"כולם אומרים שאני צודק כשאני מדבר על ייצוא, אך לא עושים דבר". מה כואב לסטף ורטהיימר?
לרגל סמינר היזמים של התעשיין הגדול בישראל לדורותיה, סיפר ורטהיימר על מה כואב לו בעיקר בארץ, למה החינוך הוא הדבר החשוב ביותר וגם: מה אפשר לעשות עם לימודי ספרות או היסטוריה. "החינוך צריך להתאים את עצמו למה שהמדינה צריכה; אם זה ביטחון, היסטוריה או תעשייה. אנחנו עכשיו כבר עם ולא אוסף של פליטים". ראיון עם האיש שאינו עוצר לרגע
"צריך פשוט לעשות יותר ולדבר פחות, ולכן מזמן לזמן אני עושה קורסים כדי לעזור לאנשים להצליח גם בחו"ל", מספר ורטהיימר על הסמינר החדש שיפתח בשבוע הבא ומטרתו לסייע לתעשיינים ויזמים ישראלים לפתיחת שווקים בחו"ל.
ורטהיימר, יזם סמינר שיווק שמטרתו לסייע לתעשיינים ויזמים ישראלים לפתיחת שווקים בחו"ל. הסמינר, שנקרא "סמינר מעלות", יערך חמישה ימים, במלון אסיינדה שביער מעלות. הסמינר שאליו התקבלו רק 25 איש, מיועד ליזמים ומנהלים של חברות ומפעלים קטנים עד בינוניים, בעלי ניסיון עסקי וידע בתהליכי בנייה וניהול עסקי.
מטרות הסמינר הינן העברת מידע וניסיון, אשר יאפשרו לחברות להתפתח ולהתרחב מעשית, באמצעות פיתוח הייצוא והרחבת פעילותם בשווקי חו"ל. הסמינר ייערך במתכונת של הרצאות, ניתוח אירועים ותירגול מעשי ויתמקד בהבנת הצרכים והעדפת לקוחות, הערכה ובחירת הזדמנויות עסקיות, בניית מערך שיווק ומכירות וניתוח צינורות שיווק ואספקה. במהלך הסמינר יבנו המשתתפים תכנית פעולה ופרויקט צוות, ליצירת צמיחה על ידי מכירות, באמצעות ייצוא.
לצורך הנחיית הסמינר הזמין ורטהיימר שני מומחים בתחום השיווק הבינלאומי ממכללת בבסון במסצ'וסטס בארה"ב- אחת המכללות שנחשבת למובילה בתחום החינוך והכשרה ליזמות.
פרופ' הנסי עבד כאנליסט שיווק בכיר בחברות אמריקאיות, בכיר בסגל בבסון קולג' ובית הספר לעסקים הלסינקי לכלכלה ומנהל עסקים. פרופ' ז'אן פייר ג'ינט, יליד שוויץ, למד בארה"ב והוא פועל בתחום הבנקאות בשוויץ ובניו יורק, חבר סגל בכיר בבבסון קולג', עסק במחקר בתחומים השיווק הבינלאומי והגלובלי ומשמש יועץ פעיל בפיתוח וניהול, יעוץ לפרויקטים רבים בעולם ותכנון אסטרטגי למספר חברות בינלאומיות ובהן: סימנס, נסטלה, נוקיה לגו, נוברטיס פולורואיד ועוד.
"אני עושה כל מה שאני יכול ולכן גם בחרתי מרצים
את הסיבה שדרך העשייה שבה הוא שם את הדגש היא החינוך הוא מסביר בכך שהחינוך צריך להתאים את עצמו למה שהמדינה צריכה אם זה ביטחון, היסטוריה או תעשייה. "אנחנו עכשיו כבר עם ולא אוסף של פליטים", הוא אומר.
"אנחנו רוצים שהתעשיות יהיו בישראל ולא כמו שבהיי-טק שאנשים מפתחים דברים ואז עוברים להתגורר במקומות אחרים בעולם. זה מה שכואב לי. הנושא הוא פשוט מאוד וזה ייצור וחינוך אנשים לייצור וזה תמיד מתחיל מבעלי מקצוע טובים שאוהבים לייצר ונגמר במה שהשוק כן מוכן לקנות ובאיזה מחיר".
"כולם אומרים שאני צודק כשאני מדבר על ייצור וייצוא ולא עושים עם זה כלום, אין לי בעיה אישית עם זה אבל זו בעיה של המדינה", הוא מבהיר. נושא השיחה שמלהיט את ורטהיימר במיוחד הוא החינוך המקצועי שאותו הוא קורא ליישם במוסדות הלימוד כבר במשך שנים. "זו הבעיה שלי, לשנות את הדימוי של התעשייה. כולם לומדים ניהול כספים, היסטוריה וספרות או עריכת דין וזה לא טוב מפני שאין מה לעשות עם זה בארץ".
"החינוך הטכנולוגי היה מצוין בישראל אבל שרי חינוך לא אחראים הרגו אותו ב-20 השנים האחרונות", הוא טוען אך עם זאת מתנבא ומבטיח, "זה גם יחזור חזרה. ככה הרי בנינו את המדינה, לא עם דיבורים על כסף, עורכי דין או על ההיסטוריה שלנו. צריך לעודד אנשים להצליח בתעשייה ובייצוא ולא רק איך לעשות כסף".
כשאני שואלת אותו מה צריך לעשות מישהו שבכל זאת חשקה נפשו בלימודי ספרות למשל, הוא אומר בחביבות "אז תכתבי ספר טוב ותמכרי אותו לעולם". עם זאת הוא מודה, "לא פשוט לתרגם לימודים הומאניים לתעשייה, אבל אם תשאלי אותי אם לעשות חלקים מעץ פלסטיק או אלקטרוניקה - זה לא משנה, העיקר שמייצרים משהו, והכי טוב זה לייצר את מה שאתה אוהב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם