
הדוח שהצית שריפה באוצר
שר האוצר נמדד ביכולתו לקדם את המשק, ואת זה יובל שטייניץ עושה לא רע. למרות הביקורת הקשה בדוח המבקר, שירותי הכבאות אינם במנדט שלו
- המבקר רומז: על ישי ושטייניץ להסיק מסקנות ולהתפטר
- האוצר על דוח אסון הכרמל: הוא נותר הזוי וחסר שחר

האוטובוס הלכוד בשריפה. אז מי אשם? צילום: אלי יבלינוביץ'
שטייניץ לא היה קליינט קל עבור מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. בעוד שר הביטחון אהוד ברק חיבק את המבקר, אצל שר האוצר זה היה חיבוק דוב. המבקר לא סלח וכעת שטייניץ סופג מינון יתר של ביקורת. בעניין אסון השריפה בכרמל מתעורר הוויכוח סביב גבול אחריותו של שר האוצר בנוגע למחדלים של משרדים אחרים. שני שימועים שנערכו לשטייניץ לא הצליחו לפייס את לינדנשטראוס. המבקר טען כי שר האוצר נשא באחריות לאי קידום הרפורמות במערך הכבאות באמצעות עיכוב תקציבים, זאת למרות שהאוצר היה סבור שיש צורך ברפורמה.
לדידו של שטייניץ האחראי העיקרי למחדל הוא שר הפנים אלי ישי. "האם אהיה אחראי למחדלים במשרד הבריאות או משרד התחבורה אם במקרה הם ידרשו תקציב 'מציל חיים' ולא אוכל לספק אותו?", תמה שר האוצר בשימוע.

יובל שטייניץ. לטענתו האחראי העיקרי למחדל הוא אלי ישי פלאש 90
למרות זאת, ניתן לקבוע ששר האוצר מיתמם כשהוא טוען שאין לו שום אחריות לנעשה במשרדי הממשלה האחרים. זה לא מדויק. אלא שמכאן ועד הטלת אחריות מיוחדת על שר האוצר ארוכה הדרך. בראש מדרג האחריות ניצב שר הפנים. אחריו אמורים להיות שר הביטחון ואולי השר לביטחון פנים ורק במקום האחרון, אם בכלל, שר האוצר.
שר האוצר נמדד לטוב או לרע ביכולתו לקדם את צמיחת המשק, התעסוקה, דירוג האשראי, הרפורמות וגיוס משקיעים. שטייניץ גם נמדד ביכולתו לשמור על משמעת תקציבית ובהישרדות מול ראש הממשלה. את זה הוא עושה בכלל לא רע. שירותי הכבאות אינם במנדט שלו ואולי חבל. כשר פנים פוטנציאלי הוא היה מצליח בזכות עיקשותו ויכולת השכנוע לקבל את התקציבים שאלי ישי לא קיבל.
הטור המלא מחר במעריב