"התערבות במחיר הגז והגבלת ייצואו יהיו צעדים מוצדקים מצד המדינה"
ראש הוועדה למיסוי תגליות הנפט והגז, שישתתף באירוע השנתי של בית הספר לכלכלה באוניברסיטה העברית, הוסיף: "הגבלת הייצוא תקטין את כוחה המונופוליסטי של תמר גם בשוק המקומי"
דבריו של ששינסקי נאמרים כשבוע לאחר החלטת רשות החשמל לשנות סעיפים בחוזי הגז שנחתמו בין שותפות תמר לחברת החשמל וליצרני החשמל הפרטיים, מבלי להתערב במחיר הבסיס של העיסקה, שנקבע על 5.04 דולר ליחידת אנרגיה. סכום זה גבוה מהסכום שבו נקבה ועדת ששינסקי לחישוב הרווחים- 4.5 דולר ליחידה.
בשבוע הבא ישתתף פרופ' ששינסקי באירוע השנתי של בית הספר לכלכלה שמקיים המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. האירוע, שצפויים להשתתף בו גם חתני פרס נובל לכלכלה פרופ' אריק מסקין ופרופ' קנת' ארו, יימשך שבועיים וטובי המוחות הכלכליים ירצו בו לדוקטורנטים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם.
"השנה האירוע יעסוק בכלכלה ציבורית רב-תקופתית", מספר פרופ' ששינסקי, "וכמו בכל שנה ב-18 השנים האחרונות (מתוך 23 השנים שבהם הוא מתקיים - י.ד) ישתתף בו פרופ' ארו, שייסד את האירוע. גם כיום, בגיל 90, הוא משתתף בו.
"נושא האירוע נוגע גם
לדבריו, בדיון הכלכלי הזה אחת השאלות המרכזיות היא מה יהיה קצב הצמיחה בעולם בדורות הבאים. אחרי המשבר של שנת 2008 שוררת אי ודאות גדול בעניין הזה. "האם תהיה צמיחה בת קיימא שתשאיר משהו לדורות הבאים? אני מניח שהצמיחה תמשיך, אך לא בהיקפים שהיו בעבר. התחזית שלי היא שב-100 השנים הבאות הצמיחה תהיה נמוכה מהצמיחה ב-100 השנים שחלפו", הוא אומר.
פרופ' ששינסקי מדגיש כי סוגיית המערכות הפנסיוניות היא נושא חשוב ומרכזי. "כל מערכות הביטוח הלאומי בעולם שהממשלות מעורבות בהן מצויות בגירעון תקציבי כזה או אחר", הוא מסביר, "הסיבות לכך הן הגידול בתוחלת החיים, הפרישה המוקדמת יותר מהעבודה והירידה בילודה. יש דרכים רבות לאזן את המצב הזה, בין היתר באמצעות הפחתת רמת הקצבאות - עניין שרוב האנשים מנגדים לו כמובן - ובאמצעות דחיית גיל הפרישה.
"ברוב העולם כבר עלה גיל הפרישה של נשים, אך בישראל זה עדיין לא קרה. אני מאמין שזה יקרה בקרוב, כי זה מהלך בלתי נמנע וגם אינטרס מובהק של הנשים". סוגיה מרכזית נוספת שבה יעסוק האירוע הכלכלי הנוכחי הוא סוגיית המיסוי. "הנושא של מיסוי רווחי הון הוא נושא שמעסיק מאוד את הכלכלה", אומר פרופ' ששינסקי, "ברוב המדינות המיסוי על ההון נמוך משמעותית בהשוואה למיסוי על העבודה, ונשאלת השאלה - האם יש הצדקה תאורטית למצב הזה?"
עוד הוא מציין, "אני חושב שראוי גם להטיל מיסוי ניכר על רווחי ההון ואין ספק שהחשיבה הכלכלית העולמית עוברת שינוי בניסיון להשיב על השאלה הזאת. אם בעבר תמכו באי-מיסוי על ההון או במיסוי נמוך על ההון - הרי שהיום הנטייה היא דווקא לתמוך במיסוי משמעותי יותר
בתוך כך, בין המרצים שירצו בכנס צפויים להיות גם פרופ' עמנואל פרחי מאוניברסיטת הרווארד, המתמחה במיקרו כלכלה ובמימון ציבורי; פרופ' איליה סגל מאוניברסיטת סטנפורד, המתמחה בתאוריית חוזים ובתאוריית חברות; ופרופ' אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית, המתמחה בתורת המשחקים.
לדברי פרופ' וינטר, "הנושא הביןדורי עלה לסדר היום המחקרי והציבורי בשנים האחרונות. המחאה ביוון למשל היא בין-דורית - הדור הצעיר מתריס נגד הדור המבוגר יותר וטוען כי הוא חי על חשבונו. הדור המבוגר לקח הלוואות גדולות שהחזריהן נופלים היום על כתפי הדור הצעיר שלא ביקש זאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם