"מנהלי בנקים זרים אינם מגיעים לישראל בגלל המעורבות של הרגולציה"

יו"ר פסגות ד"ר אהוד שפירא מודאג מדמי הניהול שנחתכו וממצוקת האשראי החוגגת, אבל חושש בעיקר מהתהדקות הרגולציה. בראיון בלעדי הוא מדבר על זהבית כהן ש"לחלוטין מחוץ לתמונה בפסגות" ועל אופנת התספורות: "לבנקאים יש זיכרון ארוך והם לא מוכנים לסלוח"

יהודה שרוני | 28/4/2012 9:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
את יו"ר דירקטוריון בית ההשקעות פסגות ד"ר אהוד שפירא ניתן לכנות מר קונצנזוס. הוא מתנסח בזהירות, משתדל לא לדרוך על יבלות ובכל פעם מחדש מוכיח את זכאותו לתואר המבוגר האחראי במערכת הפיננסית הישראלית. ובכל זאת, לשפירא, שמכיר את המערכת על גווניה הרבים, יש מה להגיד על תופעות רווחות במשק, שהכניסו גם את פסגות לברוך לא קטן.

על מצבו הקשה של פסגות בשנת 2011 יעידו הדוחות הכספיים שלו, שאינם חייבים בפרסום משום היותו בית השקעות פרטי שאינו נסחר בבורסה. הרווח התפעולי של פסגות ירד ב-16% ב-2011 בהשוואה לשנה שקדמה לה והסתכם ב-335 מיליון שקל. ההכנסות נשחקו ב-7.4% והסתכמו ב-910 מיליון שקל, והירידה בחלקה מוסברת בתחרות החריפה בענף הגמל, שכן פסגות מנהל קופות גמל שהיקפן 46 מיליארד שקל.

מצב פסגות אינו שונה מהותית מזה של בתי ההשקעות המתחרים שספגו מכה קשה ב-2011. כך למשל, ההכנסות של אקסלנס נשחקו ב-8.5% באותה השנה.
ב-2010 ספג פסגות קנס מנהלי של 150 מיליון שקל בעקבות הסתבכות חלק ממנהליו בעבירות פליליות לכאורה. בסוף 2011 הסתכם הונו העצמי של פסגות ב-1.8 מיליארד שקל. התשואה נטו על ההון היתה אפסית, משום שהרווח הנקי ב-2011 היה שולי ועמד על מיליוני שקלים בודדים.
בית ההשקעות, בראשות המנכ"ל רונן טוב, מנהל כיום תיק נכסים שהיקפו 142 מיליארד שקל ומעניק שירות ל-1.25 מיליון לקוחות. פסגות נשלטת בידי קרן איפקס 77% וב-23% ממניותיה מחזיקה קרן מרקסטון.

בבית ההשקעות החליטו להתייעל ולקצץ חלק מההוצאות כדי לחזור לשיעורי רווחיות סבירים. בעבר, כשמנכ"ל פסגות היה רועי ורמוס, דובר על אפשרות להנפיק אותו בבורסה, אבל נוכח המצב השלילי בשוקי ההון ירד הרעיון מהפרק.
 
אהוד שפירא. הפך יו
אהוד שפירא. הפך יו"ר פסגות בזמן אחד מרגעי השפל של בית ההשקעות רענן כהן

מדוע שלא תפרסמו רשמית את הדוחות של פסגות? הרי אתם חייבים את זה לפחות ללקוחות שלכם.
"תנובה (שנשלטת אף היא בידי קרן איפקס - י.ש) כבר פרסמה את הדוחות, אבל המתכונת שלה שונה. אנחנו שוקלים זאת בחיוב, ואני מקווה שנפרסם את הדוחות הכספיים לשנת 2012 אף שאנחנו בית השקעות פרטי. אין לנו מה להסתיר".

איך זה להחליף בתפקיד את זהבית כהן?
"לא נכון לומר שהחלפתי אותה. כהן עבדה במשרה חלקית ובמספר מוגבל של ימים בשבוע כי שימשה במקביל כיו"ר תנובה. אני עובד הרבה יותר, אף שמדובר במשרה של 80%. זהבית אינה מכהנת כיום בפסגות, ובניגוד לתפקידה בתנובה, חברת דירקטוריון, בפסגות היא לחלוטין מחוץ לתמונה".

ועד כמה איפקס מעורבת?
"איפקס היא בעלת השליטה, וכמו בכל חברה, לבעלים יש פונקציות מסוימות. למשל, היא מינתה לחברה דירקטורים מטעמה. אני נוהג לומר שמה שאדם לא מודד ובודק בעצמו הוא לא יכול לנהל".

