ברלין דוט.קום: הבירה הגרמנית הופכת למרכז עולמי של חברות סטארט-אפ
מעבר לבאזז העולמי סביב סיפורי ההצלחה של חברות הזנק ברלינאיות, נדמה כי קרנות ההון-סיכון עדיין זקוקות להוכחות בשטח. "חברות רבות נתמכות אך ורק על השקעות מחו"ל וזה סימן לכך שאין כאן תשתית פיננסית מספיקה"
ברלין. מיצג בכנס בלוגרים, מאי 2012 גטי אימג'
כמה גורמים הפכו את ברלין למוקד סטארטאפ, ביניהם שפע שטחי משרדים זולים יחסית, תשתיות טכנולוגיות והיצע של עובדים מוכשרים הדוברים שפות רבות. מעצבים, מפתחים ומתכנתים מרחבי העולם נמשכים לעיר גם בגלל חיי הלילה המפורסמים, התרבות התוססת ועלות המחיה הנמוכה יחסית.
עקב נהירת הצעירים הבינלאומיים נוצר בברלין אשכול של כישרונות, של ידע ושל כישורים המאפשרים ליזמים להצמיח עסקים חדשים. גרופמן למשל עובד ב-UPcload, חברה ישר אלית-גרמנית שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת לגולשים להזמין בגדים במידות המתאימות עבורם בעזרת תוכנה ומצלמת רשת.
סצנת הסטארט-אפים בברלין נהנית גם מתמיכה קהילתית וחברתית. מקומות כמו מתחם העבודה המשותף בטאהאוס או בית הקפה סנט אוברהולץ מארחים מפגשים ואירועים, ושני אתרים באנגלית מספקים מידע וחדשות על המתרחש בעיר.
נראה שכמעט כל שבוע נערך בעיר כנס כלשהו בנושאים טכנולוגיים. "הכל שיתופי מאוד", אומר אדיאל דקר, שמנהל את Gidsy, שוק מקוון שבו יזמים עצמאים מציעים פעילויות "אחרות" כגון סיורי גרפיטי ושיעורי בישול. דקר, יליד אמסטרדם, הקים את החברה עם אחיו פלוריס ועם האוסטרי פיליפ ואסיבאואר בקיץ שעבר.
כיום היא פעילה בברלין, בניו-יורק, בסן פרנסיסקו, בלונדון ובאמסטרדם. לאחרונה גייסה החברה 1.2 מיליון דולר מקבוצת משקיעים הכוללת את השחקן אשטון קוצ'ר. דוגמאות אחרות הן יצרניות אפליקציות סלולריות כמו איימן ו--6 וונדרקינד או דליוורי הירו, רשת בינלאומית למשלוחי מזון.
"על אף ההצלחות אין שחקניות כמו גוגל"
אך לברלין יש גם חיסרון מרכזי אחד: קשה למצוא בה משקיעים, וחברות רבות צריכות לפנות לחו"ל כדי לגייס כסף. במדינה פועלות מעט קרנות הון-סיכון יחסית לבריטניה או לארה"ב, והבנקים הגרמניים ידועים כגופים שנוטים להימנע מהשקעות מסוכנות. דוגמה נדירה לקרן הון-סיכון גרמנית הפועלת בברלין היא ארליבירד. החברה, המבוססת במינכן, פתחה בקיץ שעבר סניף בברלין והודיעה על הקמת קרן בשווי 100 מיליון דולר עבור חברות טכנולוגיה אירופיות.
אך לדברי פאבל צ'ודזינסקי, כלכלן בקרן הון-סיכון חדשה בשם פוינט ניין קפיטל, זה מעט מדי ביחס למספר הסטארט-אפים בעיר: "חברות רבות נתמכות אך ורק על השקעות מחו"ל, וזה סימן לכך שאין כאן תשתית פיננסית מספיקה". פוינט ניין קפיטל משקיעה כמה מאות אלפי יורו בחברות סטארט-אפ
אירופיות, לעומת ארליבירד ודומותיה, המשקיעות מיליון או שניים בשלבים מתקדמים מעט יותר.
צ'ודזינסקי מאמין שברלין "היא מקום נהדר עבור מי שרוצה להשקיע בטכנולוגיה. בסן פרנסיסקו למשל יש הרבה כסף, אבל מספר הפרויקטים מוגבל. כאן מספר הפרויקטים מוגבל בגלל היעדר כסף".
מעבר לאתגר הפיננסי, הבאזז סביב ברלין צריך כעת להוכיח את עצמו. על אף ההצלחות אין כל סימן באופק לחברות שיוכלו להתחרות במגרש של גוגל, של פייסבוק ושל טוויטר. אבל כפי שדקר אומר, הסצנה עדיין בחיתוליה. "אחד ההבדלים הגדולים בהשוואה לניו-יורק או לסן פרנסיסקו הוא שכאן זה הכל עדיין בשלב ראשוני. יש המון המון אנשים שעוברים לברלין, והרבה חברות שמצליחות מאוד. מנגד, עברו רק כמה שנים. יהיה מעניין לראות לאן זה מתפתח".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם