קיקה הגישה בקשה להקפאת הליכים; היקף החוב 175 מיליון ש'
מבוי סתום אליו נקלע המשא ומתן שניהלה קיקה עם הבנקים, הביא את חברת אשטרום המחזיקה ב-15% ממותג הרהיטים האוסטרי, להגיש בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט
- חנות הריהוט "קיקה" נסגרה, מאות עובדים מוחים בכניסה
- "שיקרו לנו, באתי לעבוד בחברת קיקה ובפועל זה היה בלוף"
היקף החובות של קיקה, כפי שעולה מהמסכים שהוגשו לבית המשפט, עומד על 175 מיליון שקל (70 מיליון שקל לבנקים). סכום של 42.8 מיליון שקל, חייבת החברה לבנק הפועלים. חוב נוסף, על סך 27.2 מיליון שקל חייבת קיקה לבנק לאומי. לספקים ולבעלי המניות של החברה, חייבת קיקה עוד מאה מיליון שקל.
בתחילת החודש, כך נכתב בבקשה שהגישה קיקה, חילט בנק לאומי ובנק פועלים סכום של כ-3.5 מיליון שהועבר לידי חברות האשראי לחשבונות הבנק של החברה וזאת לשם כיסוי התחייבויותיה של קיקה כלפיהם.
החברה ציינה עוד, כי בטרם הוקמה החנות היא השקיעה כ-65 מיליון שקל בהקמתה ובמלאי. למרות המאמצים, מחזורי המכירות נותרו נמוכים ביותר והחברה נקלעה להפסדים ולמצוקה תזרימית.
בחודשים האחרונים, כך נטען, נאלצה אשטרום, המחזיקה ב-15% מהמניות של החברה, להזרים כ-27 מיליון שקל. 17 מיליון מתוכם הוזרמו לחברה ו-15 מיליון נוספים הועברו כערבויות למסגרות האשראי. עוד עולה כי גם מגעים להכנסת שותף נוסף לא התקדמו וכי בתחילת החודש חולטו על ידי בנק לאומי 2.3 מיליון שקל שהועברו על ידי חברות האשראי לצורך כיסוי החובות. 1.2 מיליון שקל נוספים, חולטו על ידי בנק הפועלים.
"מצוקתה התזרימית של החברה אינה מאפשרת לה לבצע כל תשלום, מגדול ועד קטן, והיא צפויה למצוא את עצמה בימים הקרובים מפני 'מבול' של תביעות", נכתב בבקשה.
העובדים הצטרפו להסתדרות
לאור המצב, לא פתחה אשטרום את החנות הבוקר והציבה במקום אבטחה מטעמה, שמנעה מכ- 200 העובדים שהגיעו לחנות, להכנס לתוכה. העובדים שהחלו כבר אתמול במהלכי התאגדות, שכרו שירותיה של עורכת דין ברוריה לקנר שתייצג אותם במאמציהם לקבל את שכרם ופיצויי פיטורים.
בעקבות ההמולה בפתח החנות בנתניה, הגיעו למקום נציגי ההסתדרות במרחב נתניה, בראשות משה סמיה ונציגי האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות והם נפגשים בשעה זו עם העובדים בניסיון לאגד אותם במסגרת ההסתדרות ועל מנת לדאוג לזכויותיהם לאור הקשיים
אליהם נקלעה ההנהלה. חלק מהעובדים אף חתמו על טפסי הצטרפות להסתדרות. בהסתדרות קוראים לעובדים להתארגן על מנת לייצגם אל מול ההנהלה וכדי שיקבלו את זכויותיהם המגיעות להן על פי החוק.
מקורבים לקיקה תולים את החרפת הקשיים הכלכליים, שאפיינו את הרשת מתחילת דרכה בישראל במכירות נמוכות, שלא היה בהן לכסות את עלויות התפעול השוטפות. עוד נטען כי הבנקים לקחו את כל ההכנסות מהמכירות ולא הותירו כסף בידי הנהלת החברה לתשלום משכורות. צעד שיש בו הבעת אי אמון בסיכויי הישרדות הרשת.