אפרופו שינויים ניהוליים, האם הפרסומים על האפשרות שהמנכ"ל רונן טוב יוחלף נכונים?
"אני לא יודע איך הם נולדו, כי רונן טוב מנכ"ל מצוין. הוא נכנס לתפקיד בתחילת 2011, ונדרשים לפחות כמה חודשים להיכנס לעניינים. נכון ששנת 2011 לא היתה טובה, אבל זה אפיין את כל שוק ההון. בחודשים האחרונים ניכרת תפנית חיובית, וזה נראה גם בתשואות של קופות הגמל".

כמו כל קרן השקעות, איפקס מכוונת תמיד לאקזיט. האם התרבות העסקית הזאת משפיעה על ההתנהלות מבחינת שיקולים ניהוליים קצרי טווח לדוגמה?
"גם בעלי שליטה אחרים בוחנים תמיד את אפשרות המימוש. מעטים מהבעלים מחזיקים בהשקעות לטווח ארוך מאוד. לאיפקס טווח נשימה של יותר מ-5 שנים עד לצורך במימוש, וזה טווח ארוך מאוד. אני לא מרגיש לחוץ בזמן או שמישהו נושף בעורפי".

 בעבר דובר על הנפקת פסגות בבורסה.
"כרגע זה לא רלוונטי. בכל מקרה אני לא בטוח שזה הזמן המתאים לבצע הנפקה".

פסגות היא בית ההשקעות הפרטי הגדול ביותר. אתם מתכננים להמשיך ולגדול?
"אנחנו מעוניינים לגדול אורגנית באמצעות פיתוח קשרים נוספים עם לקוחות ועם המערכת הבנקאית, ובאחרונה זכינו בכמה מכרזים גדולים לניהול כספים לטווח הארוך, כמו זה של הסתדרות המורים. אנחנו שוקלים כל הזמן אפשרויות רכישה של גופים קיימים. כבר פורסמו הודעות על כניסה פוטנציאלית לענף הביטוח, אבל אנחנו בודקים פעילויות נוספות, אף שבשלב זה לא מתנהל שום משא ומתן קונקרטי. הפחתת דמי הניהול בקופות הגמל והעלאת רף הרגולציה מגדילות את העלות התפעולית, ומספר השחקנים בענף הולך וקטן - בעיקר נעלמים הגופים הקטנים והבינוניים, וכך נפתחות אפשרויות רכישה נוספות. אבל לא צריך למהר. לראיה, בשבועות האחרונים השתנתה תמונת המצב בענף לחלוטין".

האם הופתעת מהמיזוג של דש ומיטב? כיצד זה ישפיע על השוק?
 "המיזוג הזה הפתיע אותי, אם כי המגמה בהחלט לא. הרגולציה הביאה שחקנים קטנים לבחון מחדש את מקומם בשוק. יש לכך חסרונות באשר לתחרות, אבל לחברות המתמזגות ישנו יתרון הגודל. לקוח חש נוח יותר אם כספו מנוהל בבית השקעות גדול ויציב, והמיזוג מאפשר להשקיע משאבים רבים יותר במקצועיות. אגב, לא בהכרח התחרות נפגעת, והתחרות האכזרית בין בנק הפועלים לבין בנק לאומי היא דוגמה לכך. לא בהכרח מספר השחקנים בשוק הוא שקובע את ממדי התחרות".

נוכח המרכיב הדומיננטי של פעילותכם בתחום הגמל הפחתת דמי הניהול פגעה בכם קשות, אך הגבתם למהלך בשקט יחסי.
"זה חלק מכללי המשחק, אבל אנחנו לא מאושרים מהמהלך. עשינו הכל כדי לשכנע את אגף שוק ההון באוצר לא לעשות את הצעד וסיפקנו לו נתונים על היקף הפגיעה, אבל בסופו של דבר הוחלט אחרת. אנחנו נערכים להתאים את עצמנו לשינוי מבחינת השפעתו על הרווחיות העתידית. זו בהחלט השפעה מהותית, אבל זה כך בכל תחום, אנחנו לא יוצאי דופן".

למה הכוונה?
"ג'נרלי רכשה את השליטה בחברת הביטוח מגדל בסביבה רגולטורית מסוימת, אך היא השתנתה. שאול אלוביץ' רכש את בזק בתנאים מסוימים, אך הם השתנו. הרגולציה הולכת ומתהדקת. אולי זה טוב לצרכנים, אבל לא למשק. להערכתי, ג'נרלי החליטה למכור את מגדל כדי לצאת מישראל שלוקה במעורבות גדולה של הרגולציה. שמעתי בשיחות פרטיות של מנהלי בנקים זרים שהם אינם מגיעים לישראל בגלל

המעורבות של הרגולציה בקביעת המחירים. כללי המשחק פה מוזרים להם. הרגולציה מנסה לצמצם פערים של שנים ולהשיג תוצאות לטווח הקצר, הקצב הופך למעיק וכך אובדת היעילות.
"למען האמת, בעקבות זאת אנחנו מרגישים שהרגולטורים פתוחים יותר לחשיבה מחודשת. רמת הפיקוח שלהם גבוהה כל כך עד שהם שואלים' מה אתם צריכים?'. הם בודקים מחדש אם אפשר לשחרר קצת את החבל".

רף הכריע בעד מאור

עוד לפני מינויה של גליה מאור למנכ"לית בנק לאומי עלתה האפשרות למנות את שפירא, אולם יו"ר הדירקטוריון איתן רף הכריע בעד מאור, והשאר היסטוריה. ב-2004 הוא החליט לחתוך ופרש מהבנק, אך לא אמר את המילה האחרונה. הוא לא נותר חסר תעסוקה, וזמן קצר לאחר מכן מינה אותו יצחק תשובה ליו"ר דירקטוריון חברת הביטוח הפניקס. בתוקף תפקידו צורף גם לדירקטוריון החברת-הבת אקסלנס.

לפני שנתיים, כשהמנכ"לית מאור נסוגה מבקשתה להתמודד על תפקיד יו"ר דירקטוריון לאומי, הגיש שפירא את מועמדותו לדירקטוריון ונבחר. מי שלא רצה אותו כמנכ"ל קיבל אותו כדירקטור וכמועמד ליו"ר, ולתפקיד היו"ר נבחר בסופו של דבר דוד ברודט. שפירא שימש בתפקיד זה יותר משנה, עד שקרן איפקס הציעה לו להתמנות ליו"ר הדירקטוריון בה, בזמן שפסגות שבבעלותה חווה את אחד מרגעי השפל שלו, פרישת היו"ר זהבית כהן.

"הניסיון שלי כיו"ר הפניקס וכדירקטור באקלסנס היה חשוב מאוד לבעלי השליטה בפסגות.' ההון האנושי', כפי שכינו אותו, היה רלוונטי במיוחד בתחום הממשל התאגידי שהם רצו ליישם", הוא מספר. "גם הניסיון כדירקטור בלאומי וכמנהל חטיבת האשראי עמד לצדי בכל הנוגע לניהול הסיכונים ולחשיבה האסטרטגית. לשמש כיו"ר פעיל בבית ההשקעות הפרטי הגדול בישראל זה אתגר. הוא מנוהל היטב ובעל פוטנציאל התפתחות, יש לו דנ"א ארגוני מוצלח מאוד גם משום שבעבר נשלט בידי בנק לאומי".

אהוד שפירא. מי שמבקש הסדר חוב חחיב לתרום חלקו ככל הניתן
אהוד שפירא. מי שמבקש הסדר חוב חחיב לתרום חלקו ככל הניתן רענן כהן

להחזיר את המפתחות

שפירא (67) נשוי לשופטת תחיה שפירא, בתו של הרב הראשי לשעבר שלמה גורן. במסגרת פעילותו הציבורית הוא נמנה עם חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן ושל מוזאון תלאביב לאמנויות ושימש כיו"ר אגודת הידידים של מוזאון לוחמי הגטאות. כבנקאי וכאיש אשראי לשעבר הוא מכיר את כל המי ומי במשק הישראלי, אך עד היום העדיף לפעול מאחורי הקלעים ולא להיחשף.

זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד יו"ר הפניקס לפני כשנתיים החליט שפירא להקים את קרן ההשקעות גאיה, שתתמחה בקניית תיקי אשראי בעייתיים מהמערכת הבנקאית. השותפים בקרן הינם אחיינו עו"ד עופר שפירא ולינדה בן שושן, בכירה לשעבר בבנק דיסקונט. שפירא מעוניין לגייס יותר מ-100 מיליון דולר, בעיקר ממשקיעים זרים ומחברות ביטוח. שפירא לא מודאג מסתירה אפשרית בין פעילות הקרן החדשה לבין כהונתו כיו"ר פסגות וגורס כי "בפסגות קיימים מנגנונים למניעת ניגודי אינטרסים פוטנציאליים".

יותר ויותר גופים מלינים על מצוקת אשראי במשק. מה דעתך על כך כבנקאי לשעבר?
"תחום האשראי במערכת הבנקאית עבר מהפך ב-20 השנים האחרונות. המודל הדומיננטי כיום מעמיד בראש את כושר ההחזר ואת היכולת לשרת את החוב, ולא את הביטחונות. בשנתיים האחרונות התעוררה אי-ודאות בנוגע לתזרימי המזומנים בענפים שונים, ולכן הבנקים לוקחים מרווחי ביטחון גבוהים יותר, בייחוד בפרויקטים בתחום הנדל"ן, שהיזמים נדרשים להזרים להם הון עצמי גדול יותר. גם בנושא המיזוגים והרכישות נפגעו תזרימי המזומנים ברוב הענפים. האשראי ניתן בתנאים מחמירים יותר, ובכפוף להם קשה הרבה יותר לשרת את החוב. ליזם שירצה לקנות היום את פרטנר יהיה קשה מאוד, הוא ייאלץ להביא הון עצמי רב יותר ולעבור מבחני רגישות מחמירים".

אז איך ניתן להבטיח את המשך צמיחת המשק?
"כאשר התחזיות לגבי מצב המשק יהיו אופטימיות יותר, יגדל תיאבון הסיכון של גופי המימון. כיום פעילות המימון נעשית על אש קטנה, והבעיה מורגשת בעיקר בנדל"ן".
כל אלה מביאים להסדרי החוב, לתספורות. אתה חושב שזו תאונה שמחייבת סיוע לאנשי העסקים?

 צריך לתת הזדמנות נוספת למי שהסתבך?
"הסדרי החוב אינם תאונה. תיק אשראי הוא כמו חברת ביטוח: היא אינה יכולה להסתמך על היעדר תאונות, שריפות או מוות לאורך זמן, תמיד יש הסתברות לכשל בענף מסוים. גופים שמימנו עצמם באשראי בלי להתבסס על כושר שירות החוב פגיעים היום הרבה יותר. מי שאינו מביא בחשבון את הסדרי האשראי אולי אינו צריך לעבוד בתחום".

עדיין לא ברור אם אתה תומך בתספורת כמו זו שהציע יצחק תשובה, הבוס שלך לשעבר בפניקס.
"אני מעדיף לא לדבר על תשובה. אין ספק שמי שמבקש הסדר חייב לתרום את חלקו ככל הניתן. לצד זה יש לזכור שהאשראי ניתן לבעלי ההון על סמך מצגים ידועים, ולא תמיד הם מתחייבים לעמוד מאחורי החברה בכל מחיר. זה ציני לדרוש מהם לעשות זאת. אני לא מבין למה הבעלים נדרשים לפרוע את כל האשראי גם אם החזיקו בחלק מהמניות. לא תמיד אפשר להביא את הכסף מהבית".

כיו"ר פסגות היית משקיע בחברה של בעל הון שביקש תספורת?
"בשוק האשראי יש סיכונים והפסדים שצריך לדעת לתמחר. אתייחס בחיוב לבעלים שמנסה להבריא את החברה בתקווה לשפר את מצבה, אבל לבעלים שמוותר ואומר לבעלי החוב' תסתדרו לבד' אתייחס אחרת. אני לא יכול להגיד שאני בעד תספורות, הן אילוץ ואינן משקפות מצב טבעי. כשהייתי סטודנט צעיר והמרצה פתר נוסחה חשבונאית ובסוף אמר'אופס, טעינו', קמה סטודנטית ואמרה'לא אנחנו טעינו, אלא אתה'. ככה זה בהסדרי חוב. אבל לעתים האשראי שנלקח אינו יכול להיפרע, ואז הסדר הוא לא מילה גסה. אמורה להיות זהות אינטרסים בין המלווים לבין הבעלים, ובשורה התחתונה אני מצפה שהבעלים שכשלו יתמכו בחברה וישמשו כתף בתהליך ההבראה. אם לא יעשו זאת - עליהם להחזיר את המפתחות".

אני זוכר אותך כבנקאי קשוח, שלא הסכים להקצות אשראי נוסף למי שזנח חברה. מה עמדתך כעת?
"שוב, זה תלוי בנסיבות. אם מדובר בחייב המבקש אשראי במישרין, ברור שהוא לא יקבל. אבל אם הוא מחזיק ב-40%-30% מחברות ציבוריות אחרות, אי אפשר להעניש את החברות. זה לא הוגן לדרוש ממנו לפרוע את כל החובות. פעם באמת לא הסכמתי לתת אשראי נוסף למי שהתנער מאחריות. אדם פרטי לא היה מקבל ממני אשראי נוסף. אני קורא לזה מבחן אופי - שאם אדם לא עובר אותו אני לא עושה איתו עסקים. לבנקאים יש זיכרון לטווח ארוך, והם לא מוכנים לסלוח. גם כשאנחנו נותנים אשראי בפסגות אנחנו מביאים בחשבון את ההיסטוריה של החייב. יש מקומות שלא ניתן בהם אשראי למי שפישל. בעבר לא הסכמנו לרכוש את איגרות החוב של מקורות בגלל התנערות הממשלה מאגרקסקו".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים