הצרות הכלכליות של מקסיקו
52 מיליון עניים, מלחמת סמים אכזרית, מוביליות חברתית נמוכה, חסמים פוליטיים ומונופולים שמסרבים להרפות. למרות משאביה העצומים והתקוות לשינוי מקסיקו מדשדשת כל הדרך אל הקלפי
מקסיקו סיטי. אדם מסיים את חייו במעמד החברתי אליו נולד MCT
ואולם, התדמית הזאת רחוקה ממקסיקו של היום, ורבים תוהים אם היא תאפיין אי פעם את מקסיקו. לפני 12 שנה חשבו המקסיקנים שהוענקה לארצם התחלה חדשה, כאשר PRI (המפלגה המהפכנית המוסדית), שהיתה מזוהה עם בירוקרטיה נטולת מעש ועם שחיתות, איבדה את השלטון אחרי כ-70 שנה. התקווה היתה שמדובר במפנה היסטורי בדרך לממשל טוב יותר ולהתחלה של תהליך שיגרום לכלכלת מקסיקו להתבסס על צרכני המעמד הבינוני, במקום תפקידה רב-השנים כמקור של מהגרי עבודה זולים ופעמים רבות לא חוקיים.
אך כשהבוחרים המקסיקנים ילכו לקלפיות ב-1 ביולי יזכה מועמד ה-PRI בניצחון ודאי ויסלק ממוקדי הכוח את מפלגת הפעולה הלאומית (PAN) ששתי הכהונות שלה בשלטון לא הביאו לשינוי המיוחל.
האופטימיות שעטפה את מקסיקו כאשר המנהל הבכיר מקוקה קולה ויסנטה פוקס לקח את מושכות השלטון בשנת 2000 הפכה לאי-נוחות מתמשכת המושפעת ממלחמת סמים מחרידה. ב-20 השנים האחרונות עומד ממוצע הצמיחה של מקסיקו על 0.66%. האומה העשירה במחצבים נלכדה בצמיחה נמוכה בגלל שיתוק פוליטי, שבמסגרתו מונופולים נשארים בשליטה, בתי ספר נכשלים במשימתם ומדיניות הפיתוח הופכת את העובדים לכמעט עבדים.
"בהשוואה לשאר העולם שמרה מקסיקו על יציבות במהלך 30 השנים האחרונות," הסביר דוח שפורסם באפריל, שכותרתו "חזון חדש עבור מקסיקו :2042 שגשוג לכל", בהפקת חברת הייעוץ האמריקאית .Centennial Group International. החברה קבעה כי אם מקסיקו תנקוט צעדים אמיצים כדי לשחרר את הפוטנציאל הגלום בה, "ההכנסה הממוצעת לנפש בה עשויה להשתוות לזו של גרמניה או צרפת". לשם כך יש להעלות את התוצרת השנתית לנפש מ-13,80 דולר כיום לכ-50 אלף דולרב2042.
כדי להשיג תפוקה מערבית מקסיקו חייבת לשנות לגמרי את דרך ההתנהלות שלה וליצור הזדמנויות עבור 52 מיליון תושביה החיים בעוני (מתוך 113 מיליון) במקום להמשיך ליישם מדיניות שמנציחה את אי-השוויון.
"אדם מסיים את חייו במעמד החברתי שנולד אליו", אומר אלחנדרו הופ, אנליסט במכון המקסיקני לתחרותיות, "אנשים צריכים להאמין שהם יכולים להגיע לפסגה. כרגע הם לא חושבים כך". תחושת חוסר הנוחות הזאת קיימת למרות תנאים נוחים יחסית על הנייר: כלכלת השוק במדינה פתוחה ויציבה; הסכמי סחר חופשי עם 43 מדינות; הבנק המרכזי שומר על אחיזה הדוקה בנוגע לפיקוח על האינפלציה; החופים ועתיקות המאיה מושכים זרם קבוע של תיירים על אף הפשע המשתולל; וכיום, לראשונה בהיסטוריה, מדובר בדמוקרטיה אמיתית.
כוחות פוליטיים חוסמים רפורמות
אנליסטים טוענים כי למקסיקו חסרה תחושה של מטרה מוגדרת וכי היא נקרעת מבפנים בגלל מלחמות הסמים וכוחות פוליטיים החוסמים רפורמות. אלה כוללים מפלגות, איגודים, מונופולים פרטיים וציבוריים בתחומי התקשורת, הבנקאות והתחבורה, וגם את מושלי המדינות שמרכיבות את מקסיקו.
"הם שולטים בתקשורת המקומית. יש להם השפעה רבה על ועדות הבחירות המקומיות וגם על בתי המחוקקים והמערכות השיפוטיות", אומרת ג'וי לנגסטון הוקס מהמרכז למחקר והוראה בכלכלה במקסיקו סיטי. ואולם, לדבריה, "הטרגדיה הגדולה ביותר של 12 שנות שלטונה
של מפלגת PAN היא הימנעותה מעימות עם המונופולים". בדוח התחרותיות העולמי האחרון הגיעה מקסיקו למקום ה-58בלבד.
למרות זאת, יש גם סימנים חיוביים: מקסיקו תהפוך השנה ליצואנית הרכבים החמישית בגודלה בעולם בזכות תפוקה של כ3- מיליון כלי רכב. גם קצב ייצור הציוד הרפואי בה מרקיע שחקים, והמפעל של בומברדיה מוכיח את פוטנציאל ההישגים של המדינה. "אם מקסיקו יכולה לייצר מטוסים, מה היא לא מסוגלת לייצר?", שואל מנואל סנדובל ריוס, ראש חטיבת המודיעין העסקי בחברת פרו-מקסיקו, העוסקת בקידום הייצוא במדינה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם