רענן כהן: המדינה תפסיד מיליוני שקלים במימון השוק הסיטונאי בצומת מסובים
יו"ר חברת השוק הסיטונאי מזהיר מפני כוונת האוצר להקים את השוק החדש באמצעות מכרז , שבמסגרתו BOT היזם מקים ומתפעל את הפרויקט במשך 25 שנה. האוצר בתגובה: "השיטה תוביל להפחתת עלויות השוק"
רענן כהן. הקמת השוק תביא להוזלת פריוקת וירקות אלי דסה
משרד האוצר רוצה ליישם את הפרויקט באמצעות מכרז BOT, שבו יזם פרטי ייקח על עצמו להקים ולתפעל את הפרויקט במשך 25 שנה. אך יו"ר החברה רענן כהן סבור כי משתלם יותר שהיא תקים את השוק בעצמה ותתפעל אותו, מבלי להעבירו לידיים פרטיות.
"עלות ההקמה של השוק כולל המסים מסתכמת ב-300 מיליון שקל", אומר כהן, "מעבר לזה אנחנו לא דורשים השקעה מהמדינה, כי בהשקעה של 280 אלף שקל לחודש החברה תוכל לתפעל את המקום. יהיו לה הכנסות מהשכרת שטחים לוגיסטיים במתחם השוק והיא תוכל לפעול עצמאית ללא תמיכה. לעומת זאת, בשיטת BOT תיאלץ המדינה, מעבר לעלות ההקמה, לשלם ליזם פרטי 34 מיליון שקל בכל שנה עבור תפעול הפרויקט, כי אין יזם שניגש לפרויקט כזה ללא תשואה שנתית של 10% לפחות .
"רו"ח יצחק סוארי הכין עבורנו בדיקה כלכלית, והמספרים מדברים בעד עצמם. מעבר לנושא הכספי, בשיטת BOT יתבזבזו שנתיים רק עד סיום המכרז ובחירת היזם, ואותו יזם יצטרך לקבל מימון בנקאי שהיום כלל לא ודאי. מנגד, החברה הממשלתית לא תלויה בשום גורם והיא יכולה להתחיל לבצע את הפרויקט כבר מחר בבוקר. בניגוד ליזם פרטי, החברה הממשלתית תפעל בשקיפות. כל מכירה שתתבצע בשוק הסיטונאי תדווח והמחירים יהיו שקופים וגלויים לציבור.
"מכרזי BOT מתבקשים בפרויקטים גדולים שדורשים תפעול מורכב כמו פרויקט עיר הבה"דים בנגב. כאן מדובר בפרויקט קטן. אין מהלך נכון יותר מלתת לחברה להקים את השוק. המדינה משקיעה באינטל 1.5 מיליארד שקל. זה חשוב יותר מפירות ומירקות? כל כלכלן יראה שלא הגיוני ללכת למכרז BOT רק משום שהמדינה לא רוצה היום להכניס יד לכיס. אבל בעוד 25 שנה ייצא שהיא הוציאה מאות מיליונים. היום ניתן לחסוך את זה ב-300 מיליון שקל, וטובת הציבור מונחת כאן על הכף.
"המדינה לא שואלת מתי תחזיר את הכסף כשהיא מקימה בית ספר, כי היא יודעת שאותו דור צעיר יחזיר את ההשקעה. שוק סיטונאי שיביא להפחתת מחירי הפירות והירקות הוא החזר השקעה באותה מידה".
" כל אחד צריך ירקות"
באוקטובר 2010 החליטה הממשלה על הקמת שוק סיטונאי חדש שייקרא "תוצרת הארץ". השוק ימוקם מדרום-מזרח לצומת מסובים, סמוך לפארק אריאל שרון, על קרקע בת 230 דונם בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, ויהיה מיועד לסיטונאים ולחקלאים.
הדמיית השוק הסיטונאי החדש. השוק יהפוך למתחם בילוי הדמיה: אורבך הלוי אדריכלים
"אם משרד הבריאות היה ממלא את תפקידו הוא היה סוגר את המקום", אומר כהן על השוק הזמני בצריפין, "יש בו שלל בעיות בטיחות, סחורה עומדת בשמש והריח מצחין. אפילו בחברון מצאנו שוק סיטונאי מסודר ונקי בהרבה".
לדבריו , הקמת השוק המודרני תביא בפועל להוזלת הפירות והירקות בשווי מוערך של 2.5-1 מיליארד שקל, ומעבר לחיסכון הכספי הסחורה תהיה בריאה יותר ואיכותית יותר: "מחירי הירקות הרקיעו שחקים. לא הגיוני שמחיר עגבניות היום מגיע ל-15 שקל לק"ג.
רשתות שיווק גדולות מנצלות את כוחן ופשוט מפילות את הירקנים
הקטנים. פערי המחירים מגיעים ל-100% במקומות מסוימים. זה מצב לא נורמלי, בטח כשמדברים על צדק חברתי. אף אחד עד היום לא מבין איזה הטבות באמת נתן לציבור דוח טרכטנברג, אבל עגבנייה ומלפפון כל אחד צריך. פירות וירקות מהווים 4%-2% מהמדד למחירים לצרכן, והפחתת המחירים תשפיע על המדד לחיוב. גם הפחת יפחת ב-5%-3% כי הסחורה תמוקם במקררים כמו שצריך ויהיה פחות כשל שוק. כולם ירוויחו מהקמת השוק, גם המגדלים וגם הצרכנים".
לדברי כהן, השוק יהפוך גם למתחם בילוי, ש"כל תייר בישראל יצטרך לעבור בו. ניתן יהיה להעביר בו יום שלם, גם בפארק אריאל שרון, גם בבית הספר לחקלאות מקווה ישראל, ובסוף לאכול בשוק ולקנות פירות וירקות בהנחה של 40%".
התוכניות להקמת השוק כבר מאושרות וניתן כבר להוציא היתרי בנייה מעיריית אור יהודה. השוק החדש יהיה מקורה, ויהיו בו 80 חנויות של 176 מ"ר כל אחת.
"חיסכון של עשרות מיליונים"
ממשרד האוצר נמסר: "בבדיקת כדאיות מקיפה, מעמיקה ומקצועית שנערכה לאפשרות הקמת השוק בשיטת BOT, נמצא שהפרויקט מתאים ביותר לשיטה זו ושהיא תוביל למיצוי היתרונות הגלומים בו מחד ולהפחתת עלויותיו מאידך. כך נמצא כי ניתן להגיע בשיטה זו לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים לאורך חיי הפרויקט.
"לעניין לוחות הזמנים, מבדיקה שערכנו עולה כי הפרשי הזמנים בין שתי השיטות אינם משמעותיים וזאת עקב הניסיון והידע הרב שנצבר במשרד האוצר בפרויקטים תשתיתיים כאלה ולכן תמוהה בעיננו הטענה על עיכוב בלוחות הזמנים. ביצוע הפרויקט בשיטת BOT יאפשר את הקמת הפרויקט בדרך המהירה והיעילה ביותר לצד ביצוע פרויקטים נוספים וחשובים לא פחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם