ראשי » עסקים » דעותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

בין הפטיש לסדן: הדו-כיווניות של הסדרי החוב

רגולטור אחד יצר מהפכה, רגולטור אחר מנחה את המוסדיים להתמודד עם תוצאותיה בהסדר החוב של אילן בן דב

יהודה שרוני | 10/6/2012 13:40

תגיות: אילן בן דב, הסדר חוב, עסקת פרטנר-האצ'יסון

הממונה על שוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג, דרש בסוף השבוע מהגופים המוסדיים לעדכן אותו כיצד בדעתם להילחם על זכויות החוסכים בהסדר החוב המתגבש בחברת סקיילקס, בעלת השליטה בפרטנר. המכתב יוצא הדופן שוגר לאור החשש מתקדימי העבר, ולפיהם האחראים לחסכונותינו לא יהיו נוקשים מספיק במשמר על זכויותינו. הרקע למכתב הוא הפלונטר שנוצר בחברת הסלולר.

הרגולטורים אינם מתאמים אלה עם אלה צילום: פלאש 90

אילן בן דב, בעל הבית בפרטנר (באמצעות סקיילקס), נאלץ דה-פקטו לרוץ להסדר החוב, לאחר שמניית פרטנר קרסו מתחילת 2012 בלא פחות מ-45%. המפולת במניות הסלולר צברה תאוצה בעקבות כניסת המתחרים החדשים לשוק לקול מצהלות המשתמשים. על רקע זה הודיעה פרטנר עם פרסום דוחותיה הרבעוניים על עצירת תשלומי הדיווידנדים. הנפגעת העיקרית היא החברה-האם סקיילקס, שהנפיקה לציבור איגרות חוב בהיקף 1.8 מיליארד שקל.

בן דב אינו טיפש ומיהר להסיק את המסקנות. הוא קרא את המפה והבין שיתקשה להחזיק בבעלות בחברת הסלולר. הוא ביצע "אקזיט" מתוכנן תוך מזעור נזקים וסיכם עיסקה למכירת פרטנר ל האצ'יסון הסינית, החברה שממנה רכש אותה לפני שנתיים וחצי.

וכמו שמקובל אצל הבדואים, חתני השמחה (בן דב והאצ'יסון) שחטו כבש, אלא שבמקרה זה הכבש הוא המוסדיים שקנו את איגרות החוב של סקיילקס. הם ישלמו את המחיר הגלום בתספורת של 30%-15% ביחס לחובות )270 מיליון שקל(. הביקור במספרה היה נכפה על מחזיקי אג"ח סקיילקס במוקדם או במאוחר, עם או בלי העיסקה עם הסינים. בן דב היה מתקשה לשלם 1.8 מיליארד שקל לבעלי האג"ח ולהחזיר חוב נוסף של 1.1 מיליארד שקל לסינים.

ייתכן, אבל רק ייתכן, שההסתברות לפירעון החובות של בן דב היתה גבוהה יותר לו שר התקשורת משה כחלון היה הורג את חברות הסלולר הוותיקות ברכות ולא באבחת חרב.

לו הרגולטור התקשורתי היה מתחשב גם באינטרסים של הפעילים בשוק ההון (בעצם בכל אחד מאיתנו) התספורת האפשרית לבעלי האג"ח היתה נחסכת. הגופים המוסדיים לא היו מאבדים כ-20 מיליארד שקל מהשקעותיהם במניות התקשורת. הרגולטור האחר (הממונה על שוק ההון) לא היה נדרש במקרה זה לשגר מכתבים ולהתמודד עם תוצאות המהלך הרגולטורי שננקט במשרד התקשורת. אבל ככה זה אצלנו. יד אחת נותנת והאחרת לוקחת. הרגולטורים אינם מתכתבים זה עם זה.

המפקח על הביטוח אינו מתייעץ עם המפקח על הבנקים, שר התקשורת אינו סופר את הממונה על שוק ההון, והממונה על ההגבלים אינו מתואם עם יו"ר רשות ניירות ערך. עם שפע ההנחיות והתקנות מתקשים שחקני שוק ההון והמערכת הפיננסית להתמודד.

לגופו של עניין, קשה להאמין שהגופים המוסדיים, עם כל ההבנה לצערם, יקבלו הסדר טוב מזה שהוצע בעיסקת פרטנר. בן דב, כמו יצחק תשובה, כבר ספג פגיעה אנושה במוניטין שלו, ועד להודעה חדשה הוא אורח לא רצוי בשוק ההון. אמנם בעלי אג"ח סקיילקס רשאים לדרוש מינוי מפרק לסקיילקס )כפי שנעשה בדלק נדל"ן( שימכור את פרטנר ואת יבואנית מכשירי סמסונג, אבל ספק אם תתקבל עיסקה

טובה מזו שנחתמה עם האצ'יסון. למרות זאת, ייתכן שעצם האיום בפירוק יאפשר לסחוט מבן דב ויתורים נוספים.

מנגד, אסור לדחוף את בן דב לפינה. למרות השטויות שעשה, הוא לא דרדר במתכוון את פרטנר, שהיא נכס הבסיס בכל מתכונת של הסדר. גם לבן דב מגיע הסדר חוב הוגן, אלא אם כן המטרה, מטעמי נקמנות, היא למשוח את גופו בזפת ובנוצות ולהעמידו לסקילה בכיכר העיר.