שר התחבורה: "ניצחתי חד-משמעית במאבק הרכבת"
הסחרור הפוליטי שנרשם השבוע העניק לשר התחבורה ישראל כץ עוד שנה וחצי של כהונה כדי להשלים את הפרויקטים שנתקעו בדרך. בשנים האחרונות גדלה ההשקעה בתשתיות תחבורה ליותר מ–100 מיליארד שקל, אבל בשטח יש הרבה מה לקדם: "בתוך כ–10 שנים תוכל ישראל לסגור את הפער בתחום התחבורה"
כץ (57) דורג בבחירות האחרונות במקום ה-11 ברשימת הליכוד ונחשב כיום לאחד השרים הבכירים בממשלה. למרות זאת, הוא מודה כי לא היה שותף למהלך ביטול הבחירות וצירוף סיעת קדימה לקואליציה שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הופתעת מהמהלך?
"האם הופתעתי? הייתי מודע לאפשרות שהבחירות יבוטלו, אבל לא הייתי שותף להחלטה. לא הייתי שותף גם להחלטה להקדים את הבחירות".
האם מדובר לדעתך במהלך נכון מבחינת הליכוד? הרי הקדמת הבחירות היתה מבטיחה לנתניהו קדנציה נוספת.
"אני תומך במהלך וחושב שהמציאות שנוצרה טובה לראש הממשלה. נתניהו מוטרד מהחרפת המשבר הכלכלי באירופה, ולקראת סוף דרכה של הקואליציה לא חשבנו שהיא תוכל להתמודד עם צעדים קשים, כולל אישור התקציב. כעת נוכל להתמודד עם המצב הכלכלי ועם סוגיות נוספות, כמו האיום האיראני. במקום אחמדינג'אד הייתי מתחיל לדאוג".
מה כוונתך?
"היום ישראל מאוחדת יותר, גם ביכולתה להפעיל לחץ וגם ביכולת הביצוע שלה בנושא הא
מה צריך להשתנות בתקציב הקרוב על מנת שישראל תוכל להתמודד עם הבאות? קיצוצים נרחבים?
"לא בהכרח קיצוצים. אני מאמין קטן בגזירות ומאמין גדול ביוזמות. ישראל צריכה לערוך תוכנית כלכלית ולמצוא שווקים חדשים, ופיתוח התשתיות הפיזיות במדינה - התחום שלי - יכול בהחלט להיות חלק מהפתרון".
שאול מופז זכה לאחרונה לכינויים לא מחמיאים, אבל ייתכן שהוא המרוויח העיקרי מהמהלך.
"אין ספק שמופז מנע את התרסקות קדימה, אבל אני לא יודע אם הוא הרוויח, הוא בעיקר מזער נזקים. המציאות שנוצרה כרגע טובה לראש הממשלה, ואם היא טובה לו, היא טובה לי".
הארכת כהונתה של הממשלה מאפשרת לכץ לטפל בשלל נושאים ובהקדם. התחבורה בישראל 2012 ובראשה התחבורה הציבורית מפגרות מאוד אחרי העולם המערבי. הרכבת אינה עומדת בביקושים וחסרות תשתיות המחברות בין הפריפריה לבין המרכז, ועל כן גם כיום, על-פי נתוני משרד
התחבורה, תושבי היישובים המרוחקים נאלצים להשתמש ברכביהם הפרטיים כדי להגיע למקום עבודתם.
גם במרכזי הערים המצב עגום: בעוד הרכבות הקלות כובשות את ערי אירופה ומפחיתות את מספר כלי הרכב בכבישים, את הפקקים ואת זיהום האוויר - התחבורה הציבורית שלנו ממשיכה להישען על אוטובוסים במודל שמזכיר יותר את שנות ה-50 מאשר את המאה ה-21. במציאות כזו לא מפליא שכץ עצמו אמר לאחרונה כי "גוש דן הוא אחד המקומות המפגרים בעולם מבחינת תחבורה ציבורית. אולי בדרום סודן המצב חמור יותר".
"ישראל עדיין מפגרת מבחינת תחבורה, אבל השינוי קורה עכשיו והוא יורגש בשנים הקרובות בזכות השקעה של תקציבים בתשתיות בהיקפים חסרי תקדים. כשנכנסתי לתפקידי נאלצתי לחלץ פרויקטים רבים, שהיו מתוקצבים אבל נתקעו", אומר כץ.
מי תקע את הפרויקטים?
"היו סיבות רבות: התנגדות של ארגוני סביבה, עיכובים סטטוטוריים של חלק מהפרויקטים והמצב הפיננסי בעולם; חלקם היה תקוע גם בשל גורמים אחרים, כמו משרד האוצר. העיכובים האלה עלו למשק מיליארדי שקלים.
"למשל, ארגוני סביבה התנגדו לרכבת המהירה לירושלים, ואני חילצתי את הפרויקט הזה אחרי שהוא התעכב שנים. היינו צריכים להעביר 3 החלטות במועצה הארצית עד שהוא אושר, אבל הוכחנו שאפשר לשמור על הטבע וגם לקדם את העבודות. בתוך 5 שנים הוא ייצא לדרך".
אם ארגוני הסביבה היו נשאלים לא בטוח שהם היו חותמים על האמירה הירוקה של כץ. דרישתם להעביר את הקו במנהרה - ולא בגשר מעל נחל יתלה - נדחתה לאחר מאבק ממושך, ולטענתם הפרויקט גורם נזק לטבע באזור. עם זאת, בכל הנוגע לקידום המיזם התחבורתי אין ספק שמדובר בבשורה חשובה. הקו המהיר לירושלים, שצפוי להיחנך ב-2017, כולל מסילה כפולה שאורכה 56 ק"מ ומגיע דרך נתב"ג ומודיעין עד לכניסה לירושלים בתוך 28 דקות בלבד.
מבחינת מספרים, אין חולק על שבשנים האחרונות הגדילה ישראל את ההשקעה בתשתיות התחבורה. זו נאמדת היום ביותר מ-100 מיליארד שקל, וחלק לא מבוטל ממנה מופנה לתשתיות
כץ מציין כי בימים אלה נבנה קו בין עכו לכרמיאל שיאפשר נסיעה ישירה מתל-אביב לכרמיאל, מקודמת מסילת העמק שתאפשר נסיעה ישירה מחיפה לבית שאן ומוכפלת המסילה מתל-אביב לבאר שבע - פרויקט שיקצר את הנסיעה בכ-40 דקות . כמו כן, בקרוב צפויים להיחנך קווים נוספים שיחברו את שדרות ואת נתיבות למרכז הארץ.
"הפרויקטים שקידמנו וגם הפרויקטים של נתיבי ישראל, תוכנית שכוללת פיתוח רכבות וכבישים בהשקעה של כ-27.5 מיליארד שקל בעשור הקרוב, יחברו את הפריפריה למרכז ויקדמו צמיחה כלכלית במשק", אומר כץ.
לצערו או לשמחתו של כץ, רשימת הפרויקטים הזאת זכתה בשנה האחרונה לתשומת לב ציבורית מועטה. בחודשים האחרונים התנוססה תמונתו בעיתונים לצד זו של יו"ר ועד העובדים ברכבת ישראל גילה אדרעי, שהובילה מאבק עובדים עיקש בין השאר נגד תוכניתו להעביר את תחזוקת הרכבת לחברת בומברדייה הקנדית. בסופו של דבר העביר כץ החלטה ראשונה מסוגה על פיצול מבני של רכבת ישראל לחברותבנות בתחום המטענים והנדל"ן, והעובדים מצדם זכו לתוספות שכר של 25%, לביטול ההסכם עם בומברדייה ולהתחייבות שלא יפוטרו עד 2030.
המהלך לשינוי מבני ברכבת הוא היסטורי, אך חלק מהציבור סבור שעובדי הרכבת ניצחו. התחזוקה נשארה במרביתה בידיהם, התנאים שלהם שופרו משמעותית, וחברת בומברדייה נאלצה לשמוע על ביטול ההסכם עמה דרך אמצעי התקשורת.
"רוב הציבור חושב שהשגתי את המטרות, ובהדרגה הוא יהיה נוכח לשיפור ברכבת. מעולם לא דיברתי על חברת בומברדייה כמטרה, דיברתי על ארגון הרכבת מחדש, בעיקר בתחום התחזוקה. היום התחזוקה עוברת לסטנדרטים בינלאומיים. הצעתי שחברה פרטית בינלאומית תבצע חלק מהתחזוקה כתחרות לרכבת, ולבסוף נקבע כי היא תבצע 30% מהעבודות . המטרה שלי היתה ציבורית - שיפור בתחזוקה למען הבטיחות".
כץ מזכיר שבתקופתו נחתם לראשונה הסכם בטיחות מקיף ברכבת, שכלל העברה של הרכבת לסטנדרטים בטיחותיים מערביים. "מדובר בהסכם דרמטי שישנה את הבטיחות מהיסוד", הוא אומר. נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצביעים על מגמה מעודדת. על-פי הנתונים, בשנים 2011-2007 חלה ירידה של כ-8% במספר ההרוגים בתאונות דרכים.
למרות זאת, בבחינת נושא הבטיחות בתחבורה בכלל עדיין יש סיבות לדאגה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פעלה ללא מנכ"ל במשך שנה וחצי, דירוג בטיחות התעופה של ישראל (שהורד לפני תקופת כהונתו של כץ) ממקם את ישראל לצד מדינות נחשלות בשנים האחרונות, ואם לשפוט על-פי דוח מבקר המדינה האחרון, גם בתחום הבטיחות הימית ישראל רחוקה מלתפקד כראוי.
"מספר ההרוגים בתאונות הדרכים היה במגמת ירידה בתקופתי בזכות השקעה מסיבית בתשתיות בטיחות. מלבד 200 מיליון שקל שמוקצים לתשתיות בטיחות, הושקעו 350 מיליון שקל נוספים, ואני שומע מראשי ערים שזה השפיע דרמטית על המצב ביישובים שלהם. במגזר הערבי הושקע יותר כסף, כי יש שם יותר תאונות. בנינו תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים, ואני מקווה להביא אותה לאישור הממשלה בקרוב. ישראל מדורגת כיום בין 5 המדינות המובילות בעולם בכל הנוגע למגמת השיפור בתאונות".
על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מוסיף כץ: "מצאתי רשות מרוסקת, מסוכסכת, נדרש זמן לארגן אותה. כבר תקופה שהרשות מאורגנת ועובדת".
בדצמבר 2008 הורידה רשות התעופה האמריקאית את דירוג בטיחות התעופה של ישראל לקטגוריה 2 - דירוג המאפיין מדינות עולם שלישי. מאז ישראל לא הצליחה להשיב לעצמה את מעמדה בענף ואת הדירוג החשוב כל כך. "הורדת הדירוג היתה טרם זמני", אומר כץ, "אבל יש להבין שהיא לא מעידה על רמת הטייסים או על בטיחות הטיסה, אלא על רמת הרגולציה. אני כן יכול לומר שעובדים רבות על החזרת הדירוג. על-פי ההערכה של גיורא רום )מנהל רשות התעופה האזרחית - י.ד(, עד סוף השנה רמת דירוג בטיחות התעופה של ישראל אמורה לחזור ל-1". אם ההערכות הללו נכונות, מדובר בבשורה מעודדת עבור ענף התעופה הישראלי.
בינתיים קשה להתעלם מהעובדה שרת"א ניצלה את העבודה על העלאת דירוג הבטיחות כדי לגדול ולגייס רבים לשורותיה. "זה נכון שרת"א השתדרגה, אבל השדרוג והגיוסים היו נחוצים, כי הם היו חלק מהבעיה - היה צורך לקלוט מומחים בהתאם לדרישות. אין ספק שהעיסוק בהעלאת דירוג הבטיחות גזל מהם הרבה זמן, משאבים וטיסות לארה"ב. לפעמים אני שואל אותם בצחוק מה הם יעשו אחרי שיעלו את הדירוג, לאן ייסעו".
הבשורה החשובה ביותר מבחינתו של כץ בתחום התעופה היא הסכם השמים הפתוחים, שקידם במרץ מול האיחוד האירופי. לאחרונה, לאחר 8 סבבי משא ומתן שנמשכו כ-3 שנים , הסכימו שני הצדדים לפתוח את מרחב התעופה האווירי ביניהן ללא הגבלות. "האומדנים מדברים על הוזלת כרטיסי טיסה בעשרות אחוזים", הוא אומר, "יש היום לא מעט תלונות על איכות המטוסים ועל השירות בקווים שאין בהם תחרות. שמעתי לא מזמן תלונות על טיסה למזרח הרחוק דרך חברה ישראלית בקו שבו אין תחרות. המהלך של שמים פתוחים ייצור תחרות שתיטיב עם האזרחים".
מנכ"ל אל על אליעזר שקדי טוען כי המהלך הזה עשוי להביא לקריסת התעופה הישראלית.
"המהלך הזה בלתי נמנע, אבל הוא יבוצע נכון. ביקשתי לבדוק את החוסן של החברות, ואני סבור שהמדינה צריכה לממן את הוצאות הביטחון של חברות התעופה במלואן )במקום 80% כיום (, אך אני לא אחראי למצבה של אל על".
כלומר, אם המחיר של שמים פתוחים יהיה סגירתה של חברת תעופה ישראלית, תשלם אותו?
"זה בוודאי לא תרחיש רצוי ונעשה הכל כדי שהוא לא יקרה, אבל החברות בהחלט צריכות להיערך למהלך - הן לא יכולות מצד אחד להגיד שהמהלך יפגע בהן, ומצד אחר לא להתארגן לקראתו".
נושא נוסף שעלה לאחרונה לכותרות הוא תוכניתה של עיריית תל-אביב להתיר תחבורה ציבורית בעיר בשבת. כץ התבטא בעבר נגד התוכנית וגם היום משמיע זמירות דומות: "כל הסיפור הזה הוא ספין. עד היום לא הופנתה שום בקשה מוסמכת מעיריית תל-אביב ולכן לא נדרשתי לעניין הזה. ראש העיר רון חולדאי חתום על הסכם קואליציוני, אבל רוצה להחזיק את המקל בשני קצותיו, וכדי לא לפגוע בעצמו פוליטית הוא משליך את התפוח הלוהט אליי, אבל אני לא אאפשר לו".
הגשת בקשה רשמית היא הליך טכני, אבל מה עמדתך? בחיפה זה עובד, מדוע שלא יעבוד בתל-אביב?
"יש לי דעה בעניין ואולי היא לא פופולרית, אבל אני בעד כיבוד הסטטוס קוו. בכל יישוב ערבי או יישוב שיש בו אוכלוסייה ערבית אין בעיה שתהיה תחבורה בשבת, אבל צריך להפגין יושר. אם חולדאי רוצה, הוא יכול להעמיד אוטובוס מסובסד לטובת מי שרוצה לנסוע בשבת".
אם זה תלוי בשר התחבורה, תושבי המרכז לא יוכלו ליהנות מתחבורה ציבורית בשבת. אך הוא כן קידם בתקופה האחרונה את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. אבן הפינה של הפרויקט הונחה עוד בימי ראש הממשלה גולדה מאיר, אולם רק לאחרונה, לאחר שנכשל הניסיון להפקידו בידי חברות מהמגזר הפרטי, אמונה עליו חברת נת"ע.
"הפרויקט הזה עובד יפה והרכבת תצא לדרך בזמן. מדובר בפרויקט של עשרות מיליארדים. אנשים כבר מתחילים להבין שזה קורה. רון חולדאי הוא הנוסע הראשון ברכבת והוא כבר מדבר על הפרויקט כמשהו שקורה בשטח".
מבחינה טכנולוגית וסביבתית קיימת אפשרות של רכבת אלחוטית שתחסוך מיליוני שקלים. מדוע הוחלט לא לקדם אותה?
"העיקרון שאני תומך בו הוא לבצע מה שניתן. אני לא מוכן לדיון רעיוני בנושא הזה. במציאות הישראלית ראינו מה יכול לקרות כשדברים נתקעים - ואם זה לא ירוץ, זה ייתקע. יש הרבה אויבים לפרויקט הזה, ולכן אני אומר'עד שסוף-סוף הצלחנו לבצע - צריך לקדם'".
בכל זאת, למה לבחור בטכנולוגיה של האתמול?
"אני לא פוסל זאת בהמשך הדרך. צריך לחשוב על האפשרות להטמיע טכנולוגיה מתקדמת יותר, אבל כרגע צריך לקדם את הפרויקט".
כץ ממשיך לנסות לנצל את כהונתו עד תום. ההחלטה של ראש הממשלה לא לערוך בחירות לכנסת מעניקה לו עוד זמן בקדנציה, ויש לו על מה לעבוד. "יש הרבה עבודה ואנחנו ממשיכים לעבוד בכל התחומים. נושא הנמלים קריטי, הרפורמה בתחום התעריפים בוצעה, אבל בינתיים המהלך הכולל של יצירת תחרות בין הנמלים תקוע. בכל הנוגע לתשתיות הנמלים מצבה של ישראל אקוטי. אנו לא ערוכים לקלוט אניות גדולות, וזו המגמה העולמית. יש ויכוחים על מקור חול לבניית התשתיות, בין השאר עם המשרד להגנת הסביבה, וכל הנושא הזה יכול לספק תעסוקה לקדנציה שלמה".
מתי להערכתך תעמוד ישראל בשורה אחת עם מדינות מערביות מבחינת תחבורה?
"אני מאמין שבזכות כל העבודות שמבוצעות היום - ואנחנו בתנופה של בניית תשתיות כי יש יותר עבודה ממה שהחברות הישראליות יכולות לספק - בתוך כ-10 שנים תוכל ישראל לסגור את הפער. בתוך עשור תהיה המדינה מרושתת ברכבות כבדות וקלות, במערכות להסעת המ ו נים ובאוטובוסים רבי קיבולת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם