פישר: "הכי חשוב לנו שלא ילקחו סיכונים גבוהים מדי"
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל דיבר בוועדת הכספים של הכנסת, והתריע כי נדרשות התאמות משמעותיות בתקציב. לדבריו: "יש מגמה של ירידה בצמיחה". על הבנקים אומר פישר, "יש חוסר יעילות. בכמה מקומות יש עובדים מיותרים וקשה מאוד לטפל בזה"
סטנלי פישר פלאש 90
הצמיחה יורדת והחור גדל
למרות צמיחה גבוהה של 4.8% בשנה שעברה פישר פסימי. ראשית, הנגיד הצביע על כך שהצמיחה ב-2011 הלכה וירדה לאורך השנה, ובעוד היא עמדה על 7% ברבעון הראשון, הרי שברבעון האחרון היא הגיעה לכ-3.4% בלבד. "יש מגמה של ירידה בצמיחה, שצפויה לדעתנו להמשיך לשנה הנוכחית בה נראה צמיחה של 3.1%", אמר פישר שהאשים את הדשדוש בצמיחה הפרטית, והסחר העולמי שצמח ב-5.8% בלבד, לעומת צמיחה ממוצעת של 7% בשנה".
נושא נוסף המעיב על כלכלת ישראל הוא המצב באירופה. "אם ימשך באירופה מיתון קל נוכל להתמודד עם זה, אך אם יהיה שם משבר פיננסי ומדינות יתחילו לצאת מגוש היורו אנחנו לא יודעים מה יקרה. מציאות כזו אמנם איננה סבירה אך קיימת".
פישר: הקרב על העמלות והורדת הריבית מוביל למחנק האשראי
באמצע המצגת פנה גפני לפישר ציין בפניו כי הריבית בבנקים גבוהה ביחס לעולם, וכי רווחי הבנקים בישראל "הזויים" בעוד המעמד הבינוני נשחק. בתגובה יצא פישר בנאום הגנה על רווחיות הבנקים אותה קשר (ולא בפעם הראשונה) ליציבותם של הבנקים וציין כי אין להתערב באופן משמעותי מדי.
"הבנקים צריכים להשיג תשואה מקובלת להון", אמר פישר וקשר בין הקרב על הורדת העמלות והריבית למחנק האשראי, "מה גרם לרעש סביב מחנק האשראי? אנחנו ביקשנו מהבנקים להעלות את יחס הלימות ההון מ-7% ל-9%, הם יכולים לעשות את זה או על ידי גיוס כסף בשוק שהתגלה כלא כל כך קל, ומצד שני על ידי הקטנת ההכנסות מה שמוביל למחנק אשראי"
"הבנקים יכולים לקחת סיכונים ולנסות להרוויח הרבה, כך עשו הבנקים האמריקאים שהשיגו תשואה של 15%-20%, עד אשר התשואה הפכה לשלילית. אנחנו לא רוצים שהבנקים שלנו ישחק במשחקים הללו. אני חושב שהבנקים צריכים להמשיך להוריד עמלות, ולתת יותר לחברות קטנות ובינוניות. זה לא נכון להגיד שהם מרוויחים הון תועפות, התשואה על ההון לאורך השנים עומד על 10% וזה לא כל כך גבוה".
עם זאת הודה סטנלי פישר כי ישנן בעיות בתחום השכר בבנקים, ולאו דווקא זה של העובדים הבכירים. "יש חוסר יעילות. בכמה מקומות יש עובדים מיותרים וקשה מאוד לטפל בזה. אנחנו צריכים לחפש דרכים לעודד את הבנקים, אבל סך הכל מה שהכי חשוב לנו, והבנק המרכזי ימשיך לעמוד על זה, זה שלא ילקחו סיכונים גדולים מדי".
מחירי הדיור יורדים, והגרעון עולה
על פי הנתונים שהציג פישר, ישנה עלייה חדה ועקבית בכמויות של הדירות בשלושת הרבעונים האחרונים. "יש דירות שהקבלנים לא מצליחים למכור, אם ניתן להם יותר אשראי הם לא יורידו את מחירי הדירות", אמר פישר וציין, "אנחנו נמצאים בשלב רגיש בשוק הנדל"ן - בעלי דירות וקבלנים לא רוצים להוריד את מחירי הדירות".
אלא שהבעיה האמיתית כאמור לתפיסתו של פישר היא כי המצב הפיסקאלי הופך להיות יותר ויותר קשה. לטענתו של פישר, הגרעון צפוי להיות קרוב ל-3.5%, ולהמשיך ולעלות בשנים הקרובות בשל הגידול בתוואי ההוצאה. כך בעוד שב-2013 תקרת ההוצאה עומדת על 317.3 מיליארד שקל, הרי שההוצאות הצפויות עומדות על 323.9 מיליארד שקל, כאשר הפער - כ-6.6 מיליארד שקל, מאיים להביא את הגרעון ל-4%. "אנחנו עומדים
על גרעון כזה כשהמשק במצב טוב יחסית, אם המשק יכנס למיתון עם גרעון קרוב ל-4% אנחנו נהיה במצב לא טוב".
נקודת האור במשק הישראלי היא שיעור החוב הנמוך יחסית של המגזרים הפרטי, העסקי והציבורי הנמוך בהשוואה עולמית. עם זאת, למרות שהחוב נמוך יחסית הרי שישראל משלמת כ-4% מהתוצר שלה בריביות - פרי תקופות קודמות בהן נגבו מהמשק הישראלי ריביות גבוהות.
הנושא האחרון בו נגע פישר שאותו הוא התקשה להסביר, הוא הפיגור בביצועיו של שוק ההון הישראלי, "מאז 2006 הייתה קורלציה מאוד חזקה בין מה שהתרחש בישראל לבין מה שהתרחש בנאסד"ק והשווקים האירופאים, אלא שמאז אמצע 2011 נוצר פער של 30% לרעת השוק הישראלי". הסיבה שהביא פישר לשינוי זה היא המצב הבטחוני, אלא שלמעשה הוא התקשה להסביר זאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם