נתוני תצרוכת הדלק של יצרני הרכב הם סוג של בלוף

בכל פעם שמתחוללת בארץ היסטריה עקב עליית מחירי הדלק, ישנם כמה כלי תקשורת שמזדרזים לפרסם את רשימת המכוניות החסכוניות בדלק, כביכול, שבה מדורגות מכוניות בהתאם לנתונים הרשמיים של יצרני הרכב, אלא שבפועל, אין כמעט קשר בין נתונים אלה לתצרוכת הדלק האמיתית של הרכב

גיל מלמד | 2/6/2012 9:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: דלק
לתעשיית הרכב יש כמה סטנדרטים קבועים למדידת תצרוכת דלק, וכולם מבוססים על בדיקות מעבדה שמבוצעות באמצעות "מחזור נהיגה" מוגדר מראש. יצרני הרכב, מצדם, משקיעים מאמצים רבים להתאמת מאפייני המנועים שלהם לבדיקות, כדי שישיגו שם את התוצאות האופטימליות, מפני שהם יודעים שיש מי שמשווה בין מכוניות שונות על בסיס נתונים אלה.

ככל שמנועי המכוניות הפכו יעילים יותר, כך גדל ההפרש
ככל שמנועי המכוניות הפכו יעילים יותר, כך גדל ההפרש צילום: פלאש 90
העניין הוא שאופי הנהיגה של נהג משפיע על תצרוכת הדלק במידה שיכולה ליצור הפרש של 50 אחוז ויותר יחסית לתוצאות המעבדה - בין השאר, מפני שחלק מהכיולים, שטובים למעבדה, מפריעים ואף מזיקים בחיי היומיום (כלומר, בפועל הם דווקא מעלים את תצרוכת הדלק).

התוצאה במציאות נגזרת מכך שהבדלים ביעילות המנועים וביחסי ההעברה של תיבות ההילוכים יוצרים הפרש גדול בתצרוכת הדלק בין מכוניות שונות, שהשיגו תוצאות זהות במבחני המעבדה. למרבה האבסורד, ככל שמנועי המכוניות הפכו יעילים יותר וככל שנוספים טריקים שונים לצמצום תצרוכת הדלק וזיהום האוויר - כך גדלים ההפרשים בין תוצאות המעבדה לאלה של החיים האמיתיים.
נהגים אוהבים להרגיש את תחושת הכוח של מנוע גדול

שלוש דוגמאות בולטות מתוך שלל הטריקים שעובדים טוב מאוד במעבדה, אבל פחות טוב במציאות, הן הגדשה של מנועים, מערכות כיבוי מנוע ומערכות היברידיות. בשנים האחרונות קיימת מגמה של צמצום נפח המנועים ומספר הבוכנות שלהם, ופיצוי על כך באמצעות מערכות הגדשה - בעיקר טורבו, אבל גם מגדשי-על "(סופר-צ'ארג'ר").

בדרך זאת מוקטנת תצרוכת הדלק, בעוד שכוח המנוע וההספק שלו - לפחות אלה התיאורטיים - לא נפגעים. ההגדשה עובדת נפלא במבחני המעבדה בזכות שיפור ה"נשימה" של המנוע וייעול הבעירה, אבל בחיים האמיתיים נהגים אוהבים להרגיש את תחושת הכוח של מנוע גדול, ולכן לוחצים על המצערת מעבר לצורך (ובטח מעבר למה שנעשה במבחני המעבדה).

במצב כזה, שורף המנוע המוגדש יותר דלק מכפי שהיה שורף מנוע לא מוגדש, בעל ביצועי הספק ומומנט דומים. דוגמה נוספת היא מערכות ה-"Stop and Start"-כבה והנע", שמכבות את המנוע בעת עצירה ברמזור או בפקק תנועה. מדובר במערכות נפלאות שמביאות לכך שמכונית שעומדת ברמזור לא מבזבזת דלק ולא מזהמת את האוויר, אבל הבעיה (בעיקר בקיץ) היא שבשלב די מוקדם מופסקת גם פעולתו של מיזוג האוויר, ואז הנהג הרותח

מכבה את המערכת ונותר עם מנוע פועל. כתוצאה מכך, מה שעבד נחמד והשיג תוצאה נאה בבדיקת מעבדה במזג אוויר נעים, לא מסייע כלל בתנאי אמת.

מערכת דומה קיימת גם ברוב המכוניות ההיברידיות, וגם שם גורם חום הקיץ לביטול הדממת המנוע ולעלייה בתצרוכת הדלק, ובכלל - מכוניות היברידיות יעילות מאוד בתנאי נהיגה מסוימים, אבל כמעט שלא מקנות יתרון בתנאים אחרים (למשל, בנהיגה מהירה מחוץ לעיר) יצרני הרכב, כאמור, לא משקרים לאף אחד: הם פשוט מפרסמים נתונים שנמדדו על ידי מעבדות נייטראליות, לפי שיטת בדיקה מקובלת, שנויה במחלוקת ככל שהיא. באופן כללי, ניתן לומר שאת נתוני המעבדה המופרכים, לפיהם מכוניות מצליחות לנסוע 24-22 ק"מ לליטר בנזין, יש לתרגם לטווח אמיתי, בפועל, של 15-12 ק"מ לליטר.

מי ששואפים להשיג טווח נסיעה ארוך יותר לכל ליטר דלק, צריכים לבחור באחת מבין ארבע אפשרויות: לבחור במנוע דיזל (שמשיג, בממוצע, טווח נסיעה ארוך יותר בכ-33 אחוז ממנוע בנזין לכל ליטר סולר), במכונית היברידית בעלת מערכת היברידית מקבילה (או, במילים אחרות, טויוטה) לעבור למכונית קטנה וקלה יותר, או לשנות את אופי הנהיגה שלו.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום צרכנות-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים