יום לימודים ארוך לא הגדיל את תעסוקת האמהות
מחקר שערך בנק ישראל: יישום יום חינוך ארוך לא הביא להגברת השתתפותן של אמהות בכוח העבודה ולהרחבת שעות העבודה שלהן
הולכים לבית הספר. האמהות מחכות בבית. צילום: דודו גרינשפן
"לא נמצא קשר מובהק בין יישום יום חינוך ארוך )יוח"א ( לבין הסתברות ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה, תעסוקתן והיקף שעות העבודה שלהן", נכתב במחקר. "המחאה החברתית שבה והעלתה על סדר היום את נושא זמינות סידורי ההשגחה על ילדים קטנים וחלוקת נטל המימון בין משקי הבית לבין המגזר הציבורי. דוח ועדת טרכטנברג כלל המלצה להנהיג יום לימודים ארוך לכל הילדים בני 9-3. השיקולים בעניין סידורי ההשגחה על ילדים הם בראש ובראשונה פדגוגיים, אך עלותם הגבוהה עלולה לצמצם את היצע העבודה של ההורים. מכאן שסבסוד ממשלתי של סידורי השגחה אלה נתפס ככלי לעידוד השתתפות אמהות בכוח העבודה".
בינואר 1998 החל יישום הדרגתי של חוק יום חינוך ארוך ושל
לימודי העשרה בחלק מבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ. צעד זה התמקד בבתי ספר שתלמידיהם מרקע חברתי-כלכלי חלש. יום הלימודים הוארך בכשעה וחצי בממוצע )פחות מהמתחייב עלפי החוק (. באמצע שנות ה-2000 זכו כחמישית מהתלמידים ליוח"א והעלות היתה גבוהה מ-300 מיליון שקל בשנה.
במחקר, שערך גל ישורון מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נבחנה ההשפעה של יישום יוח"א על היצע העבודה של אמהות. הוא השווה בין השינויים בהיצע העבודה של אמהות ביישובים שהונהג בהם יוח"א לבין השינויים בהיצע העבודה של אמהות בעלות מאפיינים דומים ביישובים שלא הונהג בהם יוח"א. לממצאי המחקר, שלפיהם אין קשר מובהק בין הארכת יום הלימודים לבין השתתפות אמהות בכוח העבודה, מציע בנק ישראל כמה הסברים: הארכה קצרה מדי של יום הלימודים - אין בה די כדי לאפשר לאמהות העובדות במשרה חלקית לעבור למשרה מלאה; אי-יישום יוח"א באחד מימות השבוע; וחוסר התאמה בין החופשות בבתי הספר לבין החופשות מעבודה הנהוגות במשק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם