אשראי וטוב לי?
שיתוף הפעולה בין ישרכארט ללאומי קארד מהווה מהפכה עסקית, אך מה התועלת הסופית של הצרכן המשתמש בכרטיסי הפלסטיק?
הסכם ישראכרט ולאומי קארד הוא אכן מהפכני במישור העסקי. זו הפעם הראשונה שחברה עסקית פרטית )ישראכרט(, שפיתחה במיטב כספה מותג פרטי, נאלצת לחלוק חינם-אין-כסף את פירות הצלחתה עם גופים עסקיים מתחרים.
יש בכך משהו לא הוגן. במידה מסוימת ניתן לכנות את התופעה טפילות עסקית. אבל בימים אלה כולם עוברים לדום כשמדברים על רווחת הצרכן. ועדיין, בעבר כבר היו תקדימים בינלאומיים ומקומיים (בעיקר בתחום התשתיות) לשימוש בהפקעת הבלעדיות על זכויות עיסקיות.
כך למשל חברות הכבלים ובזק יחויבו בקרוב לארח חברות תקשורת המעוניינות לנצל את התשתיות שלהן (במתכונת המכונה בעגה המקצועית "שוק סיטונאי") לצורך הגברת התחרות.
גם חברות מחשבים בינלאומיות כמו מיקרוסופט חויבו על-ידי בתי המשפט לאפשר למתחרים שימושים בתוכנות שפיתחו באופן בלעדי. הסכמתה של לאומי קארד לשלם עמלת סליקה נוספת לישראכרט (ויזה כאל לא הסכימה) היא בהחלט במקומה והוגנת.
ישראכרט קנתה ביושר את התערבות המחוקק. היא
לא אפשרה עד היום לבתי עסק שעבדו עם מתחריה, ויזה כאל ולאומי קארד, לסלוק את המותג הפרטי שלה. לקוח שביקש לשלם בישראכרט ברשת קפה ג'ו או ברשת סופרפארם, לא יכול היה לעשות זאת.
הבלעדיות שישראכרט נהנתה ממנה אפשרה לה לגבות עמלות יתר מנופחות הגבוהות ב-50% מעמלות המתחרים.
ההסכם החדש בינה לבין לאומי קארד, שהואץ בין השאר בזכות התערבות המחוקק, יאפשר סוףסוף גם לבתי עסק שעובדים עם לאומי קארד לסלוק כרטיסי ישראכרט. רמת השירות תשתפר לתועלת ציבור מחזיקי האשראי.
התוצאה האולטימטיבית היא שעמלות היתר ששולמו עד כה לישראכרט יופחתו לקול מצהלות משתמשי הכרטיסים.
עמלות אלה, המכונות בעגה המקצועית "עמלות צולבות", כבר הופחתו בעקבות התערבות הממונה על ההגבלים, הפחתה שגילחה מאות מיליוני שקלים מרווחי חברות האשראי.
השאלה המהותית היא אם בתי העסק יחלקו בעמלות המופחתות עם הצרכן הסופי. האם ליטר בנזין בתחנת דלק, בושם ברשת סופר-פארם או מוצר מזון באחת מרשתות השיווק יעלה מהיום פחות בהשוואה למחירו לפני ההסכמים?
במילים אחרות, האם באמת אשראי וטוב לי? סימן השאלה הגדול נותר עדיין במקומו. בתי העסק ישאירו את הרווח אצלם. כפי שכבר ראינו, מחירו של ספל קפה ברשתות הקפה לא די שאינו יורד - אלא בשבועות האחרונים הוא אפילו עולה.