשרו הבנתי שההצלחה אמיתית, שיצרנו משחק שתפס באמת את תשומת הלב העולמית. לכן העיסקה עם זינגה היתה הכרה בהצלחה שלנו במובנים רבים".
למה בחרתם להתקשר דווקא עם זינגה?
"לחברה הזאת יש יכולות מדהימות וטכנולוגיה מרשימה ומתקדמת, ולכן היה כדאי לנו, כחברת משחקים שרוצה להמשיך ולהתפתח, לחבור אליה. בלי החיבור הזה היינו צריכים לפתח את הטכנולוגיה בעצמנו, וזה בזבוז זמן, כיוון שלזינגה הטכנולוגיה הטובה ביותר בתחום. גם הכרתי את העובדים בזינגה, ואני יכול לומר בביטחון שההנהלה יצאה מגדרה כדי לגייס לחברה את האנשים המוכשרים והטובים ביותר".
כעת, כשיש לך משאבים לעשות כל משחק שאתה חולם עליו, מה היעד הבא?
"אני רוצה לפתח ל־Draw Something חידושים שיגרמו לאנשים לרצות לשחק בה גם בעוד שנתיים. כמו כן, המטרה הבאה שלי היא לנסות לפצח מה גורם לאנשים להיות מעורבים במשחק. אני אוהב במיוחד משחקים חברותיים כמו Draw Something, ובזינגה המשחק האהוב עליי הוא Friends with Words, גם כן משחק חברותי מאוד".
הגשמת החלום והמכירה לזינגה לא "עברו חלק". במקביל לפרסום על הרכישה נודע בתקשורת האמריקאית ויכוח סוער במיוחד בין פורטר לבין עובד אחר של OMGPOP, שי פירס, על דפי הטוויטר. פירס התנגד למכירת החברה לענקית המשחקים וטען ברשת כי זינגה היא "ישות שתהרוס את החברה" ואף "מרושעת". בתגובה צייץ פורטר בלי למצמץ: "עובד שמעדיף להתפטר מאשר להצטרף לזינגה הוא כישלון חלש ואנוכי". פורטר התנצל על הדברים, אך הנזק התדמיתי כבר נעשה. לראשונה מאז המקרה מגיב פורטר לפרשה וטוען כי זו היתה טעות של מתחילים. "כשכתבתי את הדברים שכחתי שזו כבר לא חברה קטנה ולאנשים אכפת ממני וממה שאני כותב. למדתי בדרך הקשה שעשיתי טעות".
פורטר, שגדל במשפחה יהודית לא מסורתית, אומר כי יש לו קשר חם לישראל וגם שני עובדים ישראלים בחברה. "הישראלים יצירתיים מאוד וכולם יודעים שיש לכם תעשיית היי־טק מצליחה", הוא אומר.
בשל עבודותיהם של ההורים - אביו ג'רי פרופסור למתמטיקה ואמו ג'ודי פרופסור לסוציולוגיה - נסעו בני המשפחה למחקרים בכל העולם. לישראל הם הגיעו ב־1973, כשדן היה בן 7, היישר למלחמת יום הכיפורים. "אני עדיין זוכר את היום שהמלחמה פרצה בו. היו סירנות חזקות וירדנו למקלטים. נסענו כולנו על הכביש וחייל עצר אותנו באמצע הדרך ואמר שאנחנו לא יכולים להמשיך, כי בשטח שלפנינו מתנהלת לחימה. כילד קטן לא ממש הבנתי את משמעות הדברים, אבל זו בהחלט היתה חוויה יוצאת דופן".
בשנות ה--90 ביקר שוב את דודיו בישראל, ולדבריו עשה "וי" על כל האתרים הפופולריים בה. "הייתי במצדה, בים המלח ובתל־אביב, ואני זוכר בעיקר את הלחות ואת דחיפות האנשים באוטובוס". אף שבארה"ב הוא לא שומר על אורח חיים יהודי ונשוי לאישה לא יהודייה, שיש להם שני ילדים משותפים (בני 11 ו-13), הוא מספר: "אני לא אוכל כשר, וכמו רוב היהודים בארה"ב גדלתי באווירה רפורמית, אבל אני כן מרגיש מחובר לתרבות היהודית שלי והיא חלק ממי שאני. אני חוגג את חג הפסח ולכבודו אפילו הכנסנו למשך שבוע את המילים 'הגדה ו'סדר' לאפליקציית Draw Something", הוא מספר בגאווה וצוחק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם