אוצר מפעלי ים סירבה לפנות נכסים בנמל ת"א ותקנס
החברה קיבלה שני מבנים בנמל לשיפוץ והשכרה לחמש שנים. עם הגיע מועד הפינוי סירבה לעשות כן. ביהמ"ש קבע כי פעלה בחוסר תום לב, חייב אותה בפינוי וקנס של 75 אלף שקל
נמל תל אביב. שטח מבוקש צילום: אריק סולטן
בית המשפט אף מתח ביקורת חמורה נגד החברה, במסגרת פסק דין שניתן בתביעה שהגישה משפחת השחר, בעלת נכסים בנמל, שחתמה עם אוצר מפעלי ים על כמה הסכמים החל משנת 1999. על פי ההסכמים, נמסרו לאוצר מפעלי ים שני המבנים שבבעלות המשפחה בתמורה לשיפוצם.
בהסכם נקבע, כי מפעלי ים תשכיר את המבנים לחמש שנים ותעביר למשפחה את דמי השכירות בקיזוז עלויות השיפוץ, וכי בתום חמש השנים תשיב מפעלי ים את החזקה במבנים למשפחה.
אלא שבהגיע מועד החזרת הנכסים, סירבה מפעלי ים להשיבם למשפחה בטענות שונות, והמשפחה עתרה לבית המשפט.
בית המשפט דחה את טענת החברה, לפיה קיימת הלכה המתירה לגופים ציבוריים , במקרים מסוימים, אפשרות להשתחרר מחוזה, לנוכח אינטרס ציבורי שגובר על קיום החוזה. לעניין זה אמר בית המשפט, כי החברה לא הוכיחה צרכי ציבור חיוניים
ולא הוכחה פגיעה מהותית בציבור שיש בה כדי להפוך את ערך האמינות השלטונית לערך נדחה.
השופט יאיר דולגין קיבל את מרבית טענותיהם של עורכי הדין רפי שפטר ורוני כהן-שפירא, שייצגו את משפחתה שחר, וקבע בין היתר, כי "לא ניתן להתנער מהתחושה שהאינטרס האמיתי בבסיס הפרתה של המשיבה את החוזה הינו אינטרס לא רלבנטי ופסול. נראה שהמשיבה (חברת אוצר המלח) בחרה ביודעין להפר את החוזה וזאת רק אחרי שחיכתה שהמבקשים ישלימו בו את חלקם.
הוא הוסיף כי "מתיאור הדברים עולה גם חוסר תום ליבה המשווע של המשיבה בהתנהלותה זו. טענותיה נגועות בחוסר תום לב ממשי וצורם".
בנוסף לקבלת העתירה, נקבע כי אוצר מפעלי ים תשלם למשפחת השחר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 75 אלף שקל בגין "התנהלותה הנפסדת".
עוד ציין השופט בפסק הדין: "המשיבה בחרה להתחכם והכינה למבקשים תרגיל יוצא מן הכלל, במסגרתו קיבלה למעשה את השטח לצורך שיפוץ ולאכלוס בתקופת ההרשאה, שכן לא גילתה מראש למבקשים כי השטח לא יוחזר להם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם