ממש לא מדע מדוייק: הטעויות של ויקיפדיה
ויקיפדיה העניקה מדליה מיוחדת לאמריקאי שביצע עבורה מיליון פעולות עריכה בהתנדבות. באותו זמן התפרסם מחקר חדש שממנו עולה כי ב-60% מהערכים בה העוסקים בגופים מסחריים נפלו טעויות. עורכת המחקר: "לא הופתעתי מהנתונים, אבל לא שיערתי את היקפה של התופעה"
קנאפ טרח להודיע לכל העולם "אני מכריז בזה, בסגנוני הסמכותי הרגיל וכמו בוס, שהיום 20באפריל יהיה ידוע לעד כ'יום ג'סטין קנאפ,' האדם הראשון שערך מיליון ערכים בוויקיפדיה." הוא קרא בהודעה להשיק כוסות )או בקבוקים, או פחיות של כל משקה אלכוהולי אחר( לכבודו בארוחת הערב הקרובה. ב20- באפריל ,2014 כאשר "יום ג'אסטין קנאפ" יתמזג עם חג הפסחא, הוא מציע לאפשר לילדים לחגוג את החג המאוחד באכילת מיליון סוכריות. כל אחד.
מייסד ויקיפדיה ג'ימי ולס הודיע כי יעניק לקנאפ את מדליית הכבוד, ה-Branstar Special וגם את אות הזהב של ויקי, שכן קנאפ ראוי לשמש השראה ומופת לרבים.
בעבר היה קנאפ שליח של פיצרייה בעירו אינדיאנפוליס, והתפרנס גם משמרטפות ומעריכת סקרי שוק. הוא בוגר אוניברסיטת אינדיאנה במדעי המדינה ובפילוסופיה. רוב התרומה שלו לוויקי היא בערכים העוסקים בפוליטיקה, בדתות ובפילוסופיה.
למרות עיסוקיו המזדמנים מצא זמן מדי יום ביומו, כנראה לא מעט שעות, "לתרום את יכולות העריכה שלו" למיזם האנציקלופדיה החופשית, השיתופית, הבינלאומית והמקוונת הראשונה בעולם, שהושקה ב15- בינואר 2001 וכיום היא מופיעה ביותר מ282- שפות (על-פי נתוניה שלה מיולי האחרון). בעברית, אגב, ויקי מציעה 132,287 ערכים. "כל אחד יכול לכתוב ולערוך", נכתב כידוע בדף הבית של המיזם, ואלפי האנשים שעושים זאת מכונים ויקיפדים. הם לא מתוגמלים על תרומתם למיזם הענק.
על-פי ההודעה שוויקיפדיה מסרה לרגל "יום החג," יש לה 90 אלף עורכים, תורמי ערכים ומידע שעובדים על בסיס קבוע, בחינם ומתוך רצון טוב בלבד על מנת שהאתר ימשיך לרוץ ולשמש מיליוני בני אדם בעולם המחפשים בו פרטי מידע מכל הסוגים ולכל הצרכים.
קנאפ החל לעסוק בקביעות בעריכה בוויקיפדיה ב,2005- "על בסיס קבוע, ובממוצע הוא מבצע 385 פעולות עריכה ביום. "אנשים כמו קנאפ הם הנשמה האמיתית של ויקי," היללו אותו, גיבור הוויקיפדיה, בהנהגת המיזם האינטרנטי. הוא לא יתוגמל על העבודה שלו, כי ויקי היא כידוע ארגון ללא מטרות רווח, אבל לפחות יתנחם ששמו יופיע בספר הנחשב לשני בהיקף תפוצתו העולמית, אחרי התנ"ך.
עד כאן הכל ממש חגיגי. אלא שדווקא בסמוך מאוד ליום החג הזה פורסם מחקר חדש שנעשה בארה"ב, ולפיו לא פחות מ-60% מהערכים בוויקיפדיה העוסקים בחברות מסחריות ובארגונים עסקיים נגועים בטעויות עובדתיות.
המחקר התבסס על סקר שנעשה בקרב מומחים ליחסי ציבור ותקשורת, והם הצביעו על היקף טעויות גדול שגילו בוויקיפדיה. החברה האמריקאית ליחסי ציבור ) PRSA( פרסמה דוח מפורט על הסקר ומחקר שניתח את הממצאים, והם הופיעו גם בכתב העת למקצוענים ולגורמים אקדמאיים שעוסקים בתחום יחסי הציבור והתמחות במקצוע הדוברות .Public Relations Journal
את המחקר הובילה ד"ר מרסיה דיסטאסו, יו"ר משותפת לוועדת המחקר הארצית של ה,PRSA- המשמשת גם כפרופסור בבית הספר לתקשורת באוניברסיטה של מדינת פנסילבניה. 1,284 מומחים ליחסי ציבור שיתפו פעולה עם החוקרים.
"למען האמת לא הופתעתי מהנתונים שמהם עלה כי ויקיפדיה נגועה בטעויות עובדתיות, אבל לא שיערתי את היקפה של התופעה," אמרה עורכת המחקר. מה שכן הפתיע אותי, הודתה, "הוא שכרבע מהמומחים בתחום שאליהם פנינו
מעבר לכך שהממצאים מחייבים "סגירת פערים" בין גורמי יחסי הציבור המקצועיים לבין אתר האנציקלופדיה, נראה שעקב שיעור גבוה של טעויות עובדתיות, "יש גם צורך בבניית פרוטוקול מסודר וקפדני לעריכת טקסט לפני שיופיע באנציקלופדיה, בבדיקת עובדות, בהצלבת נתונים וגם בנכונות לקבל הערות על טעויות ולשנותן במהירות," הדגישה ד"ר די-סטאסו.
היא דיווחה בסיכום מחקרה ש-40% מקרב משתתפי הסקר שביצעה מסרו לה כי נדרשו להם ימים אחדים על מנת להעמיד את האתר על טעויות עובדתיות שנתגלו במאמרים ובערכים שפורסמו בו (באנגלית); 12% דיווחו שנדרשו לתיקון טעויות כאלו שבועות לפני שנתמלאו בקשותיהם. יתר על כן, כדאי לשים לב ש-24% מסרו שמעולם לא קיבלו כל מענה, מכל סוג שהוא, לפניות שלהם כשהעמידו את האתר על טעות. רשמית בוויקיפדיה טוענים כי משך הזמן הסטנדרטי למתן תשובה לפנייה מהסוג הזה הוא 5-2 ימים".
רק ל-35% מקרב משתתפי הסקר, כך דווח, התאפשר מגע עם האתר לשם שיחה עם העורכים - למשל באמצעות לשונית התגובה, כמו כלל הטוקבקיסטים, או דרך לשונית התקשורת הישירה עם עורך באתר. חלק לא מבוטל מאנשי יחסי הציבור והדוברות מסרו כי חשו "רמות מסוימות של התלבטויות בפנייה למערכת האתר".
בסקר נתגלה גם כי מקרב אלו שכבר הכירו את נוהלי העבודה בוויקי - כולל מי בדיוק עורך, תורם מידע או כותב ערכים ומאמרים 23% - מסרו כי "ביצוע שינויים ותיקונים לטעויות שהמאמרים מכילים "היה משימה כמעט בלתי אפשרית; 29% דיווחו שהאינטראקציה שלהם עם עורכי ויקיפדיה "מעולם לא נשאה פרי".
מקצוענים העוסקים בדוברות וביחסי ציבור לגופים מסחריים חייבים להכיר טוב יותר את טבעה של ויקיפדיה, "מאחר שהמחקר מבהיר היטב שהידע שלהם לגביה לא מעמיק דיו. הם גם לא מכירים את חוקי העריכה הנהוגים באנציקלופדיה".
עורכי המחקר ממליצים לבנות פרוטוקול עבודה ברור עם האנציקלופדיה העולמית הזאת, במיוחד באשר לדרך לבצע תיקונים של טעויות עובדתיות ושינויים נדרשים בערכים ובמאמרים עקב כך. די-סטאסו המליצה במאמר נלווה לממצאי המחקר להנהיג חוקים, מדיניות וקווים מנחים לשם בניית קשר הדוק, עקבי ורצוף מצד אנשי המקצוע עם האתר כדי להקטין את היקף הטעויות.
בדף הבית של ויקיפדיה בעברית, בסעיף 5 העוסק בטעויות ובהשחתה של התכנים באתר, האנציקלופדיה מתהדרת בכך שבמאמר שפורסם בעבר בכתב העת המדעי המוערך נייצ'ר נמצא ששיעור הטעויות בה גדול רק ב-30% משיעור הטעויות באנציקלופדיה בריטניקה, הנחשבת כידוע למוסד כמעט חף מטעויות.
המחקר האחרון מעמעם במידה לא מעטה את הקביעה הזאת. הגם שהוא התמקד בערכים על גופים מסחריים, בכלליות כדאי להביא בחשבון את הממצאים. לבטח לא ראוי להסתמך אך ורק על האנציקלופדיה המקוונת הענקית הזאת, מיזם חיובי ללא כל ספק, אלא מוטב לשם הדיוק להצליב תמיד מידע הכרחי עם מקורות נוספים. בוודאי אם מדובר במקור מידע שבו אדם אחד בלבד אחראי ללא פחות ממיליון פעולות עריכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם