דן פרופר: "מי שחי את התעשייה מבין שחלק מהמלצות ועדת קדמי תלושות מהמציאות"
יו"ר דירקטוריון אסם: "ממצאי הדוח מצביעים על אי-הבנה מוחלטת של שוק המזון מצד מי שכתב אותו. מדובר באי-הבנה כיצד השוק פועל ומה כללי המשחק בו. זה כמו שיצפו ממני לכתוב דוח על תעשיית קידוחי הנפט בישראל"
דן פרופר. "המחירים בישראל גבוהים יותר בגלל המע"מ" יוסי אלוני
"אני לא רואה שינוי אפשרי בשוק בעקבות הדוח וגם לא ציפיתי לשינוי. מי שחי את התעשייה מבין שחלק מההמלצות תלושות מהמציאות. עם כל הכבוד, הוועדה אינה יכולה להורות על תחרות בין הרשתות או מול הקמעונאים. זה לא עובד כך", אומר פרופר. "אני כיו"ר אסם לא רשאי להכתיב לרשתות את המחיר לצרכן, אלא רק לכתוב מה המחיר המומלץ".
ועדת המזון של התאחדות התעשיינים תגיש בימים הקרובים את השגותיה לגבי המלצות קדמי, אבל יו"ר אסם מוכן לנדב את עמדתו בנושא כבר עתה. "ממצאי הדוח מצביעים על אי-הבנה מוחלטת של שוק המזון מצד מי שכתב אותו. מדובר באי-הבנה כיצד השוק פועל ומה כללי המשחק בו. זה כמו שיצפו ממני לכתוב דוח על תעשיית קידוחי הנפט בישראל", טוען פרופר.
תן לי בבקשה דוגמה ספציפית לביקורת.
"הוועדה ממליצה להפעיל תוכנית עידוד ממשלתית למוצרי המותגים הפרטיים, אבל זה עולם שכבר נגמר. בשום מקום בעולם אין דבר כזה. ברשתות כיום המצב הוא שמוצרי הפרייבט לייבל של הרשתות זוכים להעדפה ודווקא את היצרנים הקטנים דוחקים החוצה. המלצה כזאת מעידה על חוסר הבנה של המתרחש.
"גם ההמלצה להגדיל עוד את התחרות בין היצרנים לבין הרשתות כדי להוריד מחירים מסוכנת. כבר כיום, בעקבות התחרות, יש מפעלים כמו טית בית, פרי הגליל ואחרים שהגיעו לעברי פי פחת. הראשונים שייפגעו מהממלצות הם היצרנים הקטנים".
" חקלאות בתנאי חממה"
נתוני הוועדה מוכיחים כי מוצרי המזון בישראל יקרים ב-20%-10% בהשוואה למוצרים חו"ל. שרון קדמי מסביר זאת בריכוזיות ובהיעדר התחרות.
שרון קדמי. ניתוח ממצה של שוק המזון רובי קסטרו
"המחירים בישראל גבוהים יותר כי אצלנו יש מע"מ של 16% שהולך לכיסי הממשלה ולא ליצרנים או לרשתות. המע"מ באירופה או בארה"ב הוא 8%-0%. המע "מ פוגע בעיקר בשכבות החלשות. אצלם 22% מההכנסה הולכת למזון, ואילו בעשירונים העליונים 14% מההכנסה מוצאת על מזון. זה מיסוי רגרסיבי. נוסף על כך, הפערים מוסברים בשער החליפין ובהתחזקות השקל לעומת היורו והדולר בשנים האחרונות. ויש סיבות נוספות".
כמו מה?
"החקלאות בישראל, שהיא מקור לחומרי הגלם, מוגנת באמצעות חומות מכסים גבוהות. החקלאות נמצאת בתנאי חממה ואנחנו רוכשים חומרים יקרים בחו"ל. תוסיף לכך את החשמל, את המים, את הארנונה ואת העליות שבאחריות הממשלה ותקבל סיבה נוספת. "אתה מבין שבישראל קיימת בעיית
כשרות שאינה קיימת בשום מקום בעולם. זה מחייב לאתר שווקים מתאימים. השבת מאלצת אותנו להפעיל את המפעלים שלא במלוא כושר הייצור. נוסף לכל, המפעלים בחו"ל מייצרים בעבור מאות מיליוני תושבים ולא בעבור 7 מיליון כמו אצלנו. זה נותן להם יתרון עצום".
אז את כל זה לא ראו בוועדת קדמי?
"ייתכן שמישהו שאין לו ניסיון כתעשיין אינו מסוגל לראות את זה ממשרד ממוזג בירושלים".
אבל תודה שבוועדה נעשה ניתוח חסר תקדים של הכשלים בשוק המזון הישראלי.
"אכן נעשה מאמץ אינטלקטואלי כדי להבין באמת את שוק המזון ואת הכשלים שלו. ואכן נחשפו כמה כשלים, אבל גם הצביעו על כשלים במקומות הלא נכונים. אם רוצים לעודד יצרנים קטנים או רשתות קטנות להיכנס לשוק, הדרך הנכונה היא לתמוך בהם בצד הפיננסי. אין להם הון וזה מלחיץ אותם. הוועדה התעלמה מכך". איזו המלצה חסרה לך בדוח? "הוועדה היתה חייבת למפות המחירים היחסיים לצרכן במקומות שונים בארץ ואז לגלות היכן יקר יותר והיכן זול לקנות. בעקבות ניתוח הממצאים ניתן היה לומר היכן זול יותר לקנות".
האם אתה בעד הכנסת מוצרים לפיקוח במקרים מסוימים כפי שרמזה ועדת קדמי?
"הפיקוח על המחירים עבד בעקביות בעיקר לטובת היצרנים שהגנו על עצמם ופנו בדרישות לעדכון המחירים כל פעם שהעליות גדלו. הפיקוח לדעתי צריך לעבור מן העולם ואני מדבר על טובת הצרכן. אבל לי אישית אין התנגדות לפיקוח לטווח קצר. חייבים לזכור את הסכנה שבמהלך". אז מה לדעתך יהיה עם ההמלצות? "בעקבות השימועים הוועדה תבין שלחלקן אין מקום. חלק אחר בכלל לא ניתן לביצוע וחלק נוסף יתגלגל במשך שנים בין משרדי הממשלה והכנסת. אולי ארגוני הצרכנים, המרוצים מהמלצות הדוח, רואים דברים אחרים שאני לא רואה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם