שטייניץ ונתניהו מבטיחים תקציב כואב
אנחל גוריה, ראש ארגון ה-OECD, מבסוט מישראל: "אתם חייבים להסביר לעולם איך אתם עושים את זה". שר האוצר וראש הממשלה מצהירים שהם שומרים על מדיניות מרוסנת. אבל בינתיים נתוני האוצר ורשות המסים מעידים על ירידה בייבוא, על גירעון של 900 מיליון שקל במאי ועל הוצאות ממשלתיות גדלות
גוריה טוען שביחס לעולם מצבה של ישראל מצוין, אך בשל גירעון של כמעט מיליארד שקל בחודש מאי האחרון, כפי שפורסם אתמול, וירידה בייבוא מכוניות ומכשירי אלקטרוניקה - אין פלא שנתניהו מצהיר: "אנחנו מצויים במשבר עולמי שרחוק מלהיגמר".
" ישראל הצליחה כלכלית יותר מרוב מדינות ה-OECD כי אימצנו את המדיניות הנכונה", אמר ראש הממשלה בפתח האירוע. "שלטנו בהוצאות שלנו, לא אפשרנו לגירעונות לגדול ולא הטסנו את המסים הלאה, כי הבנו שנגדיל את ההכנסות ממסים באמצעות מסים נמוכים יותר, ולא להפך. מדינות OECD רבות הצטערו על שלא פעלו כך.
"המדיניות שעבדה בשבילנו עד עכשיו תעבוד גם בעתיד: רפורמות, שליטה בהוצאות וריסון שלהן, שבירת מונופולים וקרטלים, ולא למסות את עצמנו למיתון", אמר נתניהו, שרמז יותר מפעם אחת כי הוא מתנגד להעלאת מסים על רקע ספקולציות כי יעלה את מס החברות ב-1% כדי לסגור את החור בתקציב המדינה. "אין סתירה בין ניהול אחראי של כלכלה חופשית לבין צדק חברתי. צמיחה ישנה רק כשכספי המדינה מנוהלים באחריות וכשהגורמים היצרניים לא ממוסים באופן שבו לא שווה להם לעבוד ולהרוויח - וישראל שמרה על איזון".
" גוריה נמצא פה בשביל להזהיר אותנו שהמלחמה הכלכלית עדיין מתרגשת עלינו", פתח שטייניץ בהכנה משלו לצעדים הבאים, "הכלכלה הישראלית יצרה כמעט 300 אלף משרות מאפריל 2009 ועד אפריל השנה, פי שניים מאשר בשנים רגילות. המשימה העיקרית שלנו היתה ונשארה צמיחה חיובית גבוהה ככל האפשר ואבטלה נמוכה. אם לא נשמור על אחריות תקציבית, על המסגרות התקציביות ועל גירעון סביר ונשלט - נסכן את כלכלת ישראל ואזרחיה".
גוריה ציין כי אם השוק יריח חוסר יציבות, הוא עשוי למהר ולפגוע בכלכלה הישראלית "כמו טיל המחפש חולשה", והציע לערוך רפורמות לעידוד הצמיחה, בין השאר בשוק העבודה. "אתם רצים מהר פי שניים או שלושה, תלוי לאיזה אזור בעולם משווים אתכם. זו שפה, לא רק הצלחה תקציבית, זה ערך שאתם חייבים לשמר, ואתם צריכים להסביר לעולם איך אתם עושים את זה".
נתונים שפרסמו אתמול משרד האוצר ורשות המסים תולים עננה בשמים הכחולים של הכלכלה הישראלית. על רקע ניצני המאבק על המשמעת התקציבית בשנת 2013 נראה שכבר השנה הגירעון מתחיל לצאת משליטה. על-פי אומדנים ראשונים שהוכנו באגף החשב הכללי, גירעון הממשלה בפעילותה התקציבית עמד בחודש מאי על 900 מיליון שקל, מתוכם 800 מיליון שקל בגירעון המקומי ו-100 מיליון שקל בפעילות בחו"ל.
לא מדובר ברעה חדשה. בשנת 2011 רשמה המדינה גירעון של 900 מיליון שקל בכל תקופת ינואר-מאי, וכעת רושם אוצר המדינה את אותו הגירעון במשך חודש בלבד. מתחילת השנה נאמד הגירעון ב-4.5 מיליארד שקל.
בצד ההוצאות הממשלה דווקא מצטיינת - בחודש מאי הסתכמו הוצאותיה בכ-22.2 מיליארד שקל. מתוך כך הוצאות המשרדים ללא מתן אשראי, שעמדו על כ-18.8 מיליארד שקל, גבוהות
שורת ההכנסות דווקא הולכת ומצטמקת. ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-18.3 מיליארד שקל - והן נמוכות בכ-400 מיליון שקל מהכנסות שנרשמו במאי אשתקד. הכנסות ממסים ישירים כמו מס הכנסה הסתכמו ב-8.8 מיליארד שקל - ירידה של 500 מיליון שקל בהשוואה למאי אשתקד. ההכנסות ממסים עקיפים שמרו על יציבות והסתכמו בכ-9.1 מיליארד שקל לעומת 9 מיליארד בשנה שעברה. מתחילת השנה נרשמה עלייה של 1.7% בהכנסות ממסים, אך באוצר לא מוטרדים מהעבר אלא מההווה ומהעתיד, והמגמה לא חיובית.
אחת הסיבות לירידה הזאת במסים היא הצטננות הפעילות הכלכלית והצריכה, שבאה לידי ביטוי במגמות הייבוא. על-פי נתוני רשות המסים, רכישת כלי הרכב הפרטיים בחודש מאי ירדה ב-14.7% ל-21,318 כלי רכב לעומת השנה שעברה, ומתחילת השנה נרשמה ירידה של 11.6% ל-88,530 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ייבוא הרכב המסחרי התרסק ב-60% לעומת השנה שעברה והגיע ל-375 רכבים .
גם מה שנראה כנקודת אור הוא תוצאה של מדיניות: במאי נרשם זינוק של 42.6% ברכישת מקררים על רקע מבצע הסבסוד של משרד האנרגיה, שבמסגרתו נמכרים עשרות אלפי מקררים בהנחות של עשרות אחוזים על חשבון משלם המסים. לעומת זאת, בכמות מייבשי הכביסה, שאינם מסובסדים, נרשמה ירידה של 51.4%.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